מנוע הצמיחה של המשק מקרטע: מכון היצוא הודיע היום (א') כי עדכן את תחזית היצוא שלו לשנת 2013 ושינה אותה מצפי לעלייה של 3% ביצוא - לקיפאון. ההחלטה לשנות את תחזית היצוא לשנה זו התקבלה על רקע המשך המגמה של התחזקות השקל, הירידה בשיעורי הצמיחה בשווקים שבדרום מזרח אסיה, המשך המיתון במדינות האיחוד האירופי והירידה בצפי הגידול בהיקף הסחר העולמי.
במכון מחכים לעיבוד נתוני היצוא הישראלי לחודש אוגוסט כדי לקבוע אם לעדכן פעם נוספת את התחזית - שעשויה לצפות ירידה ביצוא. על-פי התחזית העדכנית, יצוא הסחורות והשירותים מישראל, לא כולל חברות הזנק, יסתכם בסוף השנה, בדומה ל-2012, בהיקף של כ-92 מיליארד דולר.
הסמנכ"ל לענייני כלכלה של המכון, שאולי כצנלסון, אמר היום כי "בתרחיש פסימי יותר, ועל-פי נתוני הרבעון השני של השנה, ייתכן שבהמשך יהיה עדכון נוסף של התחזית כלפי מטה. יצואנים רבים מדווחים על קושי שגובר כתוצאה מעליית מחיר תשומות הייצור בשנה האחרונה לצד שחיקת התמורות שנובעת מהתחזקות שער החליפין של השקל". הפעמים הקודמות שבהן מכון היצוא עדכן תחזיותיו לכיוון של ירידה, היו בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 ובעקבות האינתיפאדה השנייה והמשבר בענף ההייטק ב-2002.
במכון היצוא מצביעים על תחזיות מתונות לגידול הסחר העולמי, בשיעור של כ 2.5% בלבד, וזאת לעומת התחזית המקורית של ארגון הסחר העולמי שדיברה על עלייה של כ-5.6%. התחזית עודכנה כלפי מטה כמה פעמים במהלך השנה האחרונה. מודל של מכון היצוא, שמשקלל נתונים על בסיס תחזיות של גופי מחקר מובילים בכ-20 יעדי היצוא העיקריים של ישראל, העלה כי במדינות אלה חלה כבר ב-2012 האטה ביבוא.
מגמה זו ניכרת גם בתחזיות עדכניות - באופן שמצביע על קיפאון ביצוא ליעדים אלה. שם מביאים בחשבון גם את מגבלות היבוא שמנהיגות מדינות רבות שאליהן ישראל מייצאת בניסיון להגן על הייצור המקומי. במכון היצוא אומרים כי מנתוני ארגון הסחר העולמי מגמה זו מתאפיינת ברגולציה קשיחה ובאכיפה נרחבת של תקנות יבוא רבות - מהלכים שמגבילים את התפתחות היצוא.
גם מגמת ההתחזקות של השקל משפיעה על תמונת היצוא ל-2013: במכון היצוא אומרים כי המשך המגמה מוביל שחיקה עקבית ומתמשכת של יצואנים ישראליים ומצמצמת את כושרם להתחרות בשוקי העולם. לפי חישובים שנעשו במכון היצוא, כל ייסוף של 5% בשער החליפין הריאלי מוביל לפגיעה בשיעור של 1% בדרך היצוא הישראלי ולהפסד יצוא שנתי בהיקף של כ-750 מיליון דולר.
יו"ר מכון היצוא רמזי גבאי קרא היום למשרדי הממשלה לפעול במהירות להפעלת כלים שבכוחם לבלום את התחזקות השקל, כמו הטלת מס על העברות הון פיננסיות קצרות טווח למשק; ביטול הפטור על הכנסות ריבית מאג"ח לטווח בינוני וארוך שניתן למשקיעים זרים; גביית תשלומי מס של חברות יצוא או רווחים ממכירת חברות למשקיעים בחו"ל - בדולרים ולא בשקלים; וגידור החוב הלאומי במט"ח שמוערך בכ-30 מיליארד דולר וזאת באמצעות עסקאות עתידיות. בנוסף קורא יו"ר מכון היצוא למשרדי הממשלה לתקצב מיידית את הקרן לעידוד השיווק - שאמורה לפעול להרחבת פעילותם של יצואנים קטנים ובינוניים בשווקים בחו"ל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
