האם המעסיקים יחויבו למסור לעובדים מאגר נתונים?

ביה"ד יכריע בהליך תקדימי בנוגע להתארגנות עובדים, לאור העובדה שארגוני העובדים מתקשים להכריז על יציגות מבלי לדעת במדויק כמה עובדים יש בחברה

האם המעסיקים בישראל יחויבו בקרוב למסור אסמכתאות בדבר מספר המועסקים ופילוחם במקום העבודה במקרה של התארגנות עובדים ראשונית?

ל"גלובס" נודע כי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ידון בעוד כשבועיים בבקשה תקדימית שהגישה לאחרונה ההסתדרות הלאומית כנגד חברת דרך ארץ הייווייז, בעלת הזיכיון להפעלה ותפעול של כביש 6. בארגון דורשים לחייב את החברה במסירת הנתונים, בטענה כי עד היום נקטה ב"תכסיסנות", וכן לקבוע "הלכה מנחה" בעניין לכלל המעסיקים.

על אף שורה של חוקים ופסיקות שהקלו על מלאכת ההתאגדות של העובדים והגבילו עד מאוד את יכולת ההתנגדות של המעסיקים, עובדים שמבקשים להתאגד נתקלים היום בבעיה אקוטית: היעדר גישה לנתוני אמת בדבר מספר המועסקים במקום העבודה מקשה עליהם לדעת האם הצליחו לעמוד בתנאי החוק ולצרף לארגון העובדים מעל שליש מהמועסקים.

את הקושי הזה חווים לאחרונה עובדי סלקום, אף על-פי שמדובר בחברה ציבורית שנתוניה שקופים לכאורה בדוחות התקופתיים.

בסלקום, מסתבר, נוקבים במספר המשרות של שכירים בחברה ולא במספר העובדים. מסיבה זו, העובדים נאלצים להעריך בלבד מהו מספר העובדים בחברה, תוך שהם נשענים על הערכה מחמירה ולא ממהרים להכריז על יציגות.

גם כשהנתונים על מספר המועסקים הכולל חשוף במדויק, הדבר לא מסייע לעובדים שמתארגנים במה שמכונה "יחידת מיקוח נפרדת" - כלומר יחידה או מחלקה שנבדלות על-פי פסיקות בית הדין מיתר היחידות במקום העבודה, ועל כן מספיק לאגד שליש מהעובדים באותה יחידה ללא צורך בהתאגדותם של כלל המועסקים בחברה.

הדין הישראלי נותן היום לעובדים את כל ההגנות האפשריות בעת התארגנות ראשונית - מהגבלת זכות הביטוי של המעסיק ועד אפשרות כניסה של ארגוני העובדים אל מקום העבודה - אבל דווקא הגנה חשובה ודומיננטית כמו נגישות למידע אינה קיימת" - כך אמרה היום (ג') ל"גלובס" סמנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית, עו"ד בטי מצר-לוי.

לדבריה, מדובר בהליך תקדימי מאוד, וסביר כי אם תתקבל בקשת הארגון, הרי שהמעסיקים יבקשו לערער עליה. "הם בטח יטענו כי מספר העובדים הוא חלק מהסוד המסחרי של העסק", היא אומרת.

אם ההליך יגיע לבית הדין הארצי, וגם שם ייקבע כי על המעסיקים למסור את המידע המדובר לעובדיהם - הרי שפסיקה שכזו תחייב את כלל המעסיקים במשק.

הנהלת דרך ארץ, אגב, הסכימה בשלב מסוים להעביר לידי הארגון טופס של ביטוח לאומי ובו מספר העובדים בחברה, אולם לא מסרה נתונים לפי פילוח למחלקות.

בארגון דורשים את הפילוח הזה, משום שלטענתם מחלקת הפיענוח, שעוסקת בפיענוח לוחיות זיהוי של רכבים שלא זוהו במדויק על-ידי המצלמות בכביש, היא יחידת מיקוח נבדלת, ויש להכיר בשלב ראשון בהתארגנות עובדיה.

על-פי ההסתדרות הלאומית, הנהלת החברה הודתה בנבדלות של מחלקת הפיענוח מעצם כוונתה להוציא אותה למיקור חוץ.

לדברי עו"ד גל גורודיסקי שמייצג את הארגון, אי-אפשר לראות בנתונים כמו מספר העובדים ופילוחם סוד מסחרי, וכי מדובר במידע בסיסי ובלתי נפרד מזכות ההתארגנות.

עוד הוא טוען כי על אף פסק הדין שניתן במקרה של התארגנות עובדי פלאפון, שאסר על כלל המעסיקים להתבטא בעניין התארגנות עובדיהם, מעסיקים מוצאים דרכים "מתוחכמות" כדי להביע את התנגדותם בכל זאת - עובדה שמחזקת לכאורה את הדרישה להקל על המתאגדים בכל הקשור למסד הנתונים שמצוי בידי המעסיק בלבד.

בדרך ארץ מסרו היום ל"גלובס" כי בכל פעם שההסתדרות הלאומית ביקשה לקבל מידע על מספר העובדים, החברה מסרה את הנתונים, לרבות נתונים שדווחו לביטוח הלאומי. עם זאת, בחברה לא התייחסו לדרישת ההסתדרות הלאומית להעביר לידיה מידע שכולל פילוח של מספר העובדים לפי מחלקות.