זה הזמן לפתח טעם נרכש לסיידר אלכוהולי

"הכול בסיידר, סיידר הגליל / מתפוחים טריים, כיף בלתי רגיל..." ככה "הלכה", נדמה לי, הפרסומת ההיא בת שנות הדור לסיידר הגליל, מותג הסיידר הנצחי של מדינת ישראל. סיידר הגליל הוא גם זה שאחראי במו ידיו, או שמא פיו, על כך שבני ישראל, חובבי תפוחים ידועים, אינם יודעים מהו בעצם סיידר. סיידר אמיתי הוא הכול, אבל ממש הכול, חוץ מ"סיידר הגליל". וזה כמובן מבלי להעליב את המשקה החביב והבלתי מזיק הזה.

בלתי מזיק, ואולי גם חביב, הם בדיוק שמות התואר שכדאי להוציא מהלקסיקון בבואנו לדון, או יותר טוב כמובן, פשוט לשתות, סיידר אמיתי. וזאת מכיוון שסיידר אמיתי הוא, איך לא, אלכוהולי. שזה כמובן חביב אבל כידוע מזיק. מצד שני, גם על זה אפשר להתווכח. ומיד נסביר.

את אורי כפתורי הכרתי לקוראיו הנאמנים של המדור הזה כבר לפני כמה חודשים, עת הצגתי בפניכם את היינות הנהדרים שהוא מביא מדרום צרפת ממחוז לנגדוק. לעצמי רשמתי אז בפנקס, שלפני שאחזור לעוד מיינותיו, אציג את הסיידרים שהוא מביא מנורמנדי.

ובכן, הקיץ כבר מזמן כאן, וראש השנה בפתח, ומה יותר מתאים מקצת מיץ תפוחים תוסס ואלכוהולי. וכאן המקום להתווכח מעט גם על הנזק וגם על הנחמדות החביבה. הסיידרים שכפתורי מביא מנורמנדי הם הכול חוץ מחביבים. לפחות חלקם. אחד מתוך השניים שטעמנו הוא בכלל מר. גם על הנזק אני מוכן להתווכח. כשבדרך לפגישה עם כפתורי מתעופפים טילים מעל ראשך, כמה ברצינות אתה יכול לקחת את הנזק הגלום, לכאורה, ב-5.5% אלכוהול.

מיץ תפוחים מותסס ואלכוהולי מיוצר כבר מקדמת דנא. כפתורי טוען שיכול להיות שכבר המצרים הקדמונים ייצרו כזה, מכיוון שגידלו תפוחים ושלטו באמנות התססת השיכר. גם אם זה לא נכון, מה שבטוח הוא שמעצמות הסיידר המודרניות, בעיקר אנגליה וצרפת, מייצרות אותו כבר למעלה מאלף שנים.

הסיידר הצרפתי, שבו נתמקד הפעם (אפשר להשיג בישראל גם סיידר אנגלי ואירי, ואני מבטיח להתייחס אליהם בהזדמנות) מגיע רובו ככולו מנורמנדי ומברטאן. זה של כפתורי מגיע כאמור מנורמנדי. סיידר צרפתי הוא בדרך כלל מתוק וגס, אבל לא תמיד. כפתורי, למשל, מביא גם סיידר יבש לגמרי. הוא מיוצר מתפוחים בשלים מאוד, שלא לומר רקובים, מה שגורם לטעמו להיות, איך נגדיר זאת בעדינות, ובכן, תפוחי ביותר. אחוזי האלכוהול שלו נעים בין שלושה לשמונה, והוא יכול להיות, כאמור, מתוק, או יבש לגמרי.

המפגש הראשון עם סיידר יבש יכול להיות מרתיע, במיוחד בשביל מי שגדל על סיידר הגליל. אבל אל תיתנו לזה להבהיל אתכם. בסופו של יום, ובקבוק, תגלו לדעתי, שבדיוק כמוני, אתם עשויים, או עלולים, לפתח את הטעם הנרכש הנדרש כדי לחבב את המשקה המוזר הזה. כן, סיידר יבש הוא משקה מוזר. טעמיו מרים ואדמתיים מאוד, והם מושפעים לא רק מהתפוחים שמהם הוא מיוצר אלא גם משמרי הבר שעל-ידיהם הוא מותסס, אלה המתפתחים באופן טבעי על קליפות התפוחים, ואם זה מזכיר למישהו יין, אין זה מקרה בלבד.

סיידר מתוק, לעומת זאת, ומדובר כמובן על האלכוהולי שבהם, הוא לגמרי לא מוזר. הוא פשוט טעים מאוד. לפעמים אפילו מדי. אז לקראת ראש השנה קבלו מדגם קטן ולא מייצג מהסיידרים של צרפת. בשבוע הבא, אם נצליח, נדבר על הדבש. העוקץ של הסיידר ישתלב בינתיים היטב עם המצב.

טיפה

תערוכת הבירה

תערוכת הבירה BEERS 2014 משלבת מבשלות בוטיק ישראליות ויבואני בירות פרימיום. יותר ממאתיים סוגי בירה שונים יימזגו למבקרים. לצד הטעימות יהיו גם במות מופעים, סדנאות, מתחם אוכל ודוכני מזון מעולם הבירה, כמו גלידות מבירה, פרליני שוקולד במילוי בירה, גבינות בוטיק עם בירה, לחם בירה ועוד. מתחם התחנה בתל אביב,11.9 -01, 18:00-23:00, 70 שקלים שכוללים חמישה קופוני טעימה. www.beers.co.il

טעימה

סיידרים

Herout Cidre Bouche. הסיידר האורגני של הרו הוא באמת טעם נרכש. בטעימה הראשונה הוא, איך ננסח זאת בעדינות - לא טעים. יבש לגמרי ובעיקר מריר מאוד. למען האמת, יש סיכוי גדול שגם עד סוף הבקבוק לא יצליח טעמו של הסיידר שבתוכו להתחבב עליכם. אבל, וזה אבל גדול, הוא יעניין אתכם. לפחות אם אתם, כמוני, חובבי משקאות מאתגרים. וגם אם לא, נדמה לי שתגיעו לסופו של הבקבוק בניסיון עיקש לפענח את סוד קסמו המוזר. 5.5% אלכוהול, 55 שקלים לבקבוק של 750 מ"ל

Reserve Dupont Cidre. הסיידר המיוחס של דופונט מגיע בבקבוקים מפוארים דמויי בקבוקי שמפניה ומיוצר מ-80% תפוחים מרירים-מתוקים ומ-20% תפוחים חמצמצים, ומיושן חצי שנה בחביות עץ אלון, שלפניו שכן בהם הקלבדוס המהולל של נורמנדי. אל תיתנו למידע הזה לבלבל אתכם. התוצאה הסופית, למרות מורכבותה ועושרה, היא בעיקר מתוקה מאוד. גם זה לא צריך להרתיע. שניים-שלושה שלוקים מהנקטר המבעבע הזה, ואושר גדול יציף אתכם. אם לא - קחו עוד שלוק. 7.5% אלכוהול, 75 שקלים לבקבוק של 750 מ"ל

Huet Pommeau. לא בדיוק סיידר, ולמען האמת לא סיידר בכלל, אלא, איך נגדיר זאת בפשטות, ויטמנצ'יק תפוחים אלכוהולי. אבל הו, איזה ויטמנצ'יק. ה"פומו" הוא בעצם ערבוב של סיידר שלא גמר לתסוס עם קלבדוס. התוצאה היא לא ממש טעימה כשלעצמה, אבל נסו למשל לערבב אותה עם טוניק וקרח, ותקבלו משקה יוצא דופן וממכר. 17% אלכוהול, 115 שקלים לבקבוק של 700 מ"ל

Pierre Huet Poire. שוב, לא ממש סיידר, ובעצם בכלל לא, אלא מקבילתו ה"אגסית'. סיידר האגסים של Huet הוא משקה טוב מכדי שנוותר עליו ברשימה הזו רק מפני שהוא מוכן מאגסים ולא מתפוחים. משקה קליל בעל תכולת אלכוהול נמוכה להפליא וטעם משמח במיוחד של, ובכן, אגסים, כמובן. 2% אלכוהול, 50 שקלים לבקבוק של 750 מ"ל