"הברוקרים צריכים להתחיל לפחד בעקבות פסק דין מליסרון"

לדברי מומחים לניירות ערך, מדובר בתחילתו של תהליך, שבמסגרתו תהיה ציפייה גם מהברוקרים להיות שומרי סף בפעילות הפיננסית

בשבוע שעבר זיכה השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב את אבי לוי, מנכ"ל מליסרון ועופר השקעות, מחמת הספק מכל העבירות שיוחסו לו בפרשת הרצת האג"ח של חברת מליסרון, קבוצה-בת של עופר השקעות, שבבעלות ליאורה עופר. בנוסף, גם חברת מליסרון זוכתה מכל האישומים נגדה.

מנגד, הורשעו גולן מדר, מנהל כספים בעופר השקעות, הברוקר אלי העליון וחברות בקבוצת עופר - חברת עופר השקעות וחברת עופר פיתוח והשקעות - בעבירות תרמית בניירות ערך ועבירות דיווח, שביצעו בקשר עם הרחבת סדרת האג"ח של מליסרון ב-2009.

"להרים דגל"

מומחים בתחום ניירות הערך מבהירים כי הבשורה שיוצאת פסק הדין אינה הזיכוי, שהתבסס בעיקרו על התרשמותו של השופט מעדותו והגנתו של לוי, אלה ההלכה התקדימית שנקבעה תוך הרשעתו של אלי העליון, על אחריותם של הברוקרים.

ברוקרים צריכים להתחיל לפחד. מדובר בתחילתו של תהליך שבמסגרתו תהיה ציפייה מהברוקרים להיות גם הם שומרי סף בפעילות הפיננסית. האחריות שהוטלה על הסוחרים בפסק הדין כבדה", אומר עו"ד גיל דחוח, המתמחה בתחום עבירות הצווארון הלבן וניירות ערך.

בפסק דינו, ציין השופט כבוב כי "להעליון, סוחר מנוסה בשוק ההון, היה חשד ברור לגבי הכוונה העומדת מאחורי הוראותיו של גולן מדר (הוראות לבצע רכישות מאסיביות של אג"ח סדרה ד' של מליסרון בבורסה במטרה להעלות את שערה, או למנוע את ירידתה בימים שקדמו להרחבת הסדרה לציבור - א ל"ו) כבר ביום הראשון למסחר. לרשותו של העליון היו כמה ימים בהם היה יכול 'להרים דגל', מבלי להפסיק את המסחר, בהתאם להוראת מדר. הוא יכול היה להעלות סימני שאלה מול מדר ישירות, או להפנות את תשומת ליבם של הממונים עליו לאופי הפעילות החריג של עופר פיתוח ערב ההנפקה. הוא בחר שלא לעשות כן". בכך, קובע כבוב לראשונה, כי לסוחרים בשוק ההון יש אחריות. הם אינם עוד מבצעי הוראות בלבד, אלא צריכים לוודא שההוראות שניתנות להן אינן מכוונות תרמית. מפסק הדין עולה, כי מי שמקבל הוראה מלקוח - על אף שאין לו אינטרס אישי בעניין ואינו מכיר את המניעים של הלקוח - לא יזכה להגנה מהרשעה פלילית, ובכל מקרה שבו ההוראות הניתנות לסוחר מעוררות חשד, על הסוחר לעצור את המסחר, לדווח, לתחקר את הלקוח.

נזכיר כי מדובר בפסק דין ראשון, של בית המשפט המחוזי, שמהווה הלכה מנחה ולא מחייבת את בתי המשפט המחוזיים האחרים בארץ, ואם השאלה תגיע לבית המשפט העליון ייתכן שייקבעו נורמות התנהגות ברורות יותר לברוקרים. ואולם, בשוק ההון קיים "באז" מסוים סביב ההרשעה של העליון. לדברי מומחים בתחום ניירות ערך, מדובר במהלך שדורש הפנמה מצדו של שוק ההון, ואולי גם הטמעה של כללי התנהלות איך ברוקר צריך לנהוג מעתה ואילך.

עורכי דינו של העליון, גרשון גונטובניק ועודד גזית ממשרד וינרוט, טענו במהלך המשפט, כי סוחר בורסה אינו שומר סף ואינו נהנה מההגנות השמורות לשומרי סף. ואולם, כבוב קבע, כי "אכן, העליון אינו שווה באחריות המיוחסת לו למי שנתן לו את ההוראות, וסביר להניח שהדבר ימצא את ביטויו בשלב גזירת הדין. הוא לא יזם את המהלך, ולא הוכנס לסוד העניינים באשר לכוונות המדויקות של הלקוח. עם זאת, אין מקום להבליג על האופן בו נהג העליון, איש שוק הון מנוסה, שידע שההוראות שקיבל אינן חוקיות, אך מילא אותן ללא כחל וסרק, תוך שהוא תורם מכישרונו וניסיונו לביצוע העבירה".

לדברי דחוח, "כבוב הטיל אחריות כבדה יותר על המבצעים בחדרי המסחר, הברוקרים, אלה שמעבירים את הפקודות למכירה ורכישה - שיהיה להם יותר קשה להתחבא מאחורי הטענה שהם רק זרוע שאין בה שום סינון של העברת הפקודות לבורסה. כבוב יצר מסננת נוספת שאמורה לקשר בין זרם הפקודות, ולהבין אם יש במכלול פעילות תרמיתית.

"בעקיפין כבוב הפך את חברי הבורסה לשומרי הסף. הברוקרים שמעבירים את הפקודות בחדרי המסחר הם חברי בורסה, ואם להם יש אחריות אישית, אז לפי תורת האורגנים יכולה להיות אחריות אישית ותאגידית גם לכל חבר בורסה אחר, שבאמצעותו מועברות הפקודות של הקניה והמכירה. פסק הדין בעצם מטיל אחריות על חברי בורסה, ביניהם הבנקים, בתי השקעות הגדולים, שבהם יש חדרי מסחר שדרכם מועברות פקודות".

גורם בשוק ההון המכיר את הפרטים בתיק מליסרון מסכים עם הניתוח האמור, ומוסיף, כי "בשוק ההון יש תחושה של שינוי. סוחרים אומרים שהם לא הבינו עד היום שיש להם מקום להפעלת שיקול דעת. הם ראו את עצמם כמי שמקלידים את הוראותיו של הלקוח. הם לא נכנסו בכלל למקום של השאלה אם ההוראה חוקית או לא. ההעמדה לדין של העליון יצרה אצלם זעזוע, אבל בעקבות ההרשעה הם יודעים שהם לא חסינים ושהם צריכים להיות יותר זהירים. חברות בורסאיות מתדיינות על הנושא, יש הוראות ונהלים פנימיים שהשתנו בעקבות ההעמדה לדין של העליון. יש כאן שינוי קונספט. אי אפשר מתיק אחד לומר בדיוק מה האחריות של הברקורים, אבל שינוי התפיסה קיים. לוקחים את הסוחרים שהם לא חלק מתוכנית מרמה ומטילים עליהם סוג של אחריות - לא להיות תוכי. זה בהחלט דבר שיש לו השפעה משמעותית על דרך ההתנהלות שלהם".

"אין מסר חדש"

מנגד, מרגיע מומחה בכיר בתחום ניירות ערך, את הברוקרים: "אין שום מסר חדש בפסק הדין. המסר היחיד שעולה הוא שאסור להשתתף ביודעין בביצוע עבירה. כבוב לא הטיל אחריות על הסוחרים. יש הבדל בין להטיל על מישהו חובת בירור, לבין לומר 'אתה ידעת שזה לא חוקי ושיתפת פעולה'. זה מה שכבוב אמר - שהעליון ידע על אי-החוקיות והשתתף בביצוע העבירות. להשתתף בפעילות לא חוקית זה אסור, ולא מטיל נטל כה גדול על הסוחרים. לא יוצאת מפה הלכה, שלפיה הסוחרים הם שומרי סף".

עוד אומר אותו מומחה: "השופט לא מכוון לתפוס את ה'ש.ג' של התוכנית התרמיתית. הוא מעמיד אותו בדרגת אחריות נמוכה יותר, קובע שהוא קיבל הוראות, לא יזם את התוכנית התרמיתית ולא שותף לרווחים כתוצאה ממנה, וזה בטח יתבטא בענישה. הענישה המקלה שתהיה, לכשעצמה, יכולה לשגר מסר מרגיע לברוקרים".