לפני כשנה השיגו עורכי הדין רועי סלוקי ואסף ברם הישג משפטי חשוב, כששופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דרורה פלפל, קיבלה בפסק דין פורץ דרך את הטענה שהם העלו בשם לקוח של בנק מזרחי, לפיה לבנק יש אחריות מוגברת כלפי לקוח שפעילותו הפיננסית היא ספקולטיבית ומסוכנת. השופטת פסקה כי בנסיבות שבהן לקוח פועל באופן העלול לגרום לו להפסיד את כספו ולמעשה "מתאבד כלכלית" - חייב הבנק לנקוט פעולות, לרבות עצירת הפעילות בחשבון, וקבעה כי הבנק צריך לשאת במחצית מהפסדי הלקוח בשל אחריותו.
בימים אלה מנהלים עורכי הדין סלוקי וברם תביעה חדשנית נוספת, נגד בנק אחר, שגם בה הם מקווים להשיג פסיקה תקדימית בנוגע להיקף האחריות של הבנק. המדובר בתביעת הענק בסך 73 מיליון שקל שהגיש איש העסקים שמואל מרום וחברות התיירות יוניטרוול ושמרום שבבעלותו נגד הבנק הבינלאומי.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין סלוקי וברם ובסיועו של עו"ד פרופ' מיגל דויטש, ומתנהלת בפני שופטת המחוזי בתל-אביב, דניה קרת-מאיר, נטען כי הבנק הבינלאומי יזם, ניהל וייעץ לחברות של מרום לבצע פעילות השקעות ברמות סיכון גבוהות, עם סיכוי קלוש בלבד לרווח. זאת, תוך הסוואה של החבויות וההפסדים העצומים שנצברו.
לטענת מרום, שהיה בעבר בעל השליטה בחסרת התיירות דיזנהאוז, הבנק הבינלאומי ביצע בחשבונותיו רכישות מט"ח בלתי חוקיות.
"הבנק הבינלאומי ניהל תיקי השקעות בניגוד לחוק, באופן מהווה עבירה פלילית", נכתב בתביעה, הנתמכת בחוות-דעת של פרופ' אבנר קלעי, מומחה בתחום האופציות, ממנה עולה כי בחשבונות של החברות התובעות בוצעה כמות עצומה של פעולות, בנפח כולל של כ-12.6 מיליארד דולר. בחוות-הדעת צוין כי ביצוע כמות עצומה שכזו של פעולות הייתה בלתי סבירה וגרמה לכך שהסתברות ההפסד הפכה לקרובה לוודאית.
מנגד, הבנק הבינלאומי דוחה את טענותיו של מרום ומכחיש כי נעשו פעולות בלתי חוקיות בחשבונות החברות שבבעלותו. בכתב ההגנה של הבנק נטען כי "מרום מנסה לגלגל לפתחו של הבינלאומי עסקאות לא מוצלחות".
"כשיר מבחינה בנקאית"
היום (ב') העיד במשפט מומחה המט"ח יוסי פרנק, לשעבר מנהל יחידת השיווק בבנק הבינלאומי וכיום הבעלים של חברת אנרג'י פיננס. פרנק, שזומן לעדות על-ידי התובעים, נשאל על-ידי השופטת קרת-מאיר אם העסקאות בהן עוסקת התביעה נעשו בהוראתו ובידיעתו של מרום.
"השאלה היא מה ההגדרה של 'הוראת לקוח'", השיב פרנק. "אני יכול לשבת עם לקוח ולסכם שברגע שהדולר יגיע ל-3.78, אז אני אבצע פעולה. כשהדולר מטפס ל-3.78 שקלים, הלקוח בארוחת צהריים, ואז אני מבצע את הפעולה. האם זה בהוראת הלקוח?".
בהמשך ציין פרנק כי "שיקול-דעת בעסקאות היה של מרום", אך באותה נשימה הוסיף כי מרום היה "מכור" למסחר במט"ח, והבנק עודד אותו לעשות כן.
"יש לקוחות שמשתעבדים לנושא הזה, הרבה גם בעידוד הבנקים, ועושים הרבה פעולות ביום של עסקאות ספקולנטיות במט"ח-מט"ח (פורקס)", אמר פרנק. "ברגע שלקוח עושה כל-כך הרבה פעולות ביום, הוא הופך מכור. אין בעיה להיות מכור, אם יש לך הבנה עמוקה בתחום, אבל לטעמי, למרום לא הייתה את ההבנה הדרושה. אם אני צריך לנתח את הפעולות הללו היום - והוא עשה 1,000 פעולות בשנה אחת ו-600 בשנה שנייה - למרום היה חסר הידע".
לדברי פרנק, "בפועל, מרום הימר על דבר שיכול להיות שיקרה ויכול להיות שלא יקרה. הימורים זו לא מילת גנאי, והשחקנים הטובים לאורך זמן מרוויחים כסף בכל העולם. יש דבר כזה הימורים מושכלים".
בא-כוח הבנק הבינלאומי, עו"ד אורי גאון ממשרד לוינבוק ושות', שאל את פרנק מה קורה כאשר לקוח רוצה לעשות עסקה. "במקרה אחר אמרת שאסור לך למנוע מלקוח לעשות עסקה. גם בתחום כזה של הימורים, הבנקאי לא יכול למנוע את זה ממנו", ציין עו"ד גאון.
"באופן עקרוני זה נכון", אישר פרנק, "אלא אם אני כבנק סבור שכשירותו של הלקוח עומדת בספק. נושא הכשירות של מרום לא עלה בבנק הבינלאומי. מהבחינה הבנקאית הוא היה כשיר".
"יחסים טובים עם הבינלאומי"
במהלך הדיון התברר כי מרום קיבל מעת לעת "החזרי מרווחים" מהבנק, וכי זה היה חריג ביחס ללקוחות אחרים. מרום ניהל משא-ומתן בנושא עם הבנק ואפילו עם מנכ"ל הבנק.
פרנק נשאל על כך והעיד כי "הבנק לא עשה את זה בגלל הפנים היפות של מרום, אלא כי זו הייתה דרישה של מרום. זה משא-ומתן מול כל לקוח, וודאי מול לקוח כמו מרום שבא בהיקפים כאלה שהבנק רוצה לשמור עליו".
בא-כוח הבנק טען בדיון כי פרנק הסכים להעיד לטובת מרום, מכיוון שיש לו "בטן מלאה" על הבנק ועל האופן שבו הוא סיים את עבודתו בבנק. "אתה ידעת הרבה זמן שאתה הולך לשתף פעולה עם התובעות מאחורי הקלעים, אבל לא רצית להיות בפרונט", הטיח בפרנק. בתגובה אישר פרנק: "זה נכון שלא רציתי להיות בפרונט בגלל מערכת היחסים עם הבנק".
בשלב זה הטיח בא-כוח הבנק בפרנק כי הבנק רצה לפטר אותו, והסיבה הייתה שב-2004 לקוח של פרנק רכש עבור אשתו לשעבר ג'יפ בשווי 250 אלף שקל. "כשבבנק עלו על הסיפור הזה, אתה טענת שהעברת לידי הלקוח מזומן בכספים שהיו לך בקנדה, כי לא רצית שמישהו בבנק ידע על הכספים שלך בחו"ל", אמר עורך הדין.
פרנק אישר את הדברים, אך הדגיש כי לא זה היה הרקע לסיום עבודתו בבנק או הסיבה לעדותו במשפט, וכי יחסיו עם הבינלאומי הם טובים עד היום.
"שיקול הרווחיות של הבנק"
בדיון הקודם במשפט מסר פרנק את עדותו הראשית, שתמכה בטענות החברות התובעות נגד הבינלאומי. בין היתר הוא העיד כי השיקול של מנהל דסק האופציות בבנק הבינלאומי אם לבצע עסקה היה אם העסקה מתאימה לבנק, ולא ללקוח.
"אותו דבר גם לגבי מנהל הנוסטרו של המטבע", הוסיף פרנק. "הוא מחליט באותו זמן אם זה לכיוון שלו או לא לכיוון שלו, ואז אם הוא כן עושה עסקה נגדית או לא עושה עסקה נגדית. מעל שניהם יש את מנהל החדר, שגם לו יש סמכות שלו; ומעל שניהם יש את ראש האגף, שלו יש סמכות שהיא מעבר לזה".
השופטת קרת-מאיר שאלה את פרנק: "האם כל סגירה כזו של עסקה או פעולה נגדית שנעשית - השיקול הוא שיקול הבנק או שיקול הלקוח? "פרנק השיב: "השיקול הוא שיקול הרווחיות של הבנק".
הבנק: עדות פרועה ודיבתית
מהבנק הבינלאומי נמסר בתגובה לעדותו של פרנק: "לפני כ-7 שנים החליט הבנק לפטר את פרנק, וזאת בשל חשד להפרות חמורות מתחום הפרת נהלים ואתיקה, בחלקן אף הודה העד בחקירה הנגדית הבוקר. כך, לדוגמה, אישר העד כי תמורה בסך 250 אלף שקל בגין ג'יפ שנרכש עבור רעייתו של פרנק, שולמה על-ידי לקוח.
"עדותו הראשונה מטעם התביעה המשיכה את קו התנהגותו בבנק, והיא השתלחות פרועה ודיבתית שאינה עולה עם המציאות. נדגיש כי הבנק שולל לחלוטין את התמונה אותה ניסה העד לצייר בעדותו הראשונה, ואנו משוכנעים שלאור עדותו היום, בית המשפט יטיל ספק במהימנות עדותו הראשונה".
פרנק: העדתי בצורה עניינית; מעולם לא פוטרתי מהבנק
יוסי פרנק מסר בתגובה: "אני המום לחלוטין מתגובת הבנק. אם יש כאן השתלחות ותגובה פרועה ולא עניינית, הרי היא מצד הבנק, כנראה באמצעות הדוברת.
"מערכת יחסיי עם הבנק הבינלאומי הייתה מאז ומעולם עניינית, חיובית ואפילו חברית, וכך היא עד היום. אני מייצג לקוחות רבים ועובד באופן צמוד וישיר עם הבנק. יתרה מכך, הבנק ביקש ממני לבוא ולהעיד מטעמו בנושא, אולם משתיארתי בפני עורכי הדין של הבנק את השתלשלות העניינים, בדיוק כפי שתיארתיה בבית המשפט, החליטו עורכי הדין לוותר על זימוני.
"בבית המשפט העדתי בצורה עניינית בדיוק את השתלשלות העניינים. השופטת ציינה יותר מפעם אחת את התנהלותו התרבותית והעניינית של הדיון - לא עדות פרועה, לא דיבתית ולבטח מציאותית.עדות מהימנה או לא - את זה יחליט כמובן בית המשפט, שלאורך כל העדות ביקש להיצמד לעובדות ולא להערכות, וטוב שכך.
"היה ברור שבשלב מסוים ינסה בא-כוח הנתבעת להוציא שפנים מהכובע על מנת להטיל דופי בעדותי, אולם גם כאן המציאות שונה לחלוטין. כשהבנק מפטר עובד, במיוחד בעילות כאלה הנטענות כאן בתגובתו, הוא שולל מהעובד זכויות כגון פיצויי פיטורים וכיו"ב.
"מעולם לא פוטרתי מהבנק. בהליך השימוע הופרכו רוב טענות הבנק, ומכיוון שלא נמצא בבנק כבר זמן רב תפקיד ההולם את כישוריי, החלטתי לפרוש. ההליך היה קצר מאוד, בסיכומו הוחלט על פרישתי, קבלת מלוא הפיצויים ואף מעבר לכך (6 משכורות מלאות על כל הנספחים, רכב שהושאר ברשותי כחצי שנה וכיו"ב). הבנק הודה לי על 15 שנות שירות בהן הענקתי רבות מהידע השיווקי שלי. לא כך נוהגים במי שמתנהל כפי שמנסה תגובת הבנק לטעון כלפיי.
"ברור שמישהו כאן בלחץ רב, ואני מבין זאת, אולם אמרתי לנציגי הבנק מה שאמרתי לנציגי התובעת - אעלה לדוכן העדים ואענה לכל שאלה בדיוק כפי שאני מכיר את השתלשלות העניינים ותו לא.
"אם יש לי בטן מלאה כלפי מישהו, זה אולי כלפי התובע שהקליט אותי בסתר, אבל אין לי בטן מלאה כלפי אף אחד. אני מאד מעריך את הבנק ואת כל מה שהעניק לי, ואני טורח להדגיש זאת מעל כל במה אפשרית. אני תקווה שלא ייווצר כאן כדור שלג שלא ישרת אף אחד מהצדדים".
* יוסי פרנק הוא בעל טור קבוע ב"גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
