דמיינו לעצמכם קצב - ליתר דיוק בעלים של רשת בינלאומית לשחיטה, לעיבוד ולהפצה של בשר - שמודיע קבל עם ועדה כי הוא טבעוני אדוק. הוא מנהל ברשת בלוג של מתכוני טופו, משתתף בהפגנות של הארגונים לשמירה על בעלי חיים ותורם דרך קבע ל"גרין פיס".
זו, פחות או יותר, הגישה המצפונית של תעשיית הרכב הממוסדת לנושא איכות הסביבה. מצד אחד, לתעשיית הרכב יש תרומה אדירה להתחממות הגלובלית - לא רק מעצם היותה יצרנית של מוצר שהוא מכונה המונית ניידת ויעילה להפליא לשריפת דלק ממקורות מתכלים ולייצור גזי חממה, אלא גם מעצם העובדה שייצור רכב הוא תהליך "שחור". תעשיית הרכב משנעת ברחבי העולם מיליארדי טונות של מתכות ושל חומרים פלסטיים, שורפת כמויות אדירות של אנרגיה בתהליכי הייצור ופולטת גז חממה למכביר. תעשיית הרכב גם נלחמת ככל יכולתה - מאחורי הקלעים ובאמצעות לוביסטים - ברגולציות וביוזמות ממשלה, שמטרתן להקטין את פליטת כלי הרכב באופן משמעותי בטווח זמן קצר. בפרלמנט האירופי בלבד פועלות עשרות רבות של לוביסטים "סביבתיים" מטעם ענף הרכב.
מצד שני, תעשיית הרכב משחררת בכל שנה כמויות אדירות של "רעש ירוק", מתיימרת להפחית משמעותית את הפליטה, ומציגה בריש גלי מכוניות אולטרה-יעילות, עם הנעה אלטרנטיבית ועם חיסכון מופלג בדלק.
שני הצדדים הללו באישיותה של תעשיית הרכב בדרך כלל אינם נפגשים יחדיו, אלא שומרים על מידור ועל הפרדה שיווקית. אבל בתערוכות הרכב הבינלאומיות אפשר לראות זה לצד זה את הין והיאנג, את האיד והליבידו, את ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. הנה כמה דוגמאות מתערוכת פריז, שנפתחת החודש.
דיימלר: המרחק שבין הסמארט ל-GT
לדיימלר, אחד התאגידים התעשייתיים הגדולים בעולם, יש לא מעט קארמה סביבתית לטהר, וזו אולי הסיבה שהוא לא רק טורח לפתח דגמי בוטיק "ירוקים" והיברידיים של מרצדס, אלא מחזיק - ויש שיגידו "מסבסד" - מותג ירוק שלם. בכל שנות קיומו המותג סמארט לא תרם כמעט, אם בכלל, לרווחיות של דיימלר, אבל תרומתו כ"מטהר מצפון" לא תסולא בפז.
בתערוכת פריז, למשל, נחגגת ההשקה של הדור החדש של הסמארט בגרסת שתיים וארבע דלתות בליווי כל המלל הירוק המתבקש: פתרון אורבני אידיאלי לבעיית הפקקים והחניה; מערכות הנעה סופר חסכוניות וירוקות ובראשן מנוע טורבו קטן ויעיל בנפח ליטר אחד; קוטר הסיבוב הקטן ביותר בסגמנט; חומרים ממוחזרים ומפעל עם תודעה ירוקה מפותחת. ממש הרכב הרשמי של "גרין פיס".
זה כמובן לא הפריע לה להשיק באותה תערוכה את סדרת ה-GT-AMG הספורטיבית החדשה, שתהיה ללא ספק הלהיט הבא של ברוני הנפט, הנסיכים ונערי השעשועים בעולם. ל-GT יש עיצוב שרירי וכוחני, שלדה ספורטיבית ויחידת הנעה שתואמת את המראה: מנוע V8 חדש בנפח ארבעה ליטרים עם שני מגדשי טורבו מובנים,שמייצר 503 כוחות סוס בגרסה החזקה. הנתונים המוקדמים שפרסמה מרצדס מתגאים בהאצה מאפס למאה קמ"ש ב-3.8 שניות בדרך למהירות מרבית של כ-310 קמ"ש, אבל משום מה נשמטו מהמפרט נתוני צריכת הדלק והפליטה. במחירה, בסביבות ה-150 אלף דולרים לפני מסים, אפשר להקים צי שלם של שיתוף רכב עירוני על בסיס מכוניות סמארט. מישהו רוצה לנחש על איזה רכב תרוויח מרצדס יותר?
פולקסווגן: ירוק מבחוץ, אפור מבפנים
פולקסווגן מתגאה בליין הגדול ביותר של כלי רכב עם הנעה אלטרנטיבית וירוקה בתעשיית הרכב. יש באמתחתה גולף ו-UP חשמליות לגמרי, גולף ואאודי A3 עם הנעה היברידית נטענת, שלל גרסאות היברידיות קונבנציונליות, ואפילו גרסאות שמונעות על גז טבעי. בתערוכת פריז היא משיקה בין השאר את הפאביה החדשה עם גרסה ירוקה, שמתגאה בצריכת דלק של יותר משלושים קילומטרים לליטר, וגרסה מונעת בגז טבעי דחוס של הסיאט MII הקטנה, עם נתון פליטה מרשים של 79 גרם CO2 לקילומטר, וצריכת דלק שעלותה נמוכה מ-10 אירו למאה קילומטרים. בקיצור, רזומה סביבתי-חברתי לתפארת.
אבל גם פולקסווגן יודעת שממכירה של כמה מאות מכוניות חשמליות או מונעות גז בחודש (או בשנה) אי-אפשר לייצר בונוס שנתי למנהלים. לפיכך, בפריז, בתוך מתחם מהודר עם כניסה למוזמנים בלבד, רחוק ככל האפשר מהדוכן של החברה האם, חושפת החברה הבת שלה בנטלי דגמים עם אג'נדה קצת שונה. החידושים של בנטלי בתערוכה מתמקדים סביב מהירות סופית שערורייתית. לא משהו שימושי במיוחד לבני תמותה, אבל ודאי נקודת מכירה חזקה מאוד בקרב הלקוחות הטיפוסיים בעולם, שלרוב נהנים מסוג של חסינות מפני כוחות החוק המקומיים ("המדינה זה אני", או לפחות "המדינה זה בן דודי").
החשיפה הראשונה היא של מודל 2015 של דגם הקונטיננטל GT ספיד החדש, שבסיוע 12 צילינדרים ו-635 כוחות סוס יסיע ארבעה בני אצולה למהירות מרבית של 327 קילומטרים בשעה. השנייה היא של מכונית הסדאן החדשה מולסאן ספיד, שהיא לימוזינת הפאר המהירה ביותר שמוצעת כיום, עם מהירות מרבית מוצהרת של כ-305 קמ"ש. והמחיר? מה הם כבר 400 אלף דולרים לפני מסים בין חברים.
ב.מ.וו: שמים איקס על החשמליות
מי שיקרא את חומר העיתונות, שהתלווה להשקת סדרת ה-I ההיברידית-נטענת של ב.מ.וו, עשוי לחשוב שהחברה ממינכן עברה מהפך והחליפה את הבירה ואת הנקניקיות המסורתיות בטופו ובחלב סויה. החברה מדברת על "תפיסה הוליסטית" שניצבת מאחורי המכוניות, שכוללת - מלבד ירידה דרמטית בצריכת הדלק ובפליטה - גם שימוש נרחב בחומרים ממוחזרים בתא הנוסעים ובמפעל הייצור לחומרי המרכב הפלסטיים, שממוקם על שפת אגם פסטורלי במדינת וושינגטון, ו"מקבל את האנרגיה שלו ממקורות מתחדשים דוגמת תחנת כוח אלקטרו הידראולית סמוכה".
פליטת ה-CO2 של המפעל, כך נמסר, נמוכה ב-50% מזו של מפעלים דומים. וכך הלאה וכך הלאה נמשך לו המלל הירוק. מכוניות ה-I של ב.מ.וו עתידות להיות מיוצרות בכמויות מוגבלות, ובענף מעריכים שגם עם מחירים לא צנועים של כ-30 אלף אירו פלוס לדגם הבסיס הקומפקטי, ספק אם ב.מ.וו תראה כסף מהפרויקט.
בינתיים צריכה ב.מ.וו לדאוג למזומנים. וכך, לצד המכוניות הירוקות שיקבלו הרבה חשיפה בתערוכה, הדגם העיקרי שמשיקה החברה בתערוכה הוא הדור החדש של אחד מלהיטי המכירות הגדולים והרווחיים ביותר שלה בעולם: הדור החדש של ה-X6.
עיצובו של ה-X6 החדש, אפילו עוד יותר משל קודמו, מזכיר שומר סף במועדון לילה יוקרתי במוסקווה. כלומר ענק, שרירי בצורה כמעט גרוטסקית וכל-כולו מהווה איום לא-מרומז על סביבתו. ב.מ.וו אמנם מתגאה במערכות הנעה נקיות ויעילות יותר, ובהפחתה של כמה אחוזים בצריכת הדלק הממוצעת הודות לאלקטרוניקה מחוכמת. אבל מכיוון שהדגם הנמכר ביותר של המכונית בעולם מצויד במנוע V8 בנזין עם 450 כוחות סוס, קרוב לוודאי שה"ירוקים" היחידים שינועו בו יהיו אלה שבארנקו של הנהג (או במזוודה בתא המטען). ועוד לא הזכרנו את החברה הבת רולס רויס, שהתמקדה בתערוכה בהגדלת ההספק כתחרות מול בנטלי, ותמורת הכסף הנכון תדפן את רכבך בכל סוג של עץ נדיר ובכל עור של חיה שעפה, הולכת או שוחה.
פיאט: משפחה שכזאת
קונצרן פיאט, פנים רבות לו. מצד אחד הוא מייצר ומוכר באירופה כמה מהמכוניות הקטנות היעילות והירוקות ביותר שבנמצא. בתערוכה, למשל, מציגה פיאט את הפנדה "קרוס" שראויה לתואר "רכב השטח הקומפקטי והחסכוני ביותר בעולם". יש לה מערכת הנעה כפולה עם אפשרות לנעילה ולבקרה אלקטרונית במדרון, מרווח גחון סביר מעל גחון ממוגן וזוויות גישה/נטישה מכובדות מאוד, המאפשרות לרכב להמשיך הלאה בטיול השטח של שבת לצד כלים הרבה יותר גדולים ויקרים.
כל זה ארוז במרכב באורך של פחות מ-3.8 מטרים ומגיע עם מנוע 0.9 ליטר טורבו-בנזין, שמייצר שלושים כוחות סוס ורושם צריכה ממוצעת של כעשרים קילומטרים לליטר. ממש אנטי-תזה למהות של רכבי הכביש-שטח המסורתיים.
אלא שבאישיותו המורכבת של הקונצרן יש צדדים נוספים, ואחד מהם הוא קרייזלר ארצות הברית. אם מישהו ציפה שהאיטלקים בעלי הבית יעבירו ללקוחות האמריקאים של קרייזלר רציונל אירופי מעודן ומודעות לחיסכון, לשמירה על הסביבה ולמתינות - הוא התבדה. במקביל להכרזה על הפנדה קרוס השיקה קרייזלר בארצות הברית את הדור החדש של הצ'ארג'ר - משפחתית הסדאן החדשה הראשונה שלה זה שנים ארוכות.
ומה מציבה הצ'ארג'ר בחזית ההסתערות? את המנוע הסדרתי החזק ביותר שהוצג אי-פעם במכונית משפחתית. לגרסת ה-HELLCAT החדשה יש מנוע V8 בנפח 6.2 ליטרים עם סופר-צ'ארג'ר, שמייצר לא פחות מ-707 כוחות סוס. בשילוב עם תיבה אוטומטית מיוחדת ומתלים מחוזקים מסוגלת המפלצת הזו לקחת חמישה נוסעים ל-325 קמ"ש ולייצר מעל ג'י אחד של תאוצה צדית.
על הנייר זו "משפחתית" לכל דבר, עם מרווח רגליים סביר לנוסעים מאחור, תא מטען שימושי וכל העיגונים המקובלים לכיסאות תינוק. ממש הרכב האידיאלי להסעת הילדים לגן. לפיאט אין כנראה בעיה להכיל את הצדדים המנוגדים באישיותה. אחרי הכול, היא גם בעלת הבית של פרארי ושל מזראטי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
