חור בארנק

ההמלצות למיסוי "חברות הארנק" הן בגדר תפסת מרובה לא תפסת

בשבוע שעבר פירסם צוות "חברות הארנק" ברשות המסים את טיוטת המלצותיו להערות הציבור. הצוות, שהוקם בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג (אותה ועדה מימי המחאה החברתית), שם לעצמו למטרה "לבחון ולהמליץ על תיקונים לאופן מיסוי "חברות 'ארנק' - חברות ההחזקה הפרטיות ומיסוי אופציות לעובדים", ככתוב בטיוטה.

המושג "חברות ארנק" מתייחס לשכירים שביקשו להמיר את משכורתם כשכירים בתשלום דמי ייעוץ לחברה שבשליטתם. כך, כל עוד הם נמנעו מלמשוך דיבידנד או מלהשתמש בכסף לשימוש פרטי, הם נהנו משיעור מס החברות, העומד על 25%-26% - שהינו נמוך משמעותית ביחס לשיעור המס השולי החל על שכירים ברמת משכורתם, שלעתים מגיע לכ-50%.

בפועל, מבחינת ההמלצות שפורסמו, ברור כי מטרת הצוות היא למנוע את הקמתן של "חברות הארנק", להביא להקטנה דרסטית במספר החברות הקיימות, או לאלץ את בעלי החברות הקיימות לשלם מס גבוה יותר, כך שלא יהיה כדאי להקים או להחזיק חברות אלה כלל.

עוד פורסם כי לדעת חברי הצוות, קבלת המלצותיו תכניס לקופת המדינה 800-600 מיליון שקל בשנה. נוכח הנתון המדהים הזה, לכאורה, עולה השאלה האם נשקלו ונאמדו החסרונות המשקיים הכרוכים ביישום ההמלצות.

נזק לצמיחה במשק

עד לתיקון פקודת מס הכנסה בעת האחרונה נהנו חברות מתכנון מס, שאיפשר את הפיכתן לחברות משפחתיות, וכפועל יוצא - מיסוי מימוש נכסים על-ידן, כאילו הוחזקו על-ידי היחיד - כלומר ברמת מס אחת.

אילו הצוות היה מסתפק בניסיון לאפיין את "חברות הארנק" האמיתיות, כך שלמעשה הן היו ממוסות בשיעור מס זהה לעובדים שכירים ברמת משכורתם של בעלי "חברות הארנק" - לא הייתם קוראים את שורות אלה. ואולם, הצוות לא עצר כאן ובחר בפרסום המלצות, שמאחוריהן עומד העיקרון שחברה של נותני שירותים או חברה שמחזיקה נכסים, לא תוכל לצבור רווחים בלא חיוב במס - וכאן טמון האבסורד.

המלצה זו - עיקרה, לעודד את החברות לחלק את רווחיהן לבעליהם - ולא - הן ישלמו קנס. ומה ההיגיון בזה? הרי כמשק אנו מעוניינים שחברות ימשיכו להשקיע את רווחיהן: אם ישקיעו בפעילותן העסקית - הרווחנו; אם ישקיעו בנכסים - הרוויח המשק, ומי שהשקיע ישלם מס על הרווחים, הן ברמת החברה והן בעת חלוקתם - דהיינו הפסיד מיסויית בשל צורת השקעה זו.

כלומר במקום לטפל בבעיה נקודתית, בחרה הוועדה להמליץ המלצות הגורמות נזק לצמיחה במשק ומביאות לירידה בהשקעות במשק. הניסיון לקבוע חיובי מס נוספים תיצור מערכת חקיקה מסובכת ומורכבת, שתעניק פרנסה למתכנני המס.

לכן, אילו קולנו היה נשמע, ניתן היה להסתפק בהקשר זה בשתי הוראות: האחת - שכל משיכה כספים מהחברה על-ידי בעל מניות, ייחשב כהכנסה בידו כעבור זמן קצר; והשנייה - שבמקום בו מתקיימים יחסי עובד(בעל "חברת הארנק")-מעביד - תמוסה "חברת הארנק" משל הייתה שכיר יחיד.

בינתיים, הוגדרו המלצות הצוות כ"טיוטה", והן נשלחו לתגובת נציגי הלשכות המקצועיות (לשכת רואי חשבון, עורכי דין ומנהלי תיקים). לאחר בחינת ההערות שיתקבלו, יוגשו ההמלצות לשר האוצר יאיר לפיד, לקראת חקיקה ב-3 קריאות בכנסת.

יש לקוות שעד אז יעברו ההצעות שורה של תיקונים ורוויזיות, שכן כרגע הן בגדר "תפסת מרובה לא תפסת".

* הכותבת שימשה כנציבת מס הכנסה בין השנים 2002-2004 וכיום עומדת בראש משרד ירון-אלדר, פלר, שוורץ ושות'.