סיפורו הטרגי של הסופרטאנקר הנדל"ני של נתניהו

חצי שנה מאז הורחב חוק ועדות הדיור הלאומיות (וד"לים) במטרה לפרוץ את הפקק התכנוני ולהוסיף מאות דירות לשוק, מהנדסי ערים טוענים כי הן בעיקר מוסיפות לסבך הביורוקרטי ואינן מקדמות תוכניות חדשות

לקראת סוף השנה שעברה אושרה הרחבתו של חוק הווד"לים (ועדות דיור לאומיות). הבשורות הגדולות היו הרחבת פעילותן ב-22 חודשים מעבר לתקופה שנקבעה במקור, מתן אפשרות לקידום תוכניות שבהן 40% מהבעלות על הקרקע היא של המדינה (לעומת 80% קרקע מדינה בחוק המקורי) ולראשונה אף מתן סמכות לווד"ל לדון ולאשר תוכניות פינוי בינוי.

למעלה מחצי שנה מאז אושרה ההרחבה המדוברת, מסתבר שהווד"לים טרם עסקו בתוכניות פינוי בינוי, הן מתכנסות לעתים רחוקות ולדברי גורמים רבים הן מפספסות את מטרתן העיקרית שהיא הגדלת היצע הדירות וכן את המטרה הנוספת - קיצור משך הטיפול בתוכניות. בכל מקרה, החשש שהשמיעו בזמנו לא מעט ארגונים חברתיים כי הווד"לים יאשרו במחטפים תוכניות ענק לטובת יזמים חמדנים נראית כעת רחוקה מאוד מהמציאות, העגומה אולי לא פחות.

מהנדסי ערים מותחים ביקורת על פעילות הוועדות המיוחדות. הם מסבירים כי למרות ש"על הנייר" נראה שהוועדות מאשרות תוכנית בצורה מהירה יותר, מדובר בסך הכל במראית עין.

"הווד"ל בסופו של דבר זה בלוף", אמר ל"גלובס" אחד ממהנדסי הערים במרכז הארץ, "במקום שתוכנית באמת תרוץ מהר, היא פשוט לא נקלטת בוועדה אלא יש 'פינג-פונג' מתמשך לתיקונים ולהערות בטרם הקליטה. זה יכול להימשך חודשים ואפילו יותר משנה. אחרי שהכל מסוכם וכל התשובות הועברו, רק אז הוועדה מתכנסת ומאשרת מהר מאוד את התוכנית. אז מה החוכמה? בוועדה המחוזית הרגילה התוכנית מופקדת ורק אז מתחיל ה'פינג-פונג'. אין כאן חידוש, וזה לא מה שהווד"ל אמורה הייתה לעשות".

מדובר בביקורת שנשמעת מפי לא מעט מהנדסי ערים, המודים כי לא פעם יש גם בחירה מודעת שלא להגיש תוכנית לווד"ל מלכתחילה, כי אין בזה טעם אחרי שתוכנית כבר עברה דרך ייסורים בוועדה המחוזית.

המחוזית מזיעה

איתמר בן דוד, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, סבור גם הוא שמה שקורה בווד"ל הוא לא מה שהיה אמור לקרות על פי התוכנית המקורית: "בפועל לוקחים תוכניות שהוועדה המחוזית הזיעה עליהן זמן רב, מסיטים לווד"ל ואז מראים שיש תוצאות".

בתור חבר הווד"ל הארצי מעיד בן דוד כי קצב ההתכנסות של הוועדות אינו מיטבי, בלשון המעטה, וגם התוכניות שמגיעות לשולחנן, כמו גם לשולחן הווד"ל הארצי, "הן לא בדיוק התוכניות שיפתרו את מצוקת הדיור בישראל", כך לדבריו. "מאז ההרחבה של החוק התכנסה הווד"ל הארצית פעם אחת. לפני אותה ההתכנסות, הווד"ל הארצית לא התכנסה שנה וחודשיים. לפי לו"ז הווד"ל המחוזי אפשר לראות שיש מעט תוכניות שמגיעות גם לשם, וגם אלו שמגיעות אינן גדולות ומשמעותיות כפי שהיה ניתן לצפות".

לדברי בן דוד, את הסיבה לפעילות המעטה אפשר להסביר בשתי סיבות עיקריות: "קודם כל יש היום ועדה חדשה שמקודמת בכנסת, ועדה דורסנית יותר וכבדה יותר שאמורה לפעול מול משבר הדיור, הותמ"ל (הועדה לתוכנית מועדפת לדיור). "למה לרוץ ולהגיש היום תוכנית לווד"ל, כשעוד מעט תהיה ועדה דורסנית כמו הוותמ"ל? גם יזמים, גם רגולטורים וגם מקדמי תוכניות רואים שעוד מעט אמור להגיע כלי שישרת אותם טוב יותר, אז הם מעדיפים לחכות. הסיבה השנייה לדעתי, היא העובדה שבעקבות סדרה של עתירות שהגישו ארגונים חברתיים, שבהן נטען כי מוסדות התכנון אינם מתייחסים להוראות של דיור בהישג יד למרות שהן נקבעו בווד"ל, זה הציף קושי לוועדות לדון בסוגייה וגם מעיד על אי רצון לדון בזה".

בן דוד מתייחס גם לנושא תוכניות פינוי בינוי ותוהה מדוע לא הגיעו עד כה לדיונים בווד"ל: "כשדיברו על הרחבת הווד"ל, נושא פינוי בינוי היה אחד הנושאים העיקריים. אבל אין הגשות. כל הזמן מתלוננים על כך שלא יודעים לטפל במחוזית בפינוי בינוי והנה עכשיו הווד"ל יכול לקדם - ולא מגישים. יכול להיות שזה לא באמת מעניין את מי שמחליט".

הנחה שגויה

בעוד שלמהנדסי הערים קשה למתוח ביקורת גלויה על התנהלות מוסדות התכנון, באיגוד מהנדסי הערים מאשרים כי זו הדעה הרווחת בקרבם. "אני חושב שהווד"ל הוא מוסד בעייתי מלכתחילה", אומר אבנר אקרמן, מנכ"ל איגוד מהנדסי הערים ומהנדס עיריית נתניה. "נקודת ההנחה הראשונית, שהוועדות המחוזיות לא מצליחות לעמוד בעומס ולכן צריך ועדה חדשה - היא שגויה. הרי תוספת כוח אדם לוועדות הייתה פותרת את הבעיה בצורה טובה בהרבה".

באיגוד מציינים כי בדיקה שנעשתה בעבר הובילה למסקנה כי בתקציב שנתי של 10 מיליון שקל ניתן להוסיף לכל ועדה מחוזית עוד שישה תקנים, צעד שיתרום הרבה יותר לזירוז הביורוקרטיה: "זה לא בשמיים. רק לאחרונה שמענו על תקציב הרפורמה, כמעט מיליארד שקל. חייבים להגדיל את כוח האדם ולהביא עוד אנשי מקצוע. במקום זה, מנסים לפתור בעיה עם ועדות חדשות. צריך לנקות את שולחנות הוועדות המחוזיות כי יש שם תוכניות שנחשבות אולי קטנות, אבל כוללות עשרות דירות שסתם שוכבות. הרבה יותר הירואי לבחור תוכניות גדולות מאוד ולהסיטן לוד"ל. זה נראה יותר טוב".

אקרמן טוען כי הקריטריונים הקובעים איזו תוכנית תוכל להיכנס לווד"ל שגויים מלכתחילה: "מדובר בוועדות שאמורות לשחרר חסמים. אז למה לא לתת ליחידה המובחרת הזו לעבור על כל התוכניות שעל השולחן ולבחור את אלו עם החסמים הקשים ביותר?".

אקרמן גם מעריך שהווד"לים לא באמת קיצרו את ההמתנה: "עומדים עם סטופר ביד, אבל המשמעות בפועל היא שדואגים שתוכניות פשוט יגיעו יותר מבושלות. ריבוי הוועדות יצר בעיקר בלבול ואנשים לא יודעים לאן כדאי להגיש את התוכנית".

5,600 יח"ד בצנרת

בקשה לנתונים מפורטים ממשרד הפנים בנוגע לכמות התוכניות שהוגשו לווד"ל או שנידונו בה מאז הרחבת החוק ובדבר תוכניות פינוי בינוי שנידונו בווד"ל - לא נענתה.

ממשרד הפנים נמסרו הפרטים הבאים: "בחודשים ינואר-אפריל 2014 אושרו במוסדות התכנון כ-13,500 יחידות דיור, מתוכן אושרו במסלול וד"ל לתוקף ולהפקדה כ-2,000 יח"ד. זאת בנוסף לכ-26.1 אלף יחידות דיור שאושרו במסלול הווד"ל בשנים 2012-2013. נכון לעכשיו, במסלול הווד"ל מצויות בצנרת עוד כ-5,600 יחידות דיור. נוסף לכך, נבדקת כעת היתכנות לקידום כ-46.5 אלף יחידות דיור במסלול הווד"ל".