מי יכולה להיות המובילאיי הבאה בשוק הרכב?

רווחי-העתק מהנפקת מובילאיי חיזקו את תדמית "מגע הזהב" של יבואני הרכב בארץ ■ "גלובס" ממפה חלק מההשקעות הנוכחיות של היבואנים בחברות סטארט-אפ ומנסה לנחש איזו מהן תהיה הדבר הגדול הבא

דגם של טויוטה / צילום: יחצ
דגם של טויוטה / צילום: יחצ

לא מעט משקיעים בעולם נוהגים לאמץ מה שניתן לכנות "אסטרטגיית מידאס". הרעיון הוא לחקות את שיטת ההשקעה של ה"גורואים" המיתולוגיים, שיש להם מוניטין של "מגע זהב". בישראל אולי אין "גורואים" דוגמת וורן באפט ושות' אבל יבואני הרכב הגדולים, או לפחות רובם, נהנים בשוק מאותו "מוניטין מגע מידאס", שסייע להם להתברג היטב עם השנים במקומות גבוהים מאוד בדירוג השווי והנזילות של אנשי העסקים בארץ.

המוניטין הזה קיבל חיזוק בעקבות ההשקעה בחברת מובילאיי, שבה השתתפו הרבה בכירים בענף הרכב כבר מהשלב הראשון. ההשקעה הזו הניבה רווחים של מאות מיליוני שקלים למשקיעים כמו שמואל חרל"פ וגיל אגמון, שהמתינו עד להנפקה בחודש שעבר. אבל גם יבואנים אחרים בענף, שמימשו את החזקותיהם בשלבים מוקדמים יותר, גזרו קופונים של מאות אחוזים.

מובילאיי היא רק דוגמה אחת. בשנים האחרונות משקיעים יבואני רכב בלא מעט חברות סטארט-אפ וטכנולוגיה, שרובן עדיין נמצאות מתחת למסכי הרדאר של השוק אך בטווח הארוך עשוי להיות להם פוטנציאל רציני - הן בתעשיית הרכב והן בענפים אחרים. לטובת קוראינו חובבי "שיטת מידאס", סרקנו את המפה והבאנו כמה מהם.

נצרף לכך את הערת האזהרה המקובלת: לא כל ההשקעות הללו הופכות לזהב ותפיסת הסיכון של אנשי עסקים גדולים ונזילים מאוד, דוגמת יבואני הרכב, שונה מזו של המשקיע הקטן. בנוסף, פרשת ההשקעה באי.די.בי, למשל, מראה שצריך לדעת לא רק מתי להיכנס כמו "הגדולים" אלא גם מתי לצאת כמותם.

BRIGHTWAY VISION: לובינסקי בפנים, אלייד בדרך?

חברת BRIGHTWAY VISION - BWV הוקמה בעשור הקודם כספין-אוף של אלביט והמוצר שלה מיועד לשוק דומה לזה של מובילאיי בתעשיית הרכב, אם כי הטכנולוגיה שונה מאוד. בשני המקרים מדובר במערכת לזיהוי מכשולים וסיכונים בעת נהיגה והתרעה מוקדמת עליהם, אבל מערכת BVW מבוססת על טכנולוגיה שפותחה בשדה הקרב ומסוגלת לזהות עצמים גם בנהיגת לילה ובמזג אוויר בעייתי (גשם, ערפל וכדומה) בטווח של עד 250 מטר.

אם מביאים בחשבון שרוב התרסקויות הרכב מתרחשות בלילה ובמזג אוויר בעייתי, הפוטנציאל הגלום במערכת הזאת ברור. בהערת אגב נציין שהסוגיה שתכריע את הצלחת המערכת בשוק המסחרי היא המחיר הסופי ליצרן ולצרכן. בשנים האחרונות הוצעו מערכות לראיית לילה כאופציה בעיקר ברכבי פאר יקרים מאוד. מדובר באופציה שעלותה אלפי דולרים, להבדיל מהמערכת של מובילאיי, שעלותה ליצרנים נמוכה יותר בכמה סדרי גודל. אם יוזלו עלויות הטכנולוגיה הזאת היא עשויה להיות "הדבר הגדול הבא".

כך או כך, בתעשיית הרכב מגלים כבר התעניינות בטכנולוגיה של BWV הישראלית. על פי פרסום של החברה, "לאחר שלב פיתוח של כמה שנים, הושלם שלב פיתוח מערכת קונספט ונבנתה מערכת הדגמה לרכב. המערכת נוסתה בהצלחה על ידי יצרני רכב מובילים, וביניהם ג'נרל מוטורס, וולבו, פיז'ו ועוד. החברה ממשיכה כעת בתכנון מפורט של אב-טיפוס".

הפרסום מציין עוד כי "מימון SEED ראשוני בוצע ב-2011 על ידי יבואני רכב מקומיים גדולים". ואם למישהו זה מזכיר את מודל גיוס ההון של מובילאיי, כנראה זה לא במקרה. אז מי במשקיעים? אחת החברות הראשונות שהצטרפו למעגל היא חברת לובינסקי. בלובינסקי לא נוקבים בסכום ההשקעה אבל אומרים כי מדובר בטכנולוגיה שעונה על צורך ממשי בתעשייה וזוכה לתגובות חיוביות מאוד מיצרני הרכב. שמועות בענף טוענות שגם קבוצת אלייד נמצאת כיום במו"מ להיכנס כמשקיעה אסטרטגית בחברה, ולא נופתע אם "קולגות" נוספים לא מחכים להזדמנות.

ארגוס סייבר סקיוריטי: הבייבי החדש של גיל אגמון?

חברת ARGUS CYBER SEUCURITY הצעירה הוקמה בשנה שעברה ועושה כיום את צעדיה הראשוניים. ברשימת מייסדיה אפשר למצוא כמה שמות גדולים ומוכרים היטב בתעשיית ההיי-טק כמו זוהר זיסאפל, אורון לביא, ירון גלולה ועופר בן נון. המוצר והמודל העסקי של החברה מכוונים לעתיד די רחוק, אל עבר "עידן המכונית המרושתת". בעידן הזה כל כלי הרכב יהיו מעין "מסופי מידע על גלגלים", שתלויים ברשת האינטרנט ובענן לא רק לצורך בידור וניווט אלא בנושאים רציניים כמו בטיחות הרכב ותחזוקתו, ניהול עומסי תנועה ואפילו נהיגה אוטונומית.

על פי חזון החברה, במקביל להפיכת כלי הרכב ל"מסופי רשת על גלגלים" צפויים להופיע גם איומי סייבר, שמוכרים מרשתות העסקיות והביתיות: וירוסים, האקרים שיתחברו מרחוק למערכות הניהול של הרכב, טרוריסטים ועוד.

הטכנולוגיה של ארגוס, שבפיתוחה משתתפים לא מעט יוצאי יחידה 8200, אמורה לספק ליצרני הרכב פתרונות נגד האיומים האלה - אם תרצו, מעין גרסה על גלגלים של צ'ק פוינט. כמו כל טכנולוגיה המיועדת לתעשיית הרכב, הפוטנציאל העסקי נמצא בכמויות: די ביצרן רכב רציני אחד, שיאמץ פתרון חומרה/תוכנה כזה בכלי הרכב שלו, כדי להשיג מיליוני התקנות בשנה.

בינתיים מדובר בתשובה לשאלה שעדיין לא ממש נשאלה. נכון להיום רק מתחילים להופיע בשוק כלי רכב שמחוברים ברציפות לרשת, וגם באלה מתמקדות המערכות בעיקר באפליקציות של בידור, פנאי ונוחות. בתעשייה מעריכים ש"מכוניות מרושתות" בהיקף רציני יופיעו רק לקראת סוף העשור, אבל צריך לזכור שיצרני הרכב עובדים כבר היום על תוכניות פיתוח רכב עתידיות לארבע או חמש השנים הבאות, ואף אחד לא רוצה להישאר מאחור.

על פי פרסומים, ארגוס גייסה בשלב הראשוני כ-4 מיליון דולר בהנפקה של סדרה A, שבוצעה בתחילת יוני השנה ובה השקיעו בעיקר קרנות ההשקעה מאגנה ו-VERTEX. מאוחר יותר באותו חודש בוצעה בחברה השקעת SEED של משקיעים פרטיים. זהות המשקיעים והסכומים שהשקיעו לא פורסמה אבל מי שיעיין ברשימת "המועצה המייעצת" של החברה ימצא שם את מיודענו גיל אגמון, בעל השליטה בדלק רכב ואחד מגוזרי הקופונים הגדולים של מובילאיי. באתר החברה נכתב כי לאגמון "יש ידע נרחב בתחום הרכב, שמכסה הן רכבי יוקרה והן כלי רכב מייצור המוני, והיכרות עמוקה עם תעשיית הרכב הגלובלית".

לא ברור באיזה היקף השקיע אגמון, אבל אפשר להניח שההשקעה שלו תביא בעקבותיה השקעות נוספות של "קולגות", ואולי בהמשך גם השקעה של דלק רכב עצמה. מקורות בענף מדווחים שארגוס ניסתה לעניין כמה יבואני רכב נוספים בהשקעה אך עדיין לא ברור באיזו מידה של הצלחה.

ג'ורג' חורש ויוניון: מדפיסים כסף

איש העסקים ג'ורג' חורש, יבואן טויוטה, מתרחק מאור הזרקורים וחשיפתו לחברות ציבוריות היא מינימלית. את עיקר השקעותיו המגוונות מחוץ לתחום הרכב הוא מבצע באמצעות חברת ההשקעה שלו, שנקראה בעבר רונין וכיום יוניון השקעות ופיתוח.

אבל המאמינים ב"מגע הזהב" של היבואנים, שחיקו חלק מהשקעותיו הגלויות של חורש בשנים האחרונות, היו יכולים לגזור תשואה נאה. דוגמה אחת היא ההשקעה במפיצת הרכב הבינלאומית אינצ'קייפ (INCHCAPE), שנסחרת בבריטניה ופעילה בכל העולם. חורש נכנס לאינצ'קייפ בתחילת 2009, באחת התקופות הקשות ביותר של החברה ושל תעשיית הרכב העולמית בכלל. באותה תקופה סבל עדיין העולם מהמשבר הפיננסי הקשה ותעשיית הרכב, באופן ספציפי, נקלעה לאחד המשברים הקשים בתולדותיה. ממשלות נאלצו להעניק "גלגלי הצלה" של מיליארדים ליצרניות הרכב המקומיות שלהן ואלה ביצעו פיטורים המוניים, סגרו מפעלים ומכרו מותגים שלמים. גם אינצ'קייפ סבלה קשות ומניותיה היו בשפל.

חורש גילה אופטימיות רבה לגבי פוטנציאל ההתאוששות של שוק הרכב ושל אינצ'קייפ וביצע השקעה אסטרטגית שבמסגרתה רכש באופן אישי, באמצעות יוניון מוטורס ובאמצעות חברת ההשקעות שלו, כמעט 9% ממניות החברה תמורת סכום הנאמד בכ-70 מיליון דולר. כיום, חמש שנים אחרי, עדיין מחזיק חורש ברוב מניות אינצ'קייפ שרכש. שוויי המניות הללו זינק בחמש שנים ביותר מ-300%, אבל נראה שלחורש אין סיבה למכור: אינצ'קייפ ביצעה מהפך יסודי, הפכה לחברה רווחית וצומחת והיא נוקטת מדיניות דיבידנדים אגרסיבית, שמניבה הון עתק למשקיעיה.

ללא קשר לאינצ'קייפ, עשה חורש "סיבוב" מעניין בחרת ההיי-טק AVT, שעוסקת בפיתוח וייצור מערכות ראייה ממוחשבת לבקרת איכות בתעשיית הדפוס. ג'ורג' חורש נכנס לחברה באמצעות חברת ההשקעות רונין בקיץ 2008 באמצעות הצעת רכש, שהקנתה לו בסוף התהליך כ-40.4% מהון החברה. בזמנו פורסם שהרכישה בוצעה תמורת 45 מיליון דולר. החברה חוותה עליות וירידות, אבל בשלוש השנים מנייתה כמעט שילשה את ערכה. בחודש יוני פורסם ב"גלובס" שהחברה "נמצאת על המדף" ועשויה להימכר למתחרה. בחברה סירבו להגיב על הידיעה ובינתיים ככל הידוע, לא התממשה עסקה כזאת אבל אם היא תתרחש היא תניב מן הסתם קופון נאה למשקיעים.

מסלול עוקף יבואנים

לא כל חברות הסטארט-אפ בתחום הרכב צועדות במסלול של גיוס השקעות מיבואני הרכב. חלקן מבצעות את קפיצת הדרך ופונות ישירות ליצרנים. דוגמה אחת היא חברת IQ PLATFORMS, שגם היא זיהתה את הפוטנציאל הטמון בחזון "המכונית המרושתת". החברה מספקת פלטפורמה ייחודית לפיתוח אפליקציות ייעודיות לרכב והיא הקימה שלוחה ביפן. כיום יש לה הסכמים לשיתוף פעולה עם חברות כמו מיצובישי מוטורס וספקית הרכיבים דנו, חברה בת של טויוטה.

על פי הערכות, מיצובישי גם נכנסה כמשקיעה בחברה, שפועלת כיום לגייס כ-10 מיליון דולר. הפוטנציאל של החברה גלום בעמדה שינקטו יצרני הרכב ביחס ל"פלישה" של מערכות מידע ואפליקציות חיצוניות לכלי הרכב שלהם. "פלישה" כזאת עשויה לגזול מהם עסקים - דוגמה אחת היא יישום הניווט העצמאי 'WAZE שמצמצם את הצורך ברכישת מערכות ניווט ומולטימדיה מקוריות שעליהן הן מרוויחים כסף טוב.

צרו איתנו קשר *5988