מנכ"ל הייפריון: "לא ראיתי מעולם רמאות כמו באנדרומדה"

הייפריון האמריקאית הודיעה שהיא מפסיקה לפתח את התרופה לסוכרת נעורים בעקבות גילויים להטיית תוצאות ניסויים שביצעו עובדי אנדרומדה ■ האם הייתה צריכה לבדוק יותר את הסחורה, ואיך המהלך הזה ישפיע על כת"ב וגורל התרופה בעתיד

שלמה דגן / צילום: יונתן בלום
שלמה דגן / צילום: יונתן בלום

המניה של חברת כלל תעשיות ביוטכנולוגיה איבדה היום מעל 40% מערכה בבורסה, והפסידה כ-400 מיליון שקל בתוך שעות ספורות. הסיבה לצניחה הדרמטית: הודעה שפרסמה אתמול (ב') חברת פיתוח התרופות האמריקאית הייפריון ולפיה היא מפסיקה את פיתוח התרופה לסוכרת נעורים של אנדרומדה הישראלית, חברה בת של כלל ביוטכנולוגיה. הייפריון רכשה את אנדרומדה מכת"ב ביוני השנה, ולטענתה היא מבטלת את הסכם הרכישה בעקבות גילוי רמאות חמורה של עובדי אנדרומדה.

ההודעה היכתה בהלם את השוק ונחתה ללא כל הודעה מוקדמת על כת"ב. הייפריון אף לא יצרה קשר עם החברה בטרם פרסמה את ההודעה שלה לעיתונות והטיחה בשיחת ועידה מילים קשות מאוד בצוות אנדרומדה. כת"ב הכירה בדוחותיה האחרונים ברווח של 482 מיליון שקל ממכירת אנדרומדה, כך שאם אמנם ההודעה הזאת מוחקת לחלוטין את ערך העסקה ואנדרומדה - וכך זה אכן נראה כעת - מדובר אף בהפסד גדול יותר מהירידה במחיר המניה היום.

"רמאות שלא נראתה כמוה"

אנדרומדה פיתחה תרופה להאטת ההתפתחות של סוכרת הנעורים, שאף כונתה בעבר "חיסון נגד סוכרת נעורים", עד שהוחלט לשווקה בטענה צנועה יותר. המוצר נמצא בניסוי שלב III (ניסוי יעילות רב-רכזי), שהוא הניסוי השני בין שני ניסויים רב-מרכזיים גדולים שהתבקשה החברה לבצע על ידי רשות התרופות באירופה. הניסוי היה צפוי להסתיים ברבעון הראשון של 2015 ולהוביל, במקרה של הצלחה, לאישור שיווק המוצר ביבשת. כיוון שמדובר היה בניסוי שני מבין שניים זהים, ובראשון התקבלו תוצאות טובות, בסביבת החברה ניכרה אופימיות רבה לגבי אישור המוצר והגעתו לשוק.

הייפריון האמריקאית רכשה את אנדרומדה במלואה מכת"ב, שהייתה בעלת המניות המלאה בחברה, תמורת 20 מיליון דולר (12.5 מיליון דולר במזומן והשאר במניות הייפריון). אם הניסוי היה מצליח והמוצר משווק בהצלחה, ההכנסות היו יכולות להגיע ליותר מ-500 מיליון דולר באבני דרך ותמלוגים.

אתמול הודיעה הייפריון כי אם סיום עסקת הרכישה, היא קיבלה את הנתונים המלאים של ניסוי שלב III הראשון, ובבדיקה שביצעה היא גילתה כמה ממצאים שעוררו את חשדה. לדברי החברה, היא פנתה לאנדרומדה כדי לקבל תשובות והבחינה בהסתייגות הולכת וגוברת להעביר מידע. היא פתחה בחקירה מעמיקה יותר ולטענתה גילתה עדויות ברורות לרמאות.

דברי מנכ"ל הייפריון דונלד סטנל היו חריפים ביותר. הוא טען שמדובר ברמאות שלא ראה כמוה מעולם והובילה אותו לאובדן אמון כמעט בבני אדם - עד שנזכר כי עד היום לא ראה רמאות כזאת.

עם זאת, יש לסייג ולומר כי דברים אלה עדיין אינם הוכחה ניצחת לכך שאכן היה מעשה הונאה מצד אנדרומדה או עובדיה. ייתכן שהייפריון מעריכה שהמוצר אינו עומד להצליח והיא רוצה לצאת מהעסקה, אך אם תבטל את ההסכם על בסיס מידע שהיה ברשותה בעת חתימת עסקת הרכישה היא תהיה חשופה לתביעות של המשקיעים. לעומת זאת, אם תוכיח שהמידע סולף לגמרי על ידי אנדרומדה, האשמה אינה בה אלא בחברה הנרכשת.

הייפריון היא חברה קטנה יחסית בתחום התרופות - יש לה תרופה אחת מאושרת לשיווק ושווי השוק שלה היום, אחרי שקרסה ב-6% בעקבות ההודעה, עומד על 533 מ' ד'. מבחינתה, האופן שבו יפרש השוק את המהלך שלה - כפגיעה שספגה או כחוסר מקצועיות מצדה - עשוי להיות הרה גורל.

מכת"ב נמסר שאין לה כל פרטים על האירוע שעליו מדברת הייפריון וכי היא בוחנת את המהלך ואת השלכותיו. את תגובת שלמה דגן, מנכ"ל אנדרומדה, לא ניתן היה להשיג.

כמה גבוה מגיע המחדל?

הייפריון האשימה בתרמית "עובדים מסוימים באנדרומדה" ולא ברור אם גם מנכ"ל החברה, שלמה דגן, שסירב היום להגיב, הוא בין אותם עובדים שאליהם מופנית האצבע המאשימה. לגבי כת"ב אין כרגע התייחסות, אף לא מרומזת, בהודעת הייפריון. עם זאת, הנתונים המלאים של החברה היו אמורים להיות גלויים בפני כת"ב כפי שהיו גלויים בפני הייפריון, וייתכן שבדיעבד יטענו כי היה מצופה מהחברה לבצע אותו ניתוח ולשאול אותן שאלות.

ביקורת על אנדרומדה ואופן הצגת תוצאות הניסויים שלה כבר נשמעה בעבר. החברה בחרה כיעד העיקרי של הניסוי משתנה שאינו מוכר לאישור על ידי ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, אלא רק על ידי הרשויות הרגולטוריות באירופה. החברה טענה שהיא עשויה לשכנע את הרגולטור האמריקאי להכיר ביעד שהשיגה לאישור התרופה, אולם גורמים בשוק הישראלי טענו כי היא עלולה להיתקל בקשיים בשיווק מוצר עם תוצאות כאלה לרופאים.

משיחת הוועידה שקיימה אתמול הייפריון ניתן היה להבין כי על פי ממצאיה, גם היעד העיקרי לניסוי וגם פרוטוקול הניסוי, שתוקן במהלכו באישור הרגולטור האירופי, הותאמו ל"בישול" התוצאות של הניסוי.

בעבר טענו כמה גורמים בעולם הרפואה כי תוצאות הניסוי בחולים הישראלים שהם מכירים אינן דומות לאלו שעליהן דיווחה החברה - עניין שיכול להיות מקרי אך גם לעורר סימני שאלה.

מעבר לכך נשמע ביקורת גם לגבי הבחירה של כת"ב לבצע עסקה עם חברה אמריקאית שנחשבת קטנה ולא מוכרת, עם רכיב קטן של מזומן וללא הותרת זכויות כלשהן בידי כת"ב. ל"גלובס" נודע כי כמה חברות נוספות שבחנו את המוצר החליטו שלא לבצע עסקה על בסיס הנתונים הקיימים אלא להמתין לתוצאות המלאות. ההחלטה למכור את החברה בבהילות לפני קבלת התוצאות עוררה תמיהות בשוק.

את כל השאלות הללו הייתה יכולה גם הייפריון לשאול, אך כנראה סנוורה על ידי ההזמדנות שנקרתה בדרכה. גורמים בשוק אמרו היום ל"גלובס", כי נדיר שחברה גדולה רוכשת מוצר בלי לבקש את המידע הגולמי במלואו.

מה יקרה לתרופה?

הייפריון היא כעת הבעלים המלאים של diapep277, התרופה של אנדרומדה, והיא הודיעה באופן חד-משמעי שהיא לא תמשיך לפתח אותה. הייפריון תשלים את הניסוי בתרופה, שכן היא מחוייבת לכך על פי חוק והעלויות כבר אינן גבוהות במיוחד, אולם בכוונתה לקבור את המוצר. כך, גם אם כת"ב או אנדרומדה סבורות שהייפריון טועה, הן למעשה לא יכולות לקחת את התרופה חזרה.

פרופ' ירון כהן ממכון ויצמן, שפיתח את התרופה, עדיין מחזיק בזכויות לפיתוח מוצרים דומים למחלת דלקתיות אחרות. אולם לאנדרומדה (וכעת להייפריון) יש הפטנט על הרכב המוצר, כך שאם אכן יפותח לתחומים נוספים, זה יצטרך כנראה להיות בהסכמתה. הגילוי כי תוצאות הניסוי היו לא טובות אם היו מעובדות כראוי אינו אומר בהכרח שלא ניתן לפתח את המוצר בהצלחה בהתוויות אחרות.

מה יקרה לכת"ב?

כלל תעשיות ביוטכנולוגיה, בהנהלתו של ראובן קרופיק, רושמת היום פגיעה קשה, ולא רק באובדן הרווח הפוטנציאלי מאנדרומדה, כפי שתיארנו, אלא גם במוניטין שלה. אם יימצא כי יש ממש בהאשמות של הייפריון, כת"ב תצטרך כנראה להחזיר את 20 מיליון הדולרים להייפריון במניות ובמזומן, ובקופתה ייוותרו 84 מיליון שקל, שחלקם יוקצו למימון ההליך המשפטי שמן הסתם יתקיים, ולפיצוי הייפריון אם יתברר כי כת"ב התרשלה, או גרוע מכך, בהעברת מידע להייפריון בעניין העסקה.

בצנרת המוצרים של כת"ב כמעט שלא נשארו מוצרים הנחשבים קרובים לשוק. בעבר נבעה תדמיתה המלהיבה בעיקר מכך שהיא החזיקה מספר רב יחסית של מוצרים בשלב מתקדם. כמו כן, לכת"ב היה בעבר שיתוף פעולה קרוב עם חברת טבע, שדעך בימיו של ג'רמי לוין כמנכ"ל.

היום מחזיקה כת"ב ב-46% במדיוונד המפתחת תרופה לטיפול בכוויות ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 143 מיליון דולר. בשני הרבעונים הראשונים של 2014 טרם הצליחה מדיוונד לרשום מכירות משמעותיות למוצר שלה, אך עוד מוקדם לשפוט את המשך דרכה.

החברה המתקדמת השנייה שבה מחזיקה כת"ב (48%) היא קיורטק, המפתחת תרופה לסרטן ונמצאת במגעים למסחור עם חברות גדולות. חברת גמידה סל שבה מחזיקה כת"ב 22% הודיעה באחרונה על קבלת 35 מיליון דולר מנוברטיס לפי שווי של כ-230 מיליון דולר "אחרי הכסף", עם אפשרות לרכישת החברה בהמשך, בסכום שעשוי להגיע עד 495 מיליון דולר. שאר ההחזקות של כת"ב הן בחברות צעירות או פחות מהותיות.

כעת נראה שקיורטק היא המיזם היחיד בעל הסיכוי לשנות באופן משמעותי את עתיד כת"ב, אלא אם כן מדיוונד תפתיע בנסיקה חדה במכירות. נראה כי האפשרות הזאת כבר מתומחרת חלקית במניה, גם אחרי הירידות.

בשנה האחרונה נראה היה שכת"ב מתאוששת מהפרידה מטבע, מהלך שהיה עלול לקבור לחלוטין חברות אחרות מסוגה, ומצליחה לחתום על הסכמי מסחור עם חברות גדולות, אולם בחודשים האחרונים חלק מההסכמים אכזבו. ההסכם עם הייפריון, שמלכתחילה נראה היה שמיועד לשוק קטן יחסית לפוטנציאל החברה, כעת מבוטל.

הסכם קודם למכירת גמידה סל לנוברטיס הצטמצם להסכם השקעה לפי שווי נמוך יותר והמו"מ בקיורטק שעליו מדווחת החברה כבר כמה רבעונים אינו מתגבש לכדי הסכם. אף שלכת"ב יש עדיין כמה נכסים מעניינים, הצטברות האירועים הללו עלולה להציב את החברה במצב פחות נוח מבעבר מול המשקיעים.

טבע כבר לא "המחמיצה"

מי שיכולה היום לחייך היא טבע, שרכשה בעבר את אנדרומדה. טבע ביטלה לפני שנתיים כמעט את כל העסקאות שלה לפיתוח מוצרים של סטארט-אפים ישראליים, אך המשיכה להחזיק באנדרומדה, המבטיחה על פניו, אך לא השקיעה בקידום המוצר. לבסוף כת"ב פעלה מיוזמתה כדי להחזיר לידיה את המוצר במחיר של עד 73 מיליון דולר במקרה של הצלחה. עם חתימת ההסכם עם הייפריון, זמן קצר לאחר מכן, היה נראה שטבע החמיצה את המוצר. כעת הדברים נראים אחרת.

הניסוי הקליני

שלב א: המשתתפים בניסוי מחולקים לשתי קבוצות: קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. הקבוצה הראשונה מקבלת תרופה אמיתית והשנייה - תרופת דמה. תרופה תיחשב יעילה אם בסופו של דבר קבוצת הניסוי בריאה יותר באופן משמעותי מקבוצת הביקורת. לאורך הניסוי, לא הרופא, לא החברה מפתחת התרופה ולא החולה עצמו יודעים לאיזו קבוצה משתייך כל אחד מהמשתתפים. ה"עיוורון" הזה הוא קריטי לאתיקה של הניסוי

שלב ב: בתום הניסוי, מבצעים ניתוח סטטיסטי של התוצאות, המגלה מה מידת הפער שנוצר בבריאות המשתתפים. בשלב זה אפשר, באישור מראש של הרגולטור (ה-FDA בארה"ב או מקבילו האירופי EMEA), להוציא מהניסוי חולים עם נתונים בעייתיים (למשל, חולים שלא נטלו את התרופה באופן סדיר או לא מילאו שאלונים חשובים כמתבקש). בניסוי של אנדרומדה הוצאו בשלב זה 34 חולים.

הטענות להטיה

חברה המעוניינת לרמות בתוצאה הייתה רוצה להוציא בשלב הניתוח הסטטיסטי את החולים בקבוצת הניסוי שמצבם לא השתפר, ואת החולים בקבוצת הביקורת שמצבם כן השתפר, כדי לחדד את הבדלי הבריאות בין משתתפי הקבוצות. עם זאת, בניסוי תקין היא אינה יכולה לעשות זאת כי היא אינה יודעת איזה חולה שייך לאיזו קבוצה.

במקרה של אנדרומדה, הייפריון טוענת שהסטטיסטיקאי שביצע את הניתוחים הסטטיסטיים גילה לחברה אילו חולים שייכים לאיזו קבוצה, וכך אפשר לה להוציא חולים מהניסוי באופן סלקטיבי ולהטות את תוצאות הניסוי לטובתה.

בדיקת הניסוי

הייפריון ידעה ש-34 חולים הוצאו מהניסוי, אך חשבה שהם הוצאו באופן "עיוור". כשהגיע אליה כל המידע הגולמי של הניסוי, החברה ביצעה כנהוג עיבוד של הנתונים ובדקה מה היה קורה אלמלא היו מוציאים את 34 החולים מהניסוי. היא גילתה שבמקרה כזה הניסוי נכשל, ואז החלה לשאול שאלות.

האם הייתה פה הונאה בהכרח?

התוצאה הסטטיסטית אינה מספיקה להוכיח קשירת קשר להסרת ה"עיוורון". תיאורטית, זה יכול היה לקרות גם במקרה. עם זאת, מדבריה של הייפריון ניתן להבין שיש לה מידע ברור שהייתה כאן הונאה. כעת, חובת ההוכחה של האשמה כה חמורה מוטלת עליה.