המחטף של ח"כ יריב לוין

בסביבות השעה חצות וחצי ביום רביעי האחרון פרץ לחדר הישיבות בוועדת הכלכלה של הכנסת ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו). לוין אינו חבר קבוע בוועדה שדנה באותו זמן בהרחבת מערך השידור הדיגיטלי, ולא לקח חלק בדיונים סביב הנושא עד אותו רגע.

באמתחתו, כרבע שעה לפני סיום הדיונים והצבעה על החוק כולו, היה סעיף חדש לחלוטין שלא נדון עד לאותו הרגע: לוין הסביר כי על מנת למנוע חסמים מכל מי שירצה להיכנס לשוק השידורים ולהעביר תוכן בהפצת משנה - כלומר אינטרנט - יש לאפשר לו פטור מתשלום בעבור זכויות מבצעים ומשדרים.

בשלב זה הישיבה הייתה די מנומנמת. הדיונים היו ארוכים ומפורטים, וכל סעיף נדון ועבר לישה והצבעה. לוין העיר את החדר. למעשה ההצעה שלו, עד כמה שהובנה על-ידי הנוכחים טרוטי-העיניים במקום, מאפשרת למי שיבקש להעלות פלטפורמה חדשה שאינם באמצעים המוכרים, אלא נניח דרך אינטרנט או סלולר, להעלות ערוצים קיימים או חדשים משלו - מבלי שיהיה חייב להם כל תשלום בעבור זכויות שידוריהם.

המחטף עוד ישוב

מי שיצפה בשידור מהכנסת של אותו דיון, יוכל להבחין במבטים המבולבלים. מהיכן הגיע הרעיון הזה? דווקא עכשיו, בשעה הזו? היה מי שהגדיר זאת כ"אם כל המחטפים".

מי שהיה פחות מבולבל, היה שר התקשורת גלעד ארדן. ארדן, ששמר על ערנות מרשימה לאורך הדיון, היטיב להסביר את הסעיף החדש אף יותר מלוין שהציע אותו. באופן כל-כך טוב, עד שהיה ניתן לחשוד כי הוא היה בסוד העניינים.

"היום אנחנו לא יכולים לצפות באילו עוד טכנולוגיות אפשר יהיה להפיץ את השידורים בעתיד", ביאר השר את הדברים. לוין, הסביר, מציע שאם זה יהיה בהפצת משנה שנלקחת ממערכי העידן פלוס בכל טכנולוגיה אחרת, אז לא יוכלו הערוצים לבקש כסף על השידור.

כלומר, אם ייעשה שימוש במערך העידן פלוס להעברת תכנים נוספים דרך האינטרנט, באופן אותו מבקשות לעשות חברות כמו סלקום ופרטנר וחברה אחרת, שעל-פי ההערכות קשורה באיש העסקים מיכאל גולן - אז לא תהיה כל חובה לשלם למי שיצר את הערוצים או היצירות המשודרות בערוצים הללו. המטרה: להסיר חסמים על מנת לאפשר לעוד חברות לבוא ולשדר "ולעודד תחרות".

במילים אחרות, לוין, בתמיכת שר התקשורת, אישר להפקיע תוכן ישראלי לטובת כניסתן לשוק של עוד חברות מסחריות של עוד בעלי הון.

היוצרים התקוממו. אסף אמיר, יו"ר איגוד המפיקים, זינק באחת מכיסאו וטען לגניבה. הוא הוצא מהאולם. נציגי הזכייניות וחברות הכבלים והלוויין בעיקר ביקשו להבין מה - או נכון יותר מי - המניע לסעיף הזה. אך ניסיונם (נכון יותר ניסיונן, מדובר בעיקר בנציגות) סימן שעדיף לתת ליועצות המשפטיות ליירט את הסעיף.

ואכן, אתי בנדלר, היועצת המשפטית של הוועדה, הבהירה כמה לא נכון לדון בנושא בשעה זו.

נציגת משרד המשפטים דיברה באופן פרטני יותר, והבהירה כי לקבוע כי חברה - שלא ברורה זהותה, שתשדר בפלטפורמה - שלא ברורה מהותה, תקבל פטור מתשלום זכויות, זה דבר בעייתי ביותר. מה גם שישראל חתומה על שורה של הסכמים בינלאומיים המחייבים תשלום זכויות יוצרים, וסעיף כזה עשוי להיות עבירה עליהם. מזל שמשפטנים עובדים בעיקר בלילה.

ארדן הבין את הבעייתיות והסכים לקבל את טענתו של ח"כ נחמן שי (העבודה), כי מדובר בנושא חדש ולהסיר את הסעיף.

החוק עבר בוועדה, אך טעם המחטף, שהובטח כי ישוב בדלת הראשית בפעם הבאה, לא חלף. הוא מזכיר כי יש ידיים נוספות של בעלי עניין שמושכות בחוטים, וכי בסוף כל רפורמה צרכנית מעודדת, יושב בעל ממון אינטרסנטי ומחכך את ידיו בסיפוק.