רשות ני"ע מבהירה לחברות את הנדרש בתיקון 20

הרשות: חובה לפרסם את נתוני היחס הרכיבים המשתנים והרכיבים הקבועים בתגמול והיחס בין עלות תנאי הכהונה של הבכירים לשל יתר העובדים‏

רשות ניירות ערך מספקת היום (ב') לחברות הציבוריות הבהרות בנוגע לנדרש מהן בתיקון 20 לחוק החברות ("חוק שכר הבכירים"). הרשות בחנה זימונים שפרסמו החברות לאסיפות לצורך אישורי מדיניות התגמול, ומצאה שבמקרים רבים לא פורסמו הנתונים הנדרשים, ולפיכך היא מחדדת זאת שוב. אנשי הרשות מוסיפים כי החברות מתבקשות לפרסם את הנתונים החסרים.

"חברה המפרסמת מדיניות תגמול חייבת לכלול גילוי בדבר היחס בין עלות תנאי הכהונה וההעסקה של נושאי המשרה בחברה לבין עלות שכרם של יתר העובדים", מדגישה הרשות.

עוד מציינים ברשות כי במקרים רבים נעדרה ממדיניות התגמול התייחסות ליחס בין הרכיבים המשתנים והרכיבים הקבועים בתגמול, ובמקרים אחרים לא נלקחו בחשבון נתונים שונים.

"יש חובה לקבוע תקרה לשווי רכיבים משתנים הנתונים במזומן (בין אם בסכום כספי ובין אם במספר משכורות), במועד תשלומם, וכן תקרה לשווי רכיבים משתנים הוניים אשר אינם מסולקים במזומן, במועד הענקתם", מציינים ברשות.

נזכיר שתיקון 20 קובע כי החברות הציבוריות חייבות לקבל את אישור האסיפה הכללית למדיניות התגמול שלהן. המועד המקורי ליישומו היה ה-12 בספטמבר, אך החברות קיבלו דחייה ביישום.

עו"ד שירין הרצוג, מומחית לממשל תאגידי ממשרד רון גזית, רוטנברג ושות' מציינת כי עד כה, היה על חברות שהכינו מדיניות תגמול לפרש מהי רמת המסוימות הנדרשת לגילוי ענין זה או אחר. לדוגמה, חוק החברות דורש התיחסות ליחס בין שכר נושא המשרה לזה של עובדי החברה (ובפרט לשכר הממוצע והחציוני שלהם). האם מספיק לציין שהדירקטוריון בחן את הנושא וקבע שהיחס סביר (כפי שהיה בבל"ל), לציין שבעת קביעת תגמול ספציפי של נושא משרה ישקל יחס זה, או שמא נדרש ציון היחס עצמו (כתקרה). הרשות מבהירה כעת שאכן נדרש ציון מספרי של היחס עצמו.