פיצוץ בצנרת ה-IFRS

מוסד ה-IFRS פירסם תקן חשבונאי לגבי מכשירים פיננסיים, ויש עוד תקנים בדרך

חשבונית / צילום: thinkstock
חשבונית / צילום: thinkstock

המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית אינו שוקט על שמריו. השנה, לאחר שבחודש מאי 2014 מוסד ה-IFRS (International Financial Reporting Standards) החליף את התקן העוסק בהכנסות, ביולי האחרון נופק תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 9 בנושא מכשירים פיננסיים. וזו לא המילה האחרונה. בצנרת ה-IFRS מונחים היום פרויקטים להחלפת התקנים בנושאי חכירות וחוזי ביטוח. זאת, בנוסף לשיפורים ולתיקונים בנושאי פחת והפחתות, דוחות סולו ועוד.

מוסד ה-IFRS פרסם את התקן החדש העוסק במכשירים פיננסיים כתגובה למשבר שפקד את שוקי ההון בעולם. הטענה העיקרית נגד התקינה החשבונאית הבינלאומית בנושא מכשירים פיננסיים הייתה, שהמודל הקיים לירידת ערך של מכשירים פיננסיים איפשר להנהלות לדחות את רישום הפסדי האשראי עד התרחשותו של "אירוע טריגר". בפרקטיקה, דחיית ההפסד הייתה שקולה לבריחה מבוהלת של הסוסים מהאורווה, כך שבמקרים רבים לא נרשם הפסד אשראי עד קיומו של כשל בפועל של הלווה.

ידוע כי טחנות הצדק טוחנות לאט. פרסום החלק האחרון של התקן החדש בחודש יולי 2014, מהווה את החוליה האחרונה בשרשרת התגובה של המוסד לתקינה חשבונאית בינלאומית (IASB) למשבר הפיננסי, שהחל בסוף שנת 2008-תחילת שנת 2009. גם מועד האימוץ המנדטורי אינו מיידי. על אף שניתן לאמץ את הוראות התקן באימוץ מוקדם, החברות לא יידרשו לאמץ אותו לפני 2018. כפועל יוצא, חברות בישראל המיישמות IFRS (חברות ציבוריות, וכן חברות פרטיות שבחרו לאמץ את ה-IFRS באופן וולונטרי), ייהנו מתקופה ארוכה במיוחד של למידת התקן והסתגלות להוראות החדשות.

התקן החדש בנושא מכשירים פיננסיים קובע עקרונות לסיווג ולמדידה, לגידור ולירידת ערך של מכשירים פיננסיים. להלן עקרונותיו:

סיווג ומדידה

התקן קובע מודל יחיד לסיווג ולמדידה של נכסים פיננסיים, המחליף את הכללים הקיימים שהם מסובכים להבנה וקשים ליישום. ההוראות החדשות לסיווג ולמדידה של נכסים פיננסיים מבוססות על שני פרמטרים: (א) המודל העסקי שבו הנכסים מנוהלים על-ידי החברה ו-(ב) המאפיינים של תזרימי המזומנים שלהם. בנוגע לפרמטר הראשון, המודל העסקי עשוי להיות גביית תזרימי המזומנים החוזיים, מכירת הנכס הפיננסי או שילוב של שניהם. בנוגע לפרמטר השני, תזרימי המזומנים של הנכס הפיננסי עשויים לכלול תשלומי קרן וריבית בלבד, או רכיבים נוספים כגון תשואה הנגזרת ממחיר המניה של החברה. על בסיס שני פרמטרים אלה, יש לסווג ולמדוד את הנכס הפיננסי כדלהלן:

עלות מופחתת - בקטגוריה זו מסווגים נכסים פיננסיים אשר המודל העסקי שבו הם מוחזקים הוא גביית תזרימי המזומנים החוזיים, ותזרימי המזומנים שלהם כוללים תשלומי קרן וריבית בלבד. מדידת נכסים אלה מבוססת על שיטת העלות המופחתת הן במאזן והן בדוח רווח והפסד.

שווי הוגן דרך רווח כולל אחר - בקטגוריה זו מסווגים נכסים פיננסיים אשר המודל העסקי שבו הם מוחזקים הוא שילוב של גביית תזרימי המזומנים החוזיים ומכירת הנכס הפיננסי, ותזרימי המזומנים שלהם כוללים תשלומי קרן וריבית בלבד. המשמעות המעשית של הטיפול בקטגוריה זו היא, שהמידע במאזן מבוסס על שווי הוגן, ואילו המידע בדוח רווח והפסד מבוסס על העלות המופחתת.

שווי הוגן דרך רווח והפסד - קטגוריה זו מהווה את קטגוריית ברירת המחדל. כלומר, כל נכס פיננסי שאינו מסווג לאחת משתי הקטגוריות לעיל, יימדד בשווי הוגן דרך רווח והפסד. לדוגמה, בקטגוריה זו ייכללו נכסים פיננסיים המוחזקים למטרת מסחר ואלה שתזרימי המזומנים שלהם כוללים רכיבים נוספים מלבד תשלומי קרן וריבית. מדידת נכסים אלה מבוססת על השווי ההוגן הן במאזן והן בדוח רווח והפסד. יצוין כי במקרים מסוימים ניתן לבחור לסווג נכסים פיננסיים לקטגוריה זו, אף אם הם עונים לתנאים באחת משתי הקטגוריות לעיל.

חשבונאות גידור

מטרת חשבונאות גידור היא לשקף בדוחות הכספיים את מערכת ניהול הסיכונים של החברה, כאשר היא עושה שימוש במכשירים פיננסיים לניהול החשיפות לסיכונים שונים, כגון שער חליפין של הדולר, מחיר החיטה ו/או שיעור ריבית הפריים.

בהקשר זה יצוין כי המשקיעים מעוניינים במידע לגבי הסיכונים שאליהם חשופה החברה, הפעולות שהנהלת החברה נוקטת לניהול סיכונים אלה, ועד כמה אפקטיבית אסטרטגיית ניהול הסיכונים שמיישמת החברה.

גם בנושא זה, של חשבונאות גידור, הכללים הקיימים כיום (לפני התקן החדש) נחשבים למסובכים ולקשים ליישום. כפועל יוצא, לצורך יישום חשבונאות גידור חברות נדרשו להשקיע עלויות, מאמצים ומשאבים רבים לצורך תיעוד יחסי הגידור, ייעודו ובחינת אפקטיביות הגידור הן מראש והן למפרע.

המודל לחשבונאות גידור בתקן החדש מאפשר לחברות לשקף בצורה טובה יותר את אופן ניהול הסיכונים בדוחות הכספים. כך למשל, מעתה יהיה ניתן לגדר גם רכיבי סיכון של פריטים לא פיננסיים. כמו כן, המודל החדש מאפשר לבצע הערכה כלכלית כבסיס לבחינת אפקטיביות הגידור, וזאת במקום הסף הכמותי הקיים כיום כתנאי ליישום חשבונאות גידור.

ירידת ערך

התקן החדש קובע "מודל צופה פני עתיד" לירידת ערך של נכסים פיננסיים, המבוסס על הפסדי אשראי חזויים של הנכס הפיננסי. מודל זה (צפי עתידי) שונה מהותית מהמודל המיושם כיום, המבוסס על הפסדי אשראי שהתהוו בפועל. יש ליישם את הוראות המודל החדש לגבי נכסים הנמדדים בעלות מופחתת או בשווי הוגן דרך רווח כולל אחר. המודל כולל 3 שלבים, כדלהלן:

■ שלב 1 - במועד רכישת הנכס הפיננסי יש להכיר בהפרשה (הוצאות) להפסדי אשראי חזויים, הנובעים מכשל אשראי אפשרי במהלך 12 החודשים העוקבים. עם זאת, יש לחשב הכנסות ריבית על בסיס הסכום ברוטו, כלומר, בהתעלם מההפרשה להפסדי אשראי חזויים.

■ שלב 2 - אם סיכון האשראי עולה באופן משמעותי, יש להכיר בהפרשה להפסדי אשראי חזויים בגין כשל אשראי אפשרי לאורך מלוא חייו של הנכס הפיננסי. עם זאת, גם במקרה זה, יש להמשיך ולחשב הכנסות ריבית על בסיס הסכום ברוטו, כלומר, בהתעלם מההפרשה להפסדי אשראי חזויים.

■ שלב 3 - אם סיכון האשראי עולה באופן כה משמעותי עד כדי שהמכשיר הפיננסי נחשב לפגום (credit impaired), יש לחשב הכנסות ריבית על בסיס הסכום נטו, כלומר, בהתחשב בהפרשה להפסדי אשראי חזויים.

יצוין כי התקן החדש כולל כבונוס גם טיפול בנושא כאוב במיוחד. הכללים הקיימים כיום לגבי התחייבויות פיננסיות הנמדדות בשווי הוגן, מחייבים לרשום את השינוי בשווי זה בדוח רווח והפסד, גם כאשר הוא נובע משינוי בסיכון האשראי של החברה עצמה.

כך למשל, הרעה משמעותית באיכות האשראי של החברה עצמה מובילה לירידה בשווי ההוגן של ההתחייבות הפיננסית, דבר שגורם דווקא לרישום רווח בדוחות הכספיים.

רישום רווח כאשר איכות האשראי של החברה עצמה יורדת (או רישום הפסד כאשר זו עולה) מייצג חשבונאות שאינה מתיישבת עם האינטואיציה הכלכלית של המשקיעים. בהתאם לכך, התקן החדש דורש לרשום את השינוי בשווי ההוגן במקרים אלה ברווח כולל אחר, ולא ברווח והפסד.

■ הכותב, רואה חשבון ומשפטן, הוא ראש המחלקה המקצועית במשרד RSM שיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון.