האם ישראל עומדת בפני צמצום מספר הרשויות המקומיות?

ההסכם הטרי להעברת עיר הבה"דים מרמת נגב לירוחם וההחלטה ליטול 6,000 דונם ממועצות אזוריות בשרון ולהעבירן לנתניה עשויים לבשר על עידן חדש

בשבוע שעבר נחתם הסכם היסטורי שמעצב מחדש את השטח המוניציפלי ואת חלוקת ההכנסות בין שתי רשויות בדרום, מועצה מקומית ירוחם ומועצה אזורית רמת נגב. ההסכם הגיע פחות מחודש אחרי ששר הפנים גדעון סער אימץ המלצות של ועדות גבולות לשינוי שטחן של נתניה ולוד.

האם מדובר בתחילתה של מגמה או בצירוף מקרים? גדעון סער, שר הפנים, רמז השבוע ל"גלובס" שהוא מבין שאלה מהלכים מהפכניים: "יש הרבה מאוד חוסר צדק היסטורי בחלוקת הקרקעות וההכנסות", אמר סער אך ביקש לחדד שהוא אינו נגד המועצות האזוריות. "יש מועצות אזוריות שבעצמן במצב לא פשוט, אבל יש כאלה שבמצב טוב וצריכות לשרת מספר מצומצם של תושבים, והן גובלות ברשויות מאוד חלשות, שלא יכולות לתת מענה לתושבים שלהן".

ההסכם הטרי בדרום קובע כי ירוחם - היושבת על 34 אלף דונם - תקבל שטחים ששייכים לרמת נגב, היושבת על חמישית משטחי מדינת ישראל (4.3 מיליון דונם). השטח המשמעותי שיעבור לידיה הוא קרית ההדרכה (עיר הבה"דים). העברת השטח תכניס לירוחם כמעט 4 מיליון שקל בשנה מארנונה. ההסכם כולל עוד שטחים וחלוקת הכנסות באזורי תעשייה.

"כל צד צריך לוותר"

ההסכם נחתם אחרי מו"מ שנמשך חודשים בין ראשי המועצות, אולם כרגע הוא רק הצעת היישובים למדינה, בתהליך שעליו מופקדת ועדת הגבולות. חותמת סופית צריך לתת שר הפנים. ואף שההסכם פורסם בקול תרועה, במשרד הפנים ציננו את ההתלהבות והדגישו כי הוועדה תהיה זו שתקבע.

לדברי ראש מועצת ירוחם מיכאל ביטון, "כולם מבינים שזה הכיוון וגם ההסכם שחתמנו עליו השבוע הושפע מההחלטה שקיבל שר הפנים לפני חודש. זה נתן תמריץ. יש צורך בתיקון גבולות והכנסות במקומות רבים בארץ, ולכולם ברור שתהליך כזה עדיף שייעשה בהסכמה, כי אם הוועדה תצטרך לכפות אותו זה יהיה בתהליך מסובך ובבתי משפט".

השר סער מודע לחומר הנפץ, אך מצהיר שלא יחשוש להתמודד עם הההשלכות: "אני אקבל גם החלטות שיגררו התנגדויות, ויגררו התנגדויות פוליטיות ויגררו רמזים שילכו נגדי פוליטית. אני אומר: אהלן וסהלן, זה לא מטריד אותי בכלל. אני אקבל רק את ההחלטות הנכונות כדי ליצור מפה חדשה של גבולות והכנסות במדינת ישראל. יש לי קריטריון אחד, לקחת מהחזקים ולתת לחלשים"

ראש מועצת רמת נגב, שמוליק ריפמן, סבור שהמהלך נועד בעיקר לפיתוח ולקידום האזור: "בעבר היו ועדות גבולות שלא קיבלו החלטה. החלטנו עכשיו לקדם שיתוף פעולה אזורי, וכל צד היה צריך לוותר על משהו. צריך להודות, אנחנו חיים במרחב משותף שלא ממש מעניין אף אחד חוץ מאיתנו ולכן ההסכם הזה חשוב כל כך".

כרגע ממתינים ביטון וריפמן להחלטת הוועדה בראשות פרופ' ערן רזין, שהוקמה ביולי אשתקד לבחינת הגבולות וחלוקת ההכנסות במרחב גדול בהרבה, בין הרשויות מצפה רמון, ירוחם, שגב שלום והמועצות האזוריות רמת נגב, הערבה התיכונה ונווה מדבר.

ריפמן: "אני בטוח שגם רזין וגם משרד הפנים יתמכו. הרי לוועדת גבולות יש שתי אפשרויות, או לקבל הסכמה בין שכנים או לתקוע לשנים החלטה בבג"ץ".

סוגייה טעונה

במקביל, כאמור, החליט סער לפני חודש לאמץ מסקנות של כמה ועדות חקירה לשינוי גבולות נוספים. נתניה תקבל כ-6,000 דונם משטחי המועצות האזוריות הסמוכות (עמק חפר, לב השרון וחוף השרון), 640 דונם יעברו מהמועצה האזורית עמק לוד לעיר לוד, ושינויים נוספים נקבעו ביישובים בצפון הארץ.

גם ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, סבורה שזהו חלק ממהלך גדול בהרבה. "מה שהיה לא יהיה יותר", היא מציינת, "גם המדינה וגם מוסדות התכנון הבינו שחייבת להיות חלוקה צודקת. ועדות התכנון לא יאפשרו כבר למועצות אזוריות לפתח אזורי תעסוקה, תעשייה ומסחר כמו בעבר, וגם ראשי המועצות מבינים את זה. לא יכול להיות שהערים יקלטו את כל העולים, יטפחו אוכלוסיות חלשות, בעוד המועצות האזוריות חולשות על שטח גדול בהרבה עם מספר תושבים מועט. זה לא שיוויוני והחלטת שר הפנים שמה סוף למאבק שניהלתי 14 שנה".

פיירברג מאמינה שבמועצות האזוריות הבינו שהלך הרוח השתנה וזה ידחוף אותן לשתף פעולה: "זה בלתי נמנע, וכל צד יוותר. מה שהיה עד עכשיו הוא תהליך הרסני, ובמרכז הארץ זה יותר בולט".

חלוקת הגבולות וההכנסות היא נושא טעון שהעסיק במרוצת השנים ועדות רבות, אך רוב שרי הפנים נמנעו מקבלת החלטות.

אחת הסיבות לכך היא החשש מהשלכות הרוחב. אימוץ החלטה אחת - לחלוקה מאוזנת ושוויונית יותר בין רשויות סמוכות - תגרור בקשות דומות בכל הארץ, מהלך מתבקש מחד, אולם גם כזה שעלול לסבך כל פוליטיקאי.

פיירברג-איכר: "שרי הפנים הם אנשים פוליטיים. כל איש פוליטי שמקבל החלטה לא נעימה לשינוי גבולות או הכנסות לא שש לקבלה".

לדברי ריפמן, "לשר הפנים יש אג'נדה של הסדרת גבולות וחלוקת הכנסות. אבל אסור להתבלבל, מדובר בתחום שבו כל רשות יכולה לדרוש מההכנסה של שכנתה, ולא מדובר רק במועצות מקומיות או אזוריות".

ביטון משוכנע שהמהלך כבר יצא לדרך: "זו אכן החלטה אמיצה, יש חשש מההשלכות, אבל זו רק ההתחלה".

"המדינה תצמצם את מענקי האיזון וירוחם תישאר באותו מצב"

הטיפול הנקודתי בגבולות והכנסות של רשויות סמוכות עלול ליצור מצבים אבסורדיים. לעיתים, מדובר במצב של לוס-לוס לשתי הרשויות.

שמוליק ריפמן: "ירוחם, כמו רשויות נוספות, מקבלת כיום מענקי איזון מהמדינה. ברגע שהסכם חלוקת ההכנסות ייכנס לתוקף, תוך שנה יצומצם בהתאם מענק האיזון. המדינה מיד לוקחת צעד אחורה ולמעשה משאירה את ירוחם בדיוק באותו מצב. אנחנו נעביר לה הכנסות נוספות, והמדינה תפסיק להזרים את הסיוע. זה אבסורד. צריך לתת תקופת זמן ארוכה יותר של כמה שנים שבהן הרשות תוכל להתאזן. למדינה אסור לברוח כל כך מהר".

גם ביטון מסכים עם ריפמן: "ייתכן שמענקי האיזון יפגעו וגם הכסף שנקבל כעת כתוצאה מההסכם לא יפתור את כל הבעיות של ירוחם. אנחנו בהליך שיקום של העיר, ויש לנו התחייבות מהמדינה שעד 2015 נקבל עזרה כפי שנקבע".

שיעורי תשואה בפועל
 שיעורי תשואה בפועל

צרו איתנו קשר *5988