רשות ההגבלים בוחנת את עסקת גוגל-ווייז

רשות ההגבלים שיגרה מכתב למנכ"ל גוגל ישראל ולמנכ"ל ווייז ישראל, בדרישה לקבל נתונים כספיים ואחרים ■ בודקת האם היא הייתה אמורה להיות מעורבת במיזוג, והאם החברות היו אמורות לדווח לה בטרם המיזוג ולקבל את אישורה

3 חודשים חלפו מאז הושלמה העסקה שבה רכשה גוגל את אפליקציית הניווט הישראלית ווייז תמורת כמיליארד דולר, והחברות כבר החלו לפעול בשיתוף, אך כעת נראה כי עלולים להתעורר מכשולים חדשים ביישום העסקה בישראל.

רשות ההגבלים העסקיים פתחה הבוקר (ד') בבדיקה רשמית של העסקה, תוך התמקדות בסוגיות הבאות: האם העסקה עומדת בתנאים הנדרשים למיזוג, האם אחת החברות היא מונופול בשוק שהיה צריך לדווח מראש על מיזוג עם חברה אחרת, או שמא המיזוג יצר מונופול שעשוי לפגוע בצרכנים ומחייב בחינה תחת הזכוכית המגדלת של הממונה על ההגבלים העסקיים.

המחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים שיגרה הבוקר מכתב למנכ"ל גוגל ישראל ולמנכ"ל ווייז ישראל, ובו דרישה לקבלת נתונים כספיים ואחרים מהחברות. במסגרת המכתב הובהר כי הרשות בודקת האם היא הייתה אמורה להיות מעורבת במיזוג, והאם החברות היו אמורות לדווח לה בטרם המיזוג ולקבל את אישורה.

חוק ההגבלים העסקיים קובע תנאים מתי צריך לדווח לממונה על ההגבלים העסקיים על מיזוג. בין היתר, נקבע בחוק, כי חובת הדיווח תחול על חברות מתמזגות בנסיבות הבאות: אחת החברות היא מונופולין בתחומה; חברות, שכתוצאה מהמיזוג - חלקן בכלל הייצור, המכירה, השיווק או הרכישה של נכס מסוים ונכס דומה או מתן שירות מסוים ושירות דומה, יעלה על מחצית מהשוק או שיעור נמוך מזה, שיהפוך אותן לכוח מונופוליסטי, אשר יפגע בצרכנים; או במצב בו מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד, בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 150 מיליון שקל.

ברשות ההגבלים לא בטוחים כי ווייז וגוגל עומדות בתנאים הפוטרים אותן מדיווח. הרשות הקציבה לווייז וגוגל שבועיים לספק לה מסמכים ונתונים כספיים שיבהירו את התשובה לשאלה זו.

בין השאר מבקשת הרשות פירוט של תנאי העסקה בין שתי החברות, דוחות כספיים שלהן, פירוט של הסכמים מסחריים בין החברות ובין מפרסמים ופרטים מסחריים וכספיים נוספים, שעשויים לעזור לרשות בהחלטתה אם עליה להתערב בעסקה.

הנושא מצוי בטיפולה של המחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים, יחד עם המחלקה המשפטית, בהנחיית ובפיקוח הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה.

בתגובה מסר דובר גוגל ישראל, המדברר כעת גם את חברת ווייז, כי "היקף העסקים של ווייז לא חייב הגשת מסמכים באף מדינה, כולל בישראל. אנחנו בטוחים שכל רשות שתבחן את העסקה תשתכנע שהיא טובה לתחרות".

חקירות בארה"ב ובבריטניה

בחינת המיזוג בידי רשות ההגבלים אינה המשוכה ההגבלית היחידה שעסקת גוגל-ווייז אמורה לעבור בתקופה הקרובה. ביוני האחרון, ועדת הסחר הפדרלית (FTC), האחראית על נושא ההגבלים העסקיים בארה"ב, התחייבה לבדוק האם שיתוף-הפעולה בין שתי החברות עלול להפוך את גוגל למונופול בתחום המפות המקוונות. אולם, לפי הדיווח שפורסם אתמול (ג') בבלומברג, נראה כי ה-FTC לא מצא דבר חריג בעסקה.

עסקת גוגל-ווייז גם נחקרת בבריטניה בידי המשרד לסחר (OFT). בתגובה לחקירה הבטיחה גוגל כי היא מתחייבת לא לבצע שילוב בין העסקים שלה לעסקי ווייז ולהשאיר את ווייז כשירות עצמאי תחת חברה עצמאית, לפחות עד תום החקירה בבריטניה. מלבד זאת, גוגל הבטיחה כי לא תבצע שינויים בדמויות המפתח בחברה, וכי שתי החברות יפעלו באופן עצמאי שיאפשר להן להתחרות אחת בשנייה.

פירות עסקת-ווייז וגוגל כבר יצאו לפועל, כאשר באוגוסט החלה גוגל להוסיף לאפליקציית הניווט שלה דיווחי תנועה של משתמשי ווייז. בנוסף, מנוע החיפוש של גוגל מופיע באפליקציית ווייז.

הסנקציות האפשריות: הטלת קנס של עד 8% מהמחזור או עד 24 מיליון שקל

בווייז ובגוגל משדרים היום עסקים כרגיל, ומבהירים כי פעלו בקשר לעסקת המיזוג בגבולות החוק, וכי העסקה רק תטיב לצרכנים, שעל הגנתם מבקש הממונה על ההגבלים העסקיים להגן. אך מה יקרה אם הממונה ימצא כי החברות טועות, וכן הן היו אמורות לדווח לו על העסקה? האם המיזוג יבוטל?

חוק ההגבלים העסקיים קובע את הכלים והסנקציות אותם יכול הממונה להפעיל בנוגע לחברות ישראליות המתמזגות, והכוללות העמדה לדין פלילי או אף ביטול המיזוג, אך ככל הנראה עסקת גוגל-ווייז תחייב התייחסות שונה.

לדברי עו"ד ניב סבר, שותף וראש תחום הגבלים עסקיים במשרד מ. פירון ושות', "במצב של מיזוג רגיל בין שתי חברות ישראליות, לממונה יש אפשרות תיאורטית לפעול לצורך ביטול פעולת המיזוג, להעמיד לדין פלילי או להשתמש בכלי החדש של העיצומים הכספיים".

ואולם, הוא מבהיר כי "במקרה שמדובר במיזוג בינלאומי, כמו עסקת גוגל-ווייז, מאחר שסמכות הממונה הישראלי היא טריטוריאלית בלבד, אני מסופק אם הוא יוכל לפעול לצורך ביטול המיזוג, אפילו ביחס להיבטים הישראלים שלו ובקשר לפעילות החברות האמורות בישראל. בפועל נראה כי הסנקציה המשמעותית היחידה שתיוותר בידיו היא הטלת עיצומים כספיים, אך יש לשים לב שהם עלולים להיות משמעותיים ביותר ולהגיע לעשרות מיליוני שקלים".

עו"ד סבר מבהיר כי מוקדם מדי להעריך מה ימצא הממונה בבדיקתו, אך "במקרה שיימצא כי החברות אכן נדרשו להגיש הודעת מיזוג ולקבל את אישורו, הרי שהפרת החובה הזו יכולה לגרור הטלת עיצומים כספיים של עד 8% מהמחזור או עד 24 מיליון שקל לכל היותר.

"כאמור, נראה לי פחות סביר שהממונה יוכל לדרוש ביטול פעולות המיזוג, שכן מדובר במיזוג קונגולמרטי-בינלאומי, שההיבטים הישראליים של הפעילות שלו הם זניחים יחסית, ומכל מקום הסמכות של הממונה תוכל לגעת רק ככל שדברים אמורים בביצוע המיזוג בפן הישראלי, ובוודאי שלא במישור הבינלאומי, כי סמכות הממונה היא טריטוריאלית בעיקרה".