הממשלה צפויה לאשר התקציב: חשש ממחטף של משהב"ט

לאחר שהושגו הסכמות עם משרד הבריאות וסילבן שלום, צפויות מחלוקות סביב רפורמה בקק"ל, תקציב הביטחון ועם משרדי הבינוי, המשפטים והחקלאות

בנימין נתניהו ויאיר לפיד / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו ויאיר לפיד / צילום: רויטרס

לקראת אישור תקציב המדינה בממשלה הלילה (ג'), גובר החשש באוצר מניסיון של מערכת הביטחון לבצע מחטף של הרגע האחרון במטרה להגדיל את התוספת שתקבל מערכת הביטחון מעבר ל-6 מיליארד השקלים שהובטחו לה. באוצר עקבו בימים האחרונים בדריכות אחר תגובת מערכת הביטחון לסיכום שהושג בין שר האוצר לראש הממשלה ערב ראש השנה.

כזכור, דרשה מערכת הביטחון תוספת תקציבית של 11 מיליארד שקלים לתקציב 2015 וסכום נוסף של 8-11 מיליארד שקל לצרכי הצטיידות מיוחדים בפריסה של 3-6 שנים. הסיכום בין נתניהו ללפיד, שהביא להגדלת תקציב הביטחון נטו מ-51 ל-57 מיליארד שקל, התקבל במורת רוח במערכת הביטחון, שהבהירה כי הסכום רחוק מלספק את צרכי המערכת לאור האיומים החדשים בזירה. עם זאת, הימנעותם של שר הביטחון והצמרת הביטחונית מהתבטאויות פומביות בתקשורת מחזקת באוצר את החששות כי יעלון ובכיריו פועלים בנושא בערוצים אחרים.

ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה 2015 נקבעה לאחר הצהריים, אך היא עלולה להתארך אל תוך הלילה במקרה שלא יושגו הסכמות בין האוצר והמשרדים השונים.

שר האוצר יאיר לפיד אמר בפתח ישיבת הממשלה כי התקציב מציב סדר יום חברתי ויעודד את הצמיחה במשק: "דרך התקציב הזה אנחנו ניאבק ביוקר המחיה בישראל. במחירי המזון, הדיור, מוצרי היסוד. אנחנו שומעים את הקולות, ויש בהם מידה לא מעטה של צדק. יוקר המחיה מאיים לדרוס תחתיו את אזרחי ישראל, ואנחנו לא נשתמט מאחריותנו לטפל במחירים, אם צריך גם בצעדים אגרסיביים שלא נקטנו בהם בעבר.

"אנחנו ממשיכים במקביל במאמץ הכולל שלנו לפתור את משבר הדיור הישראלי, לפני שמפלצת המחירים הזו זוללת דור שלם בישראל".

השר עמיר פרץ אמר בישיבת הממשלה על התקציב כי "אני מתכוון להאבק נגד התקציב פרלמנטרית וציבורית ולגלות אחריות קולקטיבית בדיוק כמו שגילו שרי הקבינט בזמן המלחמה. אדרוש העלאת שכר המינימום שכבר הוכח כי מעודד צמיחה מגדיל צריכה ואת הכנסות המדינה".

במהלך הדברים התפתח וויכוח בין השר פרץ לראש הממשלה סביב הגזרות של האוצר בשנת 2003. השר פרץ אמר לנתניהו, שהיה אז שר האוצר, כי מי ששילמו את המחיר הן האוכלוסיות החלשות, הילדים,הקשישים והחד הוריות ואותן האוכלוסיות ממשיכות להיות שקופות גם היום".

מחלוקות עם קק"ל

בנוסף לתקציב הביטחון עדיין נותרו מחלוקות פתוחות עם קק"ל, שדורשת מהאוצר להסיר מחוק ההסדרים את הצעתו לחייב אותה להקצות 65% מהכנסותיה לתקציב שינוהל על ידי המדינה וישמש לפיתוח תשתיות דיור. במקביל, היום התקיימו מגעים עם צוותי משרדי הבינוי והשיכון, המשפטים והחקלאות במטרה להגיע להסכמות שיאפשרו את תמיכת השרים העומדים בראש המשרדים הללו בתקציב.

אמש הגיע האוצר להסכמות עם השר סילבן שלום, שבמסגרתן תבוטל הכוונה לסגור את המשרד לפיתוח אזורי, אחד משלושת התיקים שבהם מחזיק שלום, לצד תיק האנרגיה והמים ותיק הנגב והגליל. האוצר ביקש לסגור את המשרד, שתקציבו השנתי עמד בשנים האחרונות על כ-50 מיליון שקל, לאחר שבשלוש השנים החולפות נוצלו רק כ-40% מהתקציב שקיבל. ואולם, לפי הסיכום עם שלום, יופחת כוח האדם במשרד ב-10 תקנים והוא יפעל במצבה של 67 תקנים.

במסגרת הדיונים מול משרד הבריאות סוכם על הגדלת התוספת התקציבית שהובטחה למשרד מ-2.8 מיליארד ל-3.1 מיליארד שקל. מרבית הגידול בתקציב המשרד הוא אוטומטי עקב הגידול באוכלוסייה, אך סכום של 1.5 מיליארד שקל מתוכו הוא תוספות עבור תוכניות חדשות ותוכניות שהובטחו בעבר אך לא מומשו.

בין היתר יוקצו כ-600 מיליון שקל ליישום המלצות ועדת גרמן בנושא קיצור תורים (350 מיליון שקל) והגדלת המקדם הדמוגרפי במימון קופות החולים (250 מיליון). בנוסף, הוקצו 100 מיליון שקל לבית החולים הדסה כחלק מתוכנית ההבראה שלו, תוספת של 140 מיליון שקל למיטות בבתי החולים, ותקציב מיוחד של 40 מיליון שקל לחידוש מיטות האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים. 20 מיליון שקל יוקצו לתוכנית לאומית להתמודדות עם מחלת השבץ מוחי ו-100 מיליון שקל לצמצום פערים במגזר הבדואי והחרדי.

חרף המחלוקות, צפויה הצעת חוק התקציב לזכות ברוב גדול. אמש הודיע השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, כי בכוונתו להצביע נגד התקציב בגין היותו אנטי חברתי. השר להגנת הסביבה מתכוון לדרוש בדיוני התקציב היום להכניס להצעת החוק גם את העלאת שכר המינימום. ככל הנראה, פרץ יהיה בין הבודדים שיתנגדו להצעת האוצר.

לאחר שיאושר התקציב היום בממשלה, צפויה הצעת חוק התקציב לעבור לידי היועצים המשפטיים, שיגבשו בשלושת השבועות הקרובים תזכיר חוק שניתן יהיה להניחו על שולחן הכנסת עם שובה מפגרת הקיץ. על פי החוק, אמור להיות התקציב מוגש לאישור הכנסת בתוך 60 יום, אולם אמש התברר שבמסגרת סעיפי הצעת החוק, נמצא גם סעיף הקובע כי ההצעה תוגש לכנסת באיחור של חודש (ראו מסגרת). בכל מקרה, לכשיוגש התקציב לכנסת, הוא יעבור במליאה בקריאה ראשונה יחד עם חוק ההסדרים. בהמשך יפוצל החוק לדיונים בוועדות השונות, שעל פי החוק אמורות להשלים את הדיונים עליהם עד השבוע האחרון של דצמבר.