הסוחרים: ההוראה להעסיק בעלי מוגבלויות - "נאורות מזויפת"

בערר שהגיש, טוען איגוד לשכות המסחר כי החוק שיחייב העסקה של מוגבלים "אינו מתחשב בצורכי המעסיק" ■ רק 48% מבעלי המוגבלויות בארץ מועסקים

אוריאל לין / צילום: תמר מצפי
אוריאל לין / צילום: תמר מצפי

איגוד לשכות המסחר מתנגד לצו ההרחבה שעליו הכריז שר הכלכלה, נפתלי בנט, שיחייב העסקת בעלי מוגבלויות בסקטור הפרטי: לטענת האיגוד, הוצאת הצו שמחייב ארגונים שמעסיקים מעל 100 עובדים להעסיק בעלי מוגבלויות בשיעור של 3% ממצבת כוח האדם - מהווה חריגה מסמכות השר, לוקה בפגמים קשים ותפגע בבעלי המוגבלויות.

בערר שהגיש האיגוד לממונה על יחסי העבודה במשרד הכלכלה, עו"ד שלמה יצחקי, נטען כי צו ההרחבה שנועד להיטיב עם בעלי מוגבלות דווקא יפגע בהם ובכלל המגזר העסקי. לטענת עו"ד סיגל סודאי, הממונה על יחסי העבודה באיגוד, מדובר בצו מיותר, שכן חוק שוויון ההזדמנויות לאנשים עם מוגבלות מעניק להם ממילא הגנה מלאה וטובה למניעת אפליה בקבלתם לעבודה. לדבריה, "החוק אוסר להפלות אדם המבקש להתקבל למקום עבודה בגלל מוגבלותו, וזאת אם הוא כשיר לבצע את התפקיד שאותו הוא מבקש לאייש".

ההסכם שיחייב מקומות עבודה להעסיק בעלי מוגבלויות נחשף לראשונה ב"גלובס" לפני כחודשיים. הוא גובש בידי ההסתדרות וחלק מהארגונים הכלכליים, שביקשו להוציא את צו ההרחבה ולהחיל אותו על כל המגזר הפרטי. לטענת נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, על אף שארגונו חבר בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, הדיון בנושא לא נעשה בהשתתפותו ובידיעתו. בערר שהגישה עו"ד סודאי למשרד הכלכלה נאמר עוד כי יש להחיל את ההסכם שנחתם רק על הארגונים הכלכליים שחתמו עליו ואין להחילו על כלל המשק: "בהסכם לא מתקיימים התנאים הנדרשים על פי החוק לאישורו כהסכם קיבוצי לרבות את המסלולים הנדרשים בהתאם לתקנון לשכת התאום. איגוד לשכות המסחר לא היה שותף למגעים, ומרגע שנודע לו על המהלך הוא התנגד לכך נחרצות", טענה.

עוד נטען בערר, כי לשר הכלכלה אין סמכות להוציא את צו ההרחבה: לטענתה, על פי חוק הסכמים קיבוציים בכוחו של השר להוציא צו הרחבה רק על הסכמים שעוסקים בתנאי עבודה ולא בכאלה שעוסקים בשינויים של חוקי עבודה. במקרה זה, הסוגיה נתונה לסמכות הבלעדית של הכנסת. עוד נטען כי "במקרה זה אין כל התחשבות בצורכי המעסיק ואין התחשבות בשאלה האם המעסיק כלל יכול להעסיק את המכסה האמורה של אותם עובדים. הצדדים מבקשים לכפות יחסי עבודה גם על מי שאינו חפץ בכך. ההסכם לוקה בפגמים קשים מבחינה מהותית ומבחינה טכנית, לרבות בתהליכים שקדמו לחתימתו".

בכתב הערר שהוגש למשרד הכלכלה נטען כי חברי איגוד לשכות המסחר מעסיקים יותר עובדים מכל נציגי הארגונים הכלכליים שחתמו על ההסכם ביחד: כ-1.5 מיליון עובדים שמועסקים בענפי המסחר והשירותים לעומת כ-425 אלף עובדים בתעשייה וכ-220 אלף עובדים בשאר הענפים: "ההסכם נועד לכאורה לסייע לבעלי מוגבלות, אך בפועל הוא מזיק ופוגע בהם באופן קשה. הוא יוצר תיוג של מוגבלים, יוצר מעמדות במקום העבודה ויגרום לכך שאנשים שאינם מתאימים לתפקידיהם ייכנסו בכל זאת לארגונים תוך גרימת נזק קשה לתדמיתם ולביטחון העצמי שלהם, וזאת בשם נאורות מזויפת ודאגה לכאורה לחלש. לא דאגה יש כאן כי אם התעמרות".

בישראל כ-780 אלף בעלי מוגבלויות בגיל העבודה ופחות מחצי מהם, רק 48% מועסקים. שיעור המועסקים שהם בעלי מוגבלות חמורה נע בין 10% ל-20%. על פי הערכות, היקף הגידול הפוטנציאלי של המשק הישראלי מהחלת צו ההרחבה האמור על כל הסקטור הפרטי הוא כ-5 מיליארד שקל.