שוב אנחנו בהר הבית, ביקור שגרתי של ילדים (לא מבחינת הגיל דווקא) מזוקנים, הבאים להשתעשע בזריקת אבנים, התכתשויות ושאר אירועים, שמקורם במשחקי שכונה שלנו כשהיינו צעירים ונטולי וואטסאפ וכל השאר.
אני מגדיר אותם ילדים מזוקנים כי חוץ מהזקן אין כמעט הבדל בחוקי המשחק. אתם יודעים, מי שמיידה הכי רחוק, מי שרץ הכי מהר, מי שפגיעתו הכי כואבת, מי שמספר אבניו הכי גדול.
משחקים כאלה ואחרים
יש כמובן הבדל במטרה. אנחנו עשינו זאת בשביל הבידור, בשביל הכיף. בעלי הזקן עוסקים במשחקים הילדותיים למען שמירה על מורשת ישראל? נדמה לי שזה מה שהם אומרים, לא? אבל בשורה התחתונה בשני המקרים מדובר במשחקים. לא אסורים בהכרח, הכל תלוי בכוונה. אם אתה מיידה אבן כדי לפגוע, לפצוע ואפילו להרוג - זה דבר אחד. ואם זה רק כדי לפגוע במטרה כלשהי, לא מזיקה - אנחנו בסיפור אחר.
הילדים המזוקנים והצעקנים לא יודעים למה הם מבקשים לעלות על הר הבית ולפגוע באנשים, ערבים ויהודים, וגם להיפגע בעצמם. הם יודעים שזה מה שרבניהם רוצים. שזה מה שרבניהם פוקדים עליהם לעשות. צעירים אלה לא יכולים להעלות הרהורים על הצורך בהפגנות אלה. ספקות לא קיימות כאשר הרב פוסק וקובע. מאותו רגע אתה מאמץ את הרהורי הרב, ותו לא.
זר לא יבין
"זרים", כלומר חילונים, לא יבינו זאת. אלא שאי ההבנה היא דו-סטרית. ומכיוון שמדובר בעולמות כה שונים, במנטליות כה נפרדת, האם לא נכון לאמץ את העיקרון של הפרדת הדת מהמדינה? זה לא יפתור כמובן את כל הבעיות, אבל לפחות זה יעשה סדר, וכל אחד יוכל לחיות את חייו בנפרד, מבלי שהאחד ינסה לכפות על השני אורח חיים שאינו מובן לו.
ההר אינו הבית
אני לא חושב שלאנשים חילונים, רובם ככולם, כל כך אכפת מהר הבית. החשיבות של מבנה זה נובעת מדברים שקרו לפני אלפי שנים ואין להם רלוונטיות לחיינו היום. אבל לחילונים ברור שיש אנשים שהר הבית הוא, איך אומר ביבי, "סלע קיומם".
לחילונים, רובם ככולם, סלע הקיום הוא המדינה, וההר, מבחינתם, אינו של הבית שלהם. תהום פעורה בין ההר והבית. תהום שלא ניתן לגשר עליה. אפילו לא אלה המטיפים לחילונים "ללכת על קצה האצבעות", ואינם דורשים זאת מהחרדים. אולי רצויה דווקא הליכה נחרצת? אולי יש צורך בעימות חזיתי, שיביא סוף פסוק להתכתשות הבלתי נגמרת והבלתי נסבלת?
הושלמה הרשימה לנשיאות
כל הזמן אני מרגיש שחסר משהו ברשימה הארוכה של המועמדים לנשיאות המדינה. אתמול (ב') הודיע ח"כ מאיר שטרית שגם הוא בעסק. עכשיו הרשימה שלמה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
