שופטי אולמרט: העליון רשאי להחמיר בעונש שנגזר במחוזי

כך עולה מפסק דין בעניינו של רוצחה של עו"ד ענת פלינר ב-2006, שבו החליט בית המשפט העליון לקבל את ערעור המדינה, ולהחמיר את העונש שנגזר על הרוצח מ-18 ל-21 שנות מאסר בפועל

רוב השופטים בהרכב שדן בערעור הפרקליטות בעניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בבית המשפט העליון, מסכימים כי בית המשפט רשאי לקבל ערעורים שהמדינה מגישה על גזרי דין, ולהחמיר בעונש המקורי שנגזר על נאשמים בבית המשפט המחוזי. כך עולה מפסק דין שפירסם היום (ה') בית המשפט העליון, בעניינו של רוצחה של עו"ד ענת פלינר ב-2006, שבו החליט בית המשפט העליון לקבל את ערעור המדינה, ולהחמיר את העונש שנגזר על הרוצח מ-18 ל-21 שנות מאסר בפועל.

בהרכב שדן בתיק זה יושבים שניים מחמשת השופטים בתיק אולמרט - ד"ר יורם דנציגר והשופט ניל הנדל, לצד עו"ד אורי שהם. דנציגר והנדל נחשבים השופטים ה"סנגוריאליים" יותר מבין חמשת השופטים הדנים בתיק אולמרט, לצד הנשיא אשר גרוניס והשופטים סלים ג'ובראן ועוזי פוגלמן. במסגרת הדיון בערעור המדינה על זיכויו של אולמרט מפרשות ראשונטורס וטלנסקי, ועל העונש הקל שנגזר עליו בגין הרשעתו בפרשת מרכז ההשקעות, העלו סנגוריו של אולמרט בין היתר את הטענה כי המדינה כלל אינה רשאית לערער על קולת העונש ולבקש מערכאת הערעור להחמירו - וכי בית המשפט העליון, היושב כערכאת ערעור, צריך להימנע מלהתערב בעונש שנגזר על אולמרט במחוזי. השופט דנציגר אף הוזכר, לצד שופט אחר בעליון - נעם סולברג - כמי שהביעו במשתמע תמיכה בעמדה זו בפסקי דין קודמים.

אלא שכעת, כאמור, מסכימים גם השופטים ה"מקלים" יותר בהרכב אולמרט, כי המדינה רשאית לערער על קולת עונש וכי בית המשפט הדן בערעור רשאי להחמיר בעונש המקורי שנגזר על הנאשם. בתיק זה, העוסק כאמור בנאשם שבהיותו קטין בן פחות מ-16 שנים רצח את עו"ד ענת פלינר לעיני שני ילדיה, החליטו השופטים להתערב בשיקולי הענישה שנשקלו על ידי שופטי המחוזי, ולהתחשב גם ברף הענישה המקובל בעבירות רצח על שבוצעו על ידי קטינים.

בפסק הדין, שנכתב על ידי דנציגר, צוין כי "יש לתת משקל הולם ומתאים להערכת המסוכנות שנקבעה לנאשם, ולפיה רמת מסוכנותו גבוהה וסיכוייו לחזור לדרך עבריינית בעתיד גבוהים גם הם. הערכת מסוכנות זו מצטרפת לנסיבות הקשות ביותר של ביצוע העבירה, שעל אף שלא הייתה רצח בכוונה תחילה, אופיינה בתכנון מוקדם והצטיידות בסכין שאותו נשא המשיב לביתה של המנוחה". (ע"פ 6490/11)