מומחי מס: "השקיפות בהטבות המס תפנה כסף לטובת הציבור"

פסק דינה של השופטת מיכל אגמון-גונן בעתירת "גלובס" בעניין חשיפת הטבות המס מתקבל בקרב מומחי המס בהתלהבות. לדברי רבים, העיתוי שלו, בימי "מלחמות התקציב", לא יכול היה להיות יותר טוב, והשקיפות שהושגה היום תוביל לפינוי כספים שיכולים למלא את הבור התקציבי.

עו"ד-רו"ח אודי ברזלי, מומחה מס וסגן נציב מס הכנסה לשעבר, אומר כי "השקיפות שפסק הדין יוצר מאוד חשובה, משום שהיא תייצר גם איזונים פנימיים במערכת האוצר, ברשות המסים ובמערכת החברתית והכלכלית, כי הדברים יהיו חשופים לדיון ציבורי".

לדברי ברזלי, "צריך מצד אחד לתת הטבות, כי בלי ההטבות חברות רב-לאומיות לא יבואו, ואחרות יעזבו את ישראל. ההטבות מביאות לישראל למעשה את החברות, ובעקבות כך גם תעסוקה בישראל. ניתן לומר כי המצב של ישראל, של רמת אבטלה נמוכה, מתקיים הרבה בזכות ההטבות לחברות הללו.

"יחד עם זאת, לא נעשית ולא נעשתה עד היום בדיקה מסודרת של עלות ההטבות ושל ניצול ההטבות, ואם ניצול ההטבות אכן משיג את היעדים של החוק. ברגע שהאינפורמציה תהיה בחוץ, אפשר יהיה לראות עד כמה ההטבות תרמו לכלכלה וכמה הן תרמו לחברה, אם בכלל".

ברזלי מבהיר כי השקיפות של המידע בדבר ההטבות תוביל בהכרח לביטול ההטבות לחברות שאינן זכאיות לכך. "אם ייווכחו לדעת כי חברה מסוימת אכן העתיקה פעילויות לישראל, העסיקה עובדים, תרמה ליצוא - אז היה שווה לתת לה את ההטבות. אך אם יתברר כי יש חברות שניצלו לרעה את ההטבות - ומן הסתם יש כאלה - אז הדבר יעבור בחינה מחודשת של עין ציבורית, ויתוקן. בלי שקיפות זה לא היה נעשה".

"ייאלצו לנמק וליצור קריטריונים"

ברזלי הוסיף כי עד היום "איש באוצר לא עשה את הבדיקה מי נהנה מההטבות ואם ההטבה מגיעה בחזרה לחברה כמטרת החוק, כלומר לא עשו את הבדיקה הפנימית של מטרות של החוק והיישום שלו. אך מעתה, בזכות החשיפה, ניתן יהיה לעשות בדיקה ולהגיע למסקנות".

להערכתו, התוצאות של החשיפה יהיו מרחיקות לכת. "זה יוביל לרפורמה בהטבות, ומעתה יקבלו אותן רק מי שצריכים לקבל אותן".

רו"ח איריס שטרק - לשעבר יו"רית דירקטוריון נמל אשדוד, מייסדת ושותפה-מנהלת במשרד רואי החשבון שטרק-את-טרק - מסכימה עם הדברים. "זהו הישג מדהים. כשמדובר בכסף ציבורי, הכול צריך להיות חשוף. זה לא משנה אם זו חברה ציבורית או חברה פרטית - כספי ציבור שמחולקים לחברות עסקיות צריכים להיות חשופים. הליך מתן ההטבות, כאשר יהיה חשוף לעין השמש, יחייב יצירת קריטריונים אחידים שימנעו מתן הטבות משיקולים לא רלבנטיים ולא שוויוניים".

לדבריה, חשיפת ההטבות שקיבלו החברות על-פי חוק עידוד השקעות הון, תחייב את האוצר ורשות המסים לפעול באופן ראוי עם כספי הציבור המיועדים למטרות החוק. "השקיפות תייצר תועלת מוכחת של מקבלי ההחלטות במתן ההטבות. הם ייאלצו לנמק וליצור קריטריונים שוויוניים והגיוניים, שיוכיחו את התועלת הכלכלית שיש במתן כספי המדינה לחברות. כאשר דנים היום בתקציב המדינה, וכשברור כי לכל כסף יש מטרה, ויש לחץ גדול על חלוקת עוגת התקציב - חייב להיות מתווה שבוחן היטב את אופן החלוקה".

בשורה התחתונה, אומרת רו"ח שטרק, יותר כסף יגיע למקומות שבאמת זקוקים לו בארץ. "השקיפות תשנה את אופן חלוקת הכסף לחברות. הדבר יפנה כסף לטובת הציבור, ויוביל לחלוקת הכסף לגופים שיביאו תעסוקה יותר גדולה, לתמיכה יותר גדולה ביצואנים, לתמיכה בפריפריה וכדומה".

שטרק מוסיפה כי פסק הדין הוא "דוגמה לעוצמה של התקשורת היום במדינה, אילו שינויים היא יכולה ליצור על המפה של התנהגות הרשויות, ואיזה כוח אדיר יש לה בהשפעה על האתיקה במגזר הכלכלי".

"תחילתו של תיקון"

פרופ' יוסף אדרעי, מומחה למדיניות מסים באוניברסיטת חיפה, לוקח את פסק הדין הרבה יותר רחוק. "השקיפות תעלה לתודעה הציבורית את העובדה הפשוטה, שאת חוק עידוד השקעות הון היו צריכים לבטל לפני למעלה מ-10 שנים. זאת, מכיוון שהוא לא משיג את מטרותיו. להיפך, הוא פוגע במטרות שלו".

ופרופ' אדרעי מסביר: "ברגע שההון זול מדי, יש השקעות לא יעילות. זו כלכלה פשוטה. החוק לעידוד השקעות הון נותן מענקים, מוזיל את עלות ההשקעה של המשקיעים ונותן הטבות מס גם למקרים שבהם משקיעים היו באים לישראל גם בלי הטבות המס האלה.

"משקיעים זרים מעריכים מאוד את ההון האנושי בישראל ובאים להשקיע פה בעיקר בגלל ההון האנושי וההון החברתי שיש פה, אבל ממשלות ישראל נכנעות לבעלי ההון, מורידות את הראש בפניהם מנימוקים שאני לא יכול להבין או להעלות בדעתי, וכך נכנסים לבורות תקציביים".

אדרעי מציין כי הנטל לשנות את המצב עובר כעת לידי הציבור. "המצב היום עקום, והציבור לא מספיק ער לבעיות שהחוק יוצר. סיקור נושא 'הרווחים הכלואים' בעיתונות ופסק הדין החדש, יעזרו להביא את הדברים לתודעת הציבור כדי שהוא ידע לאן כספינו הולכים, מי נושא בעול ומי לא נושא בעול, מי משתמש בשירותים הציבורים של המדינה ולא משלם על זה כסף. ואולי זה תחילתו של תיקון".