מתמחים סייעו לניתוחים פרטיים של פרופ' וינקלר בחינם?

פרופ' וינקלר מנהל את מרפאת "קלאס קליניק" לניתוחים פלסטיים והושעה מתפקידו בעקבות פרשת "דיווח השעות הכפולות"

נציבות שירות המדינה בראשות משה דיין בודקת האם מתמחים מהמחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים תל השומר התבקשו לסייע ללא תשלום בניתוחים פרטיים שערך מנהל המחלקה פרופ' אייל וינקלר, הן במסגרת מרפאת ה"קלאס קליניק" הפועלת בביה"ח, והן במסגרת קליניקות פרטיות מחוץ לתל השומר.

על פי עדות שהגיעה לנציבות ול"גלובס", פרופ' וינקלר נהג לכאורה במשך שנים לבקש מהמתמחים במחלקה שלו לסייע לו בניתוחים פרטיים אסתטיים, הן לאחר שעות העבודה והן בשעות הבוקר, זאת כאמור ללא תשלום. על פי הנטען, יחסי המרות והתלות בפרופ' וינקלר כמנהל המחלקה וכבעל השפעה על עתידו של המתמחה הופכת את הבקשה מהמתמחה לדרישה לכל דבר, שלא ניתן באמת לסרב לה לכאורה. עוד נטען, כי נהוג לשלם למתמחים חלק משכר המנתח הבכיר במקרה של ניתוח פרטי. מנגד, גורמים בתל השומר טוענים כי הניסיון ש"מרוויחים" המתמחים מהפרקטיקה הפרטית היא תמורה ראויה גם ללא תשלום.

נזכיר, כי פעילות פרטית קוסמטית מותרת לרופאי בית החולים במקרה של ה"קלאס קליניק" רק בשעות אחר הצהריים, זאת לפי תקנות תאגידי הבריאות, אולם לאחרונה הודה מנכ"ל תל השומר, פרופ' זאב רוטשטיין, כי הוא אישר בעצמו ביצוע של ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר על ידי רופאי תל השומר.

רוטשטיין טען כי לאחר שהבין כי היקף הפעילות הפרטית בשעות הבוקר היה גבוה משהעריך הוא הורה להפסיק אותה, אולם בנציבות שירות המדינה טענו כי הוא הורה על כך רק לאחר שהבין כי נפתחה חקירה במסגרתה נחשף כי פרופ' וינקלר ביצע לכאורה מאות ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר ואף קיבל תשלום כפול בגין אותן שעות - הן על עבודתו הציבורית והן על עבודתו הפרטית. רוטשטיין השעה לאחרונה את וינקלר מתפקידו כמנהל הקלאס קליניק, אולם במקביל פעל לשכנע את הנציבות שלא להשעותו מתפקידו כמנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית.

הטענה החדשה כלפי פרופ' וינקלר חושפת פרקטיקה שנויה מאוד במחלוקת במערכת הבריאות, שכן על פי עדויות שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי רופאים בכירים נוספים ובבתי חולים נוספים נוהגים להסתייע במתמחים שלהם לאחר שעות העבודה ללא כל תשלום.

"לצערי אני מכיר את התופעה הזו ונתקלתי בה גם כאן בבית חולים שלי", אמר לנו מנהל בית חולים ממשלתי. "עוד לפני סוגיית התשלום ישנה בעיה וטעם נפגם בעצם העובדה שמנהל מחלקה מעסיק בפרקטיקה הפרטית שלו מתמחה צעיר שתלוי בו. מצד שני, ישנה הטענה שהניתוחים האלה מעשירים את הניסיון של המתמחים ואולי גם את הכיס שלהם. אני בהחלט רואה מתמחים שיראו בכך כבוד גדול שהמנהל שלהם מזמין אותם לניתוח פרטי, ובכל מה שקשור לרפואה קוסמטית אז זאת בטח התנסות שלא קיימת בבית חולים ציבורי. בכל מקרה, לגבי התגמול - אני חושב שצריך לתגמל", הוא הוסיף.

יו"ר לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, פרופ' אבינועם רכס, אמר ל"גלובס" בעניין: "זה לא אתי באופן מובהק לנצל מתמחה ללא תמורה. המתמחה חסר יכולת להתנגד. מאידך, אם הרופא הבכיר מבטיח למתמחה כי הוא יבצע חלק מהניתוח, ייתכן והוא ייראה בכך תמורה נאותה לזמן שלו. הגישה הנכונה בעיניי היא גם לאפשר למתמחה לבצע חלק מהניתוח וגם לשלם לו על כך שכר. מניסיון אישי שלי, כך עושים הרבה רופאים בכירים".

הפרשה הזו מלמדת גם כי למשרד הבריאות, הרגולטור, אין שום הנחיות ברורות בעניין - לא בסוגיית יחסי המרות ולא בסוגיית השכר. כך מוסרים לנו במשרד: "מתמחה מחויב, כמו כל רופא, להגיש טופס לצורך ביצוע עבודה פרטית. במסגרת תהליך אישור עבודה פרטית נבדקת סוגיית ניגוד העניינים, הן מבחינת זהות הגורם המעניק את האישור או ממליץ עליו, והן מבחינת עצם העיסוק. אין כלל מיוחד לגבי הסיטואציה הספציפית - הכללים הרגילים בדבר מניעת ניגוד עניינים חלים ויש להתאימם לסיטואציה". גורם במערכת העיר על כך כי ספק רב עד כמה המתמחים חותמים בכלל על טופס כזה. בשיבא סירבו להגיב לידיעה.