מכת פיטורים בדרום: גם מפעל חרסה בב"ש בסכנת סגירה

הנהלת קבוצת חמת הודיעה היום (ג') לבורסה כי היא בוחנת אפשרות לסגור את המפעל חרסה שבבעלותה ולהעתיק את פעולות הייצור שנעשות בו מבאר-שבע לחו"ל.

במפעל מועסקים כ-150 עובדים, ובחברה אומרים כי עלויות שכר שגבוהות בעשרות אחוזים מאלה שבמדינות אירופה לצד העלות הגבוהה של תשומות הייצור ובהן גז, חשמל וארנונה - לא מאפשרות למפעל לייצר רווח.

בהנהלה של קבוצת חמת ציינו כי היא בוחנת מספר חלופות בעולם, אך דירקטוריון החברה טרם דן בהן.

הודעת קבוצת חמת באה יומיים אחרי סגירתו הפתאומית של מפעל מגבות ערד ופיטוריהם של כ-170 עובדיו, פיטורים של עוד כ-15 עובדים במפעל פלקסטרוניקס בעיר ופיטוריהם של כ-50 מעובדי החברה להתפלת מים IDE.

מפעל חרסה עוסק בייצור של כלים סניטריים, ומפעלים אחרים שבבעלות קבוצת חמת עוסקים בייצור של ברזים, מקלחונים, צנרת ביתית ועוד. הקבוצה מעסיקה כ-450 עובדים והמנכ"ל שלה הוא יגאל מורן. הקבוצה נמצאת בבעלות של איש העסקים יואב גולן, ובעבר הייתה מוחזקת בידי כור ובידי איש העסקים סמי סגול וקרן פימי. את שנת 2013 סיימה הקבוצה עם הכנסות של 264.6 מיליון שקל ורווח נקי של 34.8 מיליון שקל. בחציון הראשון של השנה היה הרווח הנקי של הקבוצה 16.2 מיליון שקל מתוך הכנסות של 137.1 מיליון שקל.

זאת לא הפעם הראשונה שמפעל חרסה עולה לכותרות כשחרב הפיטורים מונפת מעל ראשי העובדים: במאי 2013 איים מנכ"ל הקבוצה מורן כי יסגור את המפעל שבבאר-שבע בעקבות מחלוקת עם מינהלת מרכז ההשקעות שבמשרד הכלכלה. לטענת מורן, מרכז ההשקעות דרש ממפעל חרסה שיחזיר לו כספי מענק שניתנו לו לפני כ-15 שנה כי לא עמד בהתחייבות להגדיל את מספר העובדים שלו בתמורה למענק. מדובר בסכום של כ-6 וחצי מיליון שקל שהועברו למפעל ב-1998 כהטבה מתוקף החוק לעידוד השקעות הון.

לדברי מורן, תנאי התחרות בשוק הכלים הסניטריים בעולם, בייחוד אל מול יבוא של כלים אלה מטורקיה, מספרד ומסין - הקשו עליו להרחיב את מצבת העובדים: "כיצד ניתן להגדיל את מצבת העובדים כשלמעשה חרסה גוססת ונאנקת בתנאי תחרות בלתי הגיוניים? בזמן שבספרד ובטורקיה מייצרים בעלויות נמוכות בזכות הנגישות אל הגז הטבעי, ההוצאות שלנו על אנרגיה גבוהות פי 2.5-3 מאלה של המתחרים, ושכר העבודה בישראל יקר פי 4 מזה שבסין ופי 2 מזה שבטורקיה. אנחנו נדרשים להתחרות כשידינו קשורות מאחורי הגב", אמר בשיחה עם "גלובס" לפני כשנה וחצי.

במפעל התלוננו בעבר כי בעקבות ויכוח על תוואי צינור הגז הטבעי, חרסה לא מצליח להתחבר לרשת ההולכה ונאלץ לקיים את הייצור שלו באמצעות גפ"מ שיקר פי 3 מגז טבעי.

בקבוצת חמת סירבו להתייחס היום למשבר במפעל בבאר-שבע מעבר לפרטים שנמסרו במסגרת ההודעה לבורסה.