"השקט במיזוגים וברכישות במכשור הרפואי לא יכול להימשך"

כך אמר ניסים דרוויש, שותף בקרן אורבימד ישראל ויו"ר מדיגוס, בכנס המשקיעים של אופנהיימר ■ בכירים בתחום סיפרו על התחומים החמים, על העבודה מול ה-FDA ועל הדילמות שבחתימה על הסכמים מול חברות גדולות

בכנס המשקיעים הישראלי השנתי של בנק ההשקעות אופנהיימר מציגות בדרך כלל שתיים-שלוש חברות ביומד. השנה המקרה היה שונה וכמעט מחצית מן המציגים היו חברות ביומד קטנות וגדולות. חלקן הגיעו לאחר הנפקה בוול סטריט, חלקן אחרי מיזוגים לשלד וחלקן ביצעו רישום כפול בצורת ADR.

שינוי זה מייצג נאמנה את שיעור חברות הביומד הישראליות מתוך כלל החברות הישראליות בוול סטריט.

בפאנל שנערך בתחום המכשור הרפואי הציג קרייג שור, מנכ"ל חברת InspireMD שמייצרת סטנטים המצופים ב"סוודר" מתכתי למניעת תסחיפים מדפנות העורק, את מוצר ה-Cguard החדש יחסית, שמיועד למניעת תסחיפים בצנתור העורק המוביל למוח. לדבריו, תוצאות קליניות מהמוצר עשויות להגיע ברבעון השלישי של 2014, והמכירות עשויות להתחיל עוד לפני סוף 2014 (למוצר יש אישור CE לשיווק באירופה). "אנחנו פתוחים לשיתוף פעולה סביב המוצר הזה", אמר.

לאינספייר יש מוצר למניעת תסחיפים בעת טיפול בהתקף לב, שנמכר ברבעון האחרון ב-1.5 מיליון דולר, אך הוא נתקל בבעיה טכנית וכעת החברה ממתינה לאישורים רגולטוריים לשיפורים שביצעה בו. עיכוב זה האט את מכירות הסטנט, עצר ניסוי שבוצע בו, וידחה את קבלת התוצאות מהניסוי לפחות עד 2015 ואת אישור ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) אולי אף אחרי 2016.

בינתיים המוצר נמכר במגוון מדינות מחוץ לארה"ב (ברבעון האחרון רשם הכנסות של 1.5 מ' ד'), אך שור אומר כי "החלטנו להתמקד, ולעבור מעבודה עם מפיצים בלבד גם למכירה ישירה. כך נוכל ליצור יותר אימפקט בכל מקום שבו אנחנו מוכרים, להשיג גם נתח שוק ולא רק מכירות".

"הבורסה עוזרת בשלב השיווק"

ד"ר ניסים דרוויש, יו"ר חברת מדיגוס שקיבלה לפני כשנה אישור FDA למוצר שלה לצרבת, מתלבט גם הוא בשאלת האימפקט. "אנחנו בשלב השיווק הראשוני, שלב שהישראלים דווקא טובים בו. בשלב הזה מגייסים רופאים מובילי דעה ומלהיבים אותם על המוצר, כך שהם הופכים להיות בעצם אנשי השיווק שלך".

כששלב השיווק תופס תאוצה והרופאים מתחילים להפיץ את השמועה, החברה חייבת להיות מוכנה עם צוות מכירות גדול ולהתחיל לרוץ. בשלב הזה החברה גם זקוקה להון רב, כזה שכבר קצת גדול על קרנות ההון סיכון הקלאסיות. בארה"ב סביר שהיא תקבל אותו מקרן פרייבט אקוויטי, אך בישראל זה קשה יותר. "המזל הוא שלפחות נוצר סקטור הביומד בבורסה בתל אביב, אומר דרוויש, "הבורסה עוזרת בדיוק בשלב הזה".

הרעיון כי הבורסה בת"א היא תחליף לפרייבט אקוויטי עלול להישמע מוזר, אך לאחרונה מוסדיים ישראלים מזרימים דרכה הון לחברות מכשור רפואי שנמצאות בדיוק בשלב של הצמחת מכירות. מדובר בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים לחברה - אמנם לא השקעת פרייבט אקוויטי, אך עדיין סכום לא זניח.

דרוויש הוסיף כי בניגוד להשקעה בתרופות, שחוזרת לאופנה בזכות אישורים רגולטוריים והקלות, בתחום המכשור רפואי הדברים הם הפוכים. "בתאגידי המכשור הרפואי הגדולים נעשו החלפה של הנהלות וארגון מחדש, והתוצאה היא שלא הייתה תשומת לב למיזוגים ורכישות. לדעתי, השקט בתחום הזה לא יכול להימשך". כלומר, המיזוגים והרכישות ישובו.

בנוגע לשאלה מהם התחומים החמים להשקעה במכשור רפואי ציין דרוויש, שהוא גם שותף בכיר בקרן הון הסיכון אורבימד ישראל, את תחומי שסתומי הלב, את שילוב מערכות המידע עם רפואה מרחוק וחוכמת ההמונים, בריאות האישה וטיפול בסרטן באמצעות מכשור רפואי.

שוק גדול או דווקא מחלת "יתום"?

משתתפי פאנל בתחום התרופות דנו בשאלה אם כדאי לחברה לכוון לשוק רפואי גדול, או דווקא למחלת "יתום" נדירה. הדוברים ציינו כי אף שבלתי אפשרי לבצע היום ניסוי בתרופה למחלות לב או סוכרת, כי מדובר באלפי חולים, הרי שמחלות גדולות אחרות, כמו סרטן, ניתנות לחלוקה למחלות קטנות יותר, כך שכל אחת מהן היא שוק נגיש. היתרונות של השווקים הקטנים הם שהניסויים קטנים, ולרוב אין למחלות הללו תרופה ולכן הרגולציה נוחה יותר; החיסרון העיקרי הוא שקשה לגייס חולים מתוך מאגר קטן יותר.

גיא גולדברג, מנהל עסקי מרדהיל ציין כי היה מעדיף ללכת על שוק גדול אם יש בידי החברה מידע קליני משובח, משום ששילוב כזה יכול להוביל לעסקת שותפות בשלב מוקדם.

חיים לייבוביץ', יו"ר חברת תאי הגזע בריינסטורם שנסחרת בבורסת ה-OCT, ציין כי החברה בחרה בשוק ה-ALS בין היתר משום שהרגולציה נוחה יותר. כך למשל, לעומת התוויה למחלת הפרקינסון, החברה לא הייתה צריכה לערוך ניסויים בקופים, כנראה כדי לעודד חברות לבצע ניסויים בתחום שמשווע לפתרון. "לא ידענו איך הטיפול שלנו, תאים אנושיים, ישפיע על קופים", אומר לייבוביץ', והיום החברה כבר השלימה בהצלחה ניסוי שלב I/IIa במוצר ב-ALS.

כל בכירי חברות התרופות שהשתתפו בפאנל טענו לחוויה טובה מול ה-FDA, כך שנראה כי בשנים האחרונות הרשות אכן שיפרה את השירות שלה. "ככל שהמוצר שלך יותר חדשני, כך הרשות תתייחס אליך יפה יותר" אמר גולדברג, "אם המוצר משפר רק במעט את הקיים, היא עלולה להערים קשיים".

בנוגע לשאלת התזמון האופטימלי לשיתופי פעולה עם תאגידים, אמר לייבוביץ' כי בריינסטורם תעדיף מיזם משותף על פני מסחור המוצר באופן מלא. סוזנה זילברברג-נחום, מנכ"לית חברת ביולייט, ציינה כי מחד מסחור מוקדם מדי עלול לגרום למוצר להיתקע במחלקות המו"פ של הרוכשת; מנגד, קיים גם הסיכון שלקראת שלב השיווק החברות הגדולות יכולות לבקש מהחברה להוכיח מכירות לפני חתימה על הסכם, וליצור מצב בעייתי לחברה ישראלית.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988