שוב האוצר מקדם את המודל הצ'יליאני; הפעם החל מ-2016

‎על-פי המודל, המוסדיים יחויבו לנהל את כספי החיסכון הפנסיוני לפי קבוצות גיל, כך שהסיכון ילך ויפחת ככל שהגיל עולה

דורית סלינגר / צילום: לע"מ
דורית סלינגר / צילום: לע"מ

לאחר שנים של חוסר הצלחה בקידום החלת המודל הצ'יליאני בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל, אגף שוק ההון באוצר יצא היום עם טיוטת חוזר בעניין הישן-חדש של קביעת מסלולי השקעה בהם הסיכון מותאם לגיל החוסך. מסלולים אלה, כפי שפורסם גם על ידי הנהלות אוצר קודמות, יהוו מסלולי ברירת המחדל החדשים בקופות הגמל לתגמולים, קרנות הפנסיה החדשות וביטוחי המנהלים. באוצר מציינים כי מטרת המהלך הינה "למנוע חשיפה גבוהה מדי של חוסכים מבוגרים לתנודתיות בשוק ההון".

בהכללה ניתן לומר שכספי החיסכון הפנסיוני של הציבור הישראלי נמצאים כמעט לחלוטין במסלולי ברירת המחדל, כשהלקוח הישראלי לא נוטה לבחור במסלולים מתמחים. כיום הרוב המכריע של החיסכון הפנסיוני נמצא במסלולי ברירת המחדל הנוכחיים שהינם המסלולים הכלליים - מסלולי השקעה שאינם מסלולים שמתמחים באפיק, מכשיר או תחום השקעה כלשהו, ושבהם מנוהלים יחדיו הנכסים של חוסכים צעירים מאוד לצד הנכסים של החוסכים המבוגרים שלקראת פרישה. המסלולים הכלליים הקיימים יהיו סגורים להצטרפות של חוסכים חדשים לכשיהיה מסלול ברירת המחדל החדש ותלוי הגיל.

עתה קובע האוצר, היה והטיוטה תהפוך למחייבת, כי החל מינואר 2016 כל גוף מוסדי ינהל מספר סוגי מסלולי השקעה: הראשון הינו מסלולי השקעה במודל השקעות תלוי גיל בהם ינוהלו כספי עמיתים חדשים שלא בחרו במסלול השקעה אחר. השני הינו מסלולי השקעה מתמחים (למשל במניות, אג"ח, שקלי וטווח קצר) שאליהם יוכלו להצטרף החוסכים שיבקשו לעשות כן, והשלישי הינו מסלולי השקעה שמיועדים למקבלי קצבאות.

האוצר קובע בטיוטה כי במסלול ברירת המחדל החדש יהיו רק שלוש קבוצות גיל עם מדיניות השקעות נפרדת: כל החוסכים עד גיל 50; החוסכים בגילאי 50 עד 60; ובני 60 ומעלה, עד גיל הפרישה. מקבלי הקצבאות יועברו למסלול מקבלי קצבאות. הוראה זו תחול לגבי כספי החוסכים החדשים, ועל חוסכים קיימים שיבקשו להצטרף למסלול תלוי גיל.

באוצר משאירים את ההכרעה בסוגיה החשובה של מהו סיכון וכיצד יש להפחית אותו בין קבוצות הגילאים לוועדות ההשקעה בגופים השונים. "הנכסים יושקעו על פי שיקול דעתה של ועדת ההשקעות, בהתחשב, בין היתר, בגילאי העמיתים ובמאפייניהם בכל מסלול", נכתב בנספח לחוזר.

אין מדובר ביוזמה חדשה של האוצר. למעשה, הנושא הועלה לסדר היום של האגף כבר לפני שנים, ואצל שני המפקחים קודמים - בתחילה זה מותג כ'מודל הצ'יליאני' ולאחר מכן השם שונה ל'מודל חכ"מ - חיסכון כספי מותאם)'.

אגב כך, בשנת 2008 החליטה הממשלה, בעקבות המשבר העולמי, להטיל על משרד האוצר לנקוט את הפעולות הנדרשות ליצירת מסלולי השקעה התלויים בטווח החיסכון הצפוי ובאפיקי החיסכון לגיל פרישה, כך שהסיכון הגלום בתיק ההשקעות של החוסכים הקרובים לגיל פרישה יקטן. מאז ועד עתה התקנות בנושא הוגשו לכנסת אך לא אושרו ועדיין אין רגולציה מחייבת בנושא.

אגב הניסיונות שלא צלחו עד כה לבסס את מודל ההשקעות תלוי הגיל גם בישראל, בעבר מונתה ועדה בראשותו של פרופ' יוג'ין קנדל, שאמורה הייתה לבחון כיצד ליישם את המודל בישראל וכיצד יש לאזן בין הפחתת סיכון לתשואה שתתקבל בכספי החוסכים. ואולם, ועדת קנדל לא התכנסה כבר שנים ולא קבילה החלטות בנושא.

אגב, עתה האוצר מקדם את המהלך באמצעות חוזר (כך שההוראות יחולו רק על כספים עתידיים ולא על הכספים הצבורים) ולא באמצעות תקנות, וזאת בין היתר על מנת שלא להיות תלויים שוב בקבילת אישור מחברי הכנסת (אישור שלא התקבל עד כה למרות הזמן הרב שחלף בדיונים מול הכנסת).

כמו כן, בקרנות השתלמות ובפוליסות ביטוח שאינן קופות ביטוח (כלומר פוליסות חיסכון של חברות הביטוח שאינן ביטוחי מנהלים) הגופים המוסדיים יידרשו לנהל מסלולי השקעה שיכללו מסלול כללי אחד בלבד, מסלולים מתמחים באוכלוסיות יעד (כגון 'אוהבי סיכון') ומסלולים מתמחים באפיקי השקעה.

צרו איתנו קשר *5988