שכר השחקנים בליגת העל בכדורגל צמח ב-4% בלבד ב-5 שנים

השכירים בישראל תקועים, גרסת הכדורגל: בכמעט מחצית מהליגות באירופה זינקו משכורות העובדים ביותר מ-50% ■ דוח הבנצ'מרקינג של אופ"א: חלק ב'

אתמול (ג') הצגנו כאן את החלק הראשון בסקירה של דוח "הבנצ'מרקינג" החדש של אופ"א, ספר מקיף בן 104 עמודים, הממפה את הכדורגל האירופי לאורכו ולרוחבו וכולל ניתוחים מרתקים של הענף. אחרי שאמש עסקנו בין היתר במצבם התעסקותי הקשה של המנג'רים, נצלול כעת אל מספרי הליבה שמניעים את גלגלי התעשייה: הכסף הגדול של הכדורגל - כולל כמה נתונים קריטיים שרלוונטיים מאוד גם לכדורגל הישראלי.

כמה עולה לבנות קבוצת פרמיירליג? כדי להרכיב את הסגלים של קבוצות הליגות העליונות באירופה, שילמו המועדונים כסף גדול במיוחד: 10.87 מיליארד אירו, ליתר דיוק. מדובר אך ורק על הכספים שבזבזו הקבוצות בגין דמי העברות של כדורגלנים שמופיעים אצלם בסגל - כלומר שכר השחקנים לא נלקח בחשבון, אלא אך ורק מה ששולם על מנת לרכוש אותם.

הפרמיירליג האנגלית, וזה לא מפתיע בהתחשב בכך שהיא הליגה המכניסה והעשירה ביותר - גם הוציאה הכי הרבה כסף כדי להעמיד את הסגלים המפוארים של 20 הקבוצות שלה: 2.86 מיליארד אירו בסך הכל - 26% מסך דמי ההעברות בכלל אירופה (!). הסרייה A האיטלקית שנייה עם 2.21 מיליארד אירו, בספרד עומד הסכום על 1.66 מיליארד, גרמניה 878 מיליון אירו.

במקום החמישי מגיעה הפתעה, שמלמדת משהו על כוחות השוק בכדורגל: רוסיה, עם 782 מיליון אירו, שדוחקת לאחור את הליגה הצרפתית שנחשבת באופן מסורתי לחמישית בעושרה באירופה (אבל הרכבת הסגלים שלה עמדה על 704 מיליון אירו בלבד). הסיבה להוצאות היתר הרוסיות היא ברורה: פרמיית אוליגרכיה. כלומר, סביר להניח שאף קבוצה ספרדית, למשל, לא היתה משלמת 55 מיליון אירו עבור החלוץ האלק. אבל כשפורטו התמקחה עם זניט סט. פטרסבורג על הברזילאי בעונה הקודמת - היא ידעה שמאחורי המועדון עומד תאגיד כמו גזפרום שאפשר לדרוש ממנו יותר.

על-פי הדוח, בחמש השנים האחרונות (מחלון ההעברות של קיץ 2009 ועד ינואר 2014), השחקנים הברזילאים היו הסחורה הכי חמה: 24 מהם נרכשו בסכום של למעלה מ-15 מיליון אירו. אחר-כך הספרדים (19 שחקנים במחיר של 15 מיליון אירו ומעלה), הארגנטינים (12) והאנגלים (11). עם זאת, במבט כלל-יבשתי, לדרום אמריקה אין יתרון על אירופה: 94 עסקאות של 15 מיליון אירו ומעלה נרשמו לשחקנים אירופיים, ורק 46 לדרום אמריקאים (9 לאפריקה, 1 לאסיה).

נתון מעניין נוסף בדוח שקשור לשוק ההעברות, עוסק באורך החוזים להם זוכים השחקנים: ככל שדמי ההעברה שמשולמים עבורם גבוהים יותר - כך המועדונים רוצים להגן על ההשקעה ומחתימים אותם לטווח ארוך יותר. שחקנים שנרכשו ביותר מ-10 מיליון אירו קיבלו חוזים לתקופה ממוצעת של 4.38 שנים; בטווח של 5-10 מיליון אירו, זכו השחקנים לחוזה של 4.23 שנים בממוצע; "שחקנים חופשיים" (שמגיעים בחינם וללא דמי העברה) קיבלו את החוזים הקצרים ביותר - 2.22 שנים בלבד.

ליברפול מול נוריץ' סיטי, פרמיירליג / צלם: רויטרס
 ליברפול מול נוריץ' סיטי, פרמיירליג / צלם: רויטרס

יש לנו מה ללמוד מקזחסטן. פליטת הפה המיתולוגית של אבי לוזון ("הליגה השישית באירופה..."), נראית עוד יותר הזויה אם בוחנים את נתוני ההכנסות של ליגת העל: ממוצע של 4 מיליון אירו בלבד למועדון בעונת 2011/12, מקום 25 באירופה מבין 52 הליגות העליונות שנבדקו. מצד אחד זה מעודד, כי מדובר בסכום גבוה יותר מזה שנרשם במעצמת כדורגל כמו קרואטיה (3 מיליון אירו לקבוצה), או מדינות עם מסורת כדורגל נרחבת יותר משלנו כמו הונגריה (2.3 מיליון אירו) ובולגריה (1.7); מצד שני, זה מדכא, כי זה פחות מקזחסטן (8 מיליון אירו), או סקוטלנד (10) שתמיד נוטים לזלזל בה אצלנו. אנגליה, כמובן, מובילה את הרשימה (139), ואחריה משתרכות גרמניה (108), ספרד (93), איטליה (86) וצרפת (58).

בתוך חמש שנים גדלה כמות הקבוצות ביבשת שמכניסות למעלה מ-50 מיליון אירו בעונה ב-28%, אל סך של 78 מועדונים בסך הכל.

ההכנסות של כלל הכדורגל האירופי צמחו ב-7% בתוך עונה, והסתכמו ב-14.1 מיליארד אירו. המנוע העיקרי של התעשייה - 37% מכלל המחזור - הוא זכויות שידור מקומיות, שהסתכמו ב-4.4 מיליארד אירו (לא כולל הכספים שמתקבלים מאופ"א עבור זכויות שידור של המפעלים האירופיים).

בעלים, רוצה אליפות? תעלה שכר. שכר העובדים בכדורגל האירופי בעונת 2011/12 הסתכם ב-9.2 מיליארד אירו (עלויות מעביד; 7.3 מיליארד מתוך הסכום - שחקנים, היתר לצוותים המקצועיים ולעובדי מנהלה). המשמעות? 65% מההכנסות של המועדונים בוזבזו על שכר. הקלישאה העסקית טוענת כי חברה "בריאה" צריכה לשלם מקסימום של 50% מהכנסותיה לעובדים. אם היא נכונה, הרי שישראל במצב גרוע במיוחד: אצלנו היחס עמד על 82%, כשרק ארבע ליגות אירופיות הקדימו אותנו בטבלה המפוקפקת (מונטנגרו, בולגריה, סרביה ומולדובה).

ובכל זאת, כמו בכל המשק הישראלי - אפשר לקבוע שגם בכדורגל, השכירים תקועים. על-פי הדוח, בין השנים 2007-2012 צמח השכר בליגת העל בסך כולל של 4% בלבד. מתוך 52 הליגות העליונות באירופה שנבדקו, ב-42 עלה השכר בתקופה הזאת, מתוכן ב-21 הוא זינק ביותר מ-50%.

כמו מחקרים רבים קודמים שנעשו בנושא, גם בדוח החדש של אופ"א נמצאה קורלציה חזקה מאוד בין הצלחה על הדשא, לבין תשלום משכורות: בשתי העונות האחרונות (2011/12 ו-2012/13), ב-52 ליגות - נרשמו 73% זכיות באליפות למועדונים בעלי הפיי-רול הגבוה ביותר בליגות שלהם. אצלנו נרשמו 50% הצלחה: מכבי ת"א זכתה אשתקד באליפות, אבל בעונה שלפני כן היתה זו דווקא קרית שמונה הצנועה.

השינוי בהכנסות המועדונים
 השינוי בהכנסות המועדונים