עיריית ת"א: "בית-הכנסת הגדול פועל כאולם אירועים"

מאבק חריף מתנהל בימים אלה בין עיריית ת"א לבית הכנסת הגדול הפועל ברחוב אלנבי, בשל כוונת עיריית ת"א לבטל את הפטור מארנונה שממנו נהנה בית הכנסת מאז הקמתו.

במכתב ששיגר מנהל הארנונה בעיריית תל אביב אלי מלאכי לנשיא בית הכנסת הגדול יצחק נאמן לפני כמה חודשים, ציין מלאכי כי על פי פקודת העיריות נקבעו קריטריונים להכרה במוסד כפטור מתשלומי ארנונה. אחד מהקריטריונים המתייחסים לבתי כנסת הוא כי לא מתקיימת בו פעילות עסקית.

"ממידע המצוי בידי העירייה עולה כי במקום פועל עסק בשם 'רגעים לרגעים היפים שבדרך', כך שבפועל הנכס משמש גם אולם אירועים לעריכת חתונות, בר מצוות וכד' וככזה השימוש הנעשה בו הוא מסחרי ולשם הפקת רווח כספי", טוען מלאכי במכתבו, "מאחר שהפעילות המתקיימת במקום מתחרה בפעילות של גורמים אחרים, הרי שמתן פטור בגין הנכסים שבנדון הוא אפליה לטובה לעומת עסקים אחרים".

מנגד טוענים בבית הכנסת כי במקום לא נערכים אירועים, אלא טקסים דתיים תחת מגבלות שהעירייה בעצמה הציבה על מנת שניתן יהיה לקיים פעילויות בבית הכנסת ללא הוצאת רישיון לאולם אירועים. בין המגבלות: שהאירוע יהיה בעל אופי דתי, שמספר המשתתפים לא יעלה על תפוסת בית הכנסת, שלא ייערכו ריקודים ושלא תושמע מוזיקה מלבד מוזיקת רקע.

בנוסף טוען עו"ד אסף אוסלקה, המייצג את בית הכנסת הגדול, כי בית הכנסת לא גובה תשלום בעבור הטקסים המתקיימים בו, אלא חברת הפקות המנהלת אותם, וכי בית הכנסת רק רשאי לקבל תרומות. בערר שהוגש על ידי בית הכנסת הגדול לוועדת הארנונה של עיריית תל אביב, באמצעות אוסלקה, נטען כי בית הכנסת פועל במקום זה 80 שנה, ובמשך כל התקופה לא חויב בארנונה וזאת על פי החוק (פקודת העיריות) החל על כל בתי הכנסת בישראל.

עוד נטען כי "בית הכנסת מקיים את החתונות כטקס דתי שאינו שונה מכל טקס דתי אחר או תפילה ולא כאירוע חתונה באולם אירועים, על כן יש שוני רב בין חתונה באולם אירועים לבין חתונה בבית הכנסת שהיא אירוע דתי גרידא. ועדת הארנונה אינה מוסמכת להחריג את הפטור מארנונה עקב החתונה שכן הפירוש שניתן ע"י הוועדה מנוגד לחופש הדת של בית הכנסת ומביא לחיסולו של מנהג דתי ולבטח אינו מידתי. בית הכנסת הנטול הכנסות ופועל מתרומות בלבד לא יכול לשאת בעלות של מיליון שקל ארנונה בשנה ומסיבה זו קבע המחוקק את הפטור. בבתי הכנסת מתקיימות שתי חתונות בממוצע בחודש כך שאף מהטעם של עיקר השימוש לא ניתן לטעון כי קיום החתונות מהווה עיסוק של בית הכנסת".

מעיריית ת"א נמסר כי "עד 2011 בית הכנסת קיבל פטור מלא מתשלום ארנונה. התנאי למתן הפטור היה כי הנכס משמש בית תפילה בלבד ואין בו פעילות עסקית. משהובהר לעירייה כי בנכס מתקיימת פעילות עסקית ענפה של עריכת אירועים, בוטל חלק מהפטור. נושא חיוב הארנונה של בית הכנסת תלוי ועומד כיום בפני ועדת ערר לענייני ארנונה כללית והעירייה תפעל בהתאם להחלטה חלוטה שתתקבל". עוד ציינו בעירייה כי בגין 150 מ"ר שבהם נעשה שימוש בלעדי של תפילה נותר הפטור על כנו.

עו"ד אוהד כרמי ממשרד בן אליעזר ושות', העוסק במיסוי עירוני, אומר כי "במאמציה להעשרת קופתה לא בוחלת העירייה בשום אמצעי. מאמץ זה אינו פוסח גם על בתי כנסת. המחוקק לא הגדיר מהי אותה 'פעילות עסקית' כתנאי לשלילת הזכות לפטור, והעירייה עטה על חוסר בהירות זה כמוצאת שלל רב". לדבריו, אין מנוס מלקרוא למחוקק להשלים את החקיקה בנושא.