אין אלימות - אין כדורגל

הכדורגל חי ומשגשג בזכות קנאותם של האוהדים לקבוצותיהם

האירוע האלים בדרבי התל-אביבי הוציא מהעיתונאים את מיטב תסמונת העדר. אוהד פרץ אתמול (ב') למגרש והיכה שחקן של מכבי תל-אביב, אליו הצטרפו עוד כמה חוליגנים, השופט הפסיק את המשחק, והפרשנים למיניהם זעקו "גוועלד", "אני לא זוכר דבר כזה".

אבל אני כן זוכר. לא רק דבר "כזה", אלא הרבה יותר חמור. כשהייתי ילד, לפני בערך מיליון שנה, כל שבת הייתי מתלווה אל אבא שלי למשחק כדורגל. אנחנו היינו אוהדי מכבי תל-אביב, וגרנו מרחק הליכה מאצטדיון המכביה בצפון תל-אביב, שהיה מגרש הבית של מכבי - ושלנו. המשחקים אז היו כולם על טהרת השחקן העברי. ה"זרים" היחידים היו אלה שהגיעו ארצה כעולים.

עוד בימי המנדט

היריבות הגדולות היו שלוש התל-אביביות, מכבי, בית"ר והפועל. כל משחק ביניהן היה...כן, מלחמה. גם אז השתמשו במונח הזה. עוד בימי המנדט. מי שמספר לכם שהכדורגל נעשה אלים בשנים האחרונות, אני מבקש להחזירו אל אותם ימים, הימים בהם שלט הבריטי בארץ. הייתה לנו מלחמה על קיומנו עם המנדט הבריטי ועם כנופיות ערביות שקמו לכלותנו, אבל נשארו מספיק אנרגיות גם למלחמות כדורגל.

הגביע שנחטף

זכור לי במיוחד מקרה אחד. זה היה משחק גמר על גביע המדינה, אם כי הוא נקרא אז בשם אחר, כי עדיין לא הייתה מדינה. מכבי נגד ביתר. הקהל שמילא את יציעי העץ געש וצרח ונופף ידיים.

סביבי התפתחו ויכוחים בין אוהדים של שתי הקבוצות, שכמה מהם התפתחו לתגרות ידיים. איך שהוא המשחק הסתיים. מכבי ניצחה. והנה, לפתע, אנחנו רואים גבר במדי בית"ר רץ לעבר הגביע, נוטל אותו ומתחיל לברוח. בסוף השיגו אותו באחד הרחובות הסמוכים, והגביע לא נמצא עד היום.

חלק מהעניין

כמובן שחטיפת הגביע הציתה פרץ אלימות במגרש ומחוצה לו. גם אז קמה צעקה של העדר שזה סוף הכדורגל וכיו"ב.

כדאי שנזכור את ההיסטוריה ונבין ממנה שלא כצעקתה. נא להירגע. גם אז היה מדובר בכמה חוליגנים, כמו היום. צריך לטפל בהם, אבל אין צורך לראות באירוע את מה שאין בו.

אומר משהו שיהיו אנשים שלא יאהבו. אירועים כאלה, וגרועים מהם, מתרחשים בכל העולם. למה? כי זה חלק מהעניין. הכדורגל חי ומשגשג בזכות האוהדים והקנאות שלהם לקבוצותיהם. בלי זה אין כדורגל.

אז אם מדי פעם, לעתים מאד רחוקות, הקנאות גולשת לאלימות - ובשביל זה יש משטרה ושאר מוסדות, כמו בתחומים אחרים.

מי מכיר מי יודע?

אני לא זוכר את שם משפחתו של שחקן בית"ר שחטף את הגביע. גם בגוגל לא מצאתי. אני זוכר ששמו הפרטי היה יום-טוב, ושהוא היה מגן ימני. מישהו מכיר?