רומני: מכתב אובמה לאיראן - לגיטמיציה למשטר לא נורמטיבי

בדו-שיח פומבי בכנס היסוד של ארגון אמריקאים ילידי ישראל, בוושינגטון, אומר המועמד הרפובליקני לנשיאות ב-2008: "המכתב מראה על אי-הבנה של אובמה לתוצאות מעשיו" ■ "מדיניות החוץ של אובמה מנוגדת לעקרונות מדיניות החוץ של כל נשיאי ארה"ב מאז מלחמת העולם השניה"

ברק אובמה מיט רומני / צלם:  רויטרס
ברק אובמה מיט רומני / צלם: רויטרס

מיט רומני, המועמד הרפובליקני בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2012, ניצל את טקס היסוד של "מועצת הישראלים האמריקאים", ארגון של מהגרים ישראלים בארה"ב, שנערך אמש (ו') בוושינגטון, להוקעה חריפה של המועמד הדמוקרטי שהביס אותו באותן בחירות, ברק אובמה.

רומני מתח ביקורת קשה במיוחד על מכתבו של נשיא ארה"ב למנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי,שבו מפציר אובמה במכותבו לחתום על הסכם להגבלת יכולותיה הגרעיניות של טהראן כדי שאיראן תוכל להצטרף לקמפיין הצבאי נגד דאע"ש.

"הוכיתי בהלם, המילים נעתקו מפי", כך תיאר רומני את תחושתו לאחר ששמע על המכתב הנשיאותי."המכתב נותן לגיטימציה למדינה ולמנהיג שלה שמפירים את כל הנורמות הבינלאומיות ומאיימים על העולם... צעד זה חורג ממה שמקובל ביחסים בין מדינות".

לדבריו, המכתב משקף גישה נאיבית של אובמה למדיניות חוץ. רומני, שדיבר בדו-שיח פומבי עם דן סנור, אחד ממחברי הספר "סטארט אפ ניישן", אמר, כי היחס לאיראן צריך להיות דומה ליחס הבינלאומי לדרום-אפריקה בתקופת משטר האפרטהייד. איראן היא מדינה פורעת חוק, שצריכה להיות "מנודה", כמו דרום אפריקה, ולא לשמש ככתובת למכתבים של נשיא ארה"ב, אמר הפוליטיקאי הרפובליקאי.

הקהל, כ-1000 אנשים, שתה בצמא את דברי רומני ומדי פעם קטע אותם בתשואות. היה אפשר להתרשם שמדובר באסיפת בחירות של איזה גוף רפובליקאי, אלמלא נוכחו באולם שר, גלעד ארדן, ושני שגרירים ישראלים, רון פרושאור, השגריר באו"ם, ורון דרמר, השגריר בוושינגטון, וכן כמה מחוקקים דמוקרטיים.

זה היה הנאום הפורמלי הראשון של רומני לפני קהל יהודי מאז 2012. רומני הדגיש, כי איראן אחראית למעשה לצמיחתו של דאע"ש בגלל תמיכתה במשטרו של בשאר אסד בסוריה ובמשטר השיעי בעיראק שמנהל קמפיין אכזרי נגד הסונים. לדבריו, המכתב לחמינאי מצביע על כך שהנשיא אינו מבין את ההשלכות של מעשיו. הוא "מוסיף למזער את עצמו ואת אמריקה וזה מניע את הרעים לחשוב שניתן להתעמר בארה"ב", אמר רומני. "אובמה מחליש את אמריקה מפני שזו הפעם הרביעית שהוא מושיט יד לשליטי איראן ובכך הוא מפגין חולשה".

הוא אף אמר, שעצם השאיפה לחתום על הסכם עם איראן היא שגויה. ארה"ב, כמו מדינות מסוימות אחרות, נוטה להאמין שמדינה פורעת חוק כאיראן תכבד הסכמים שהיא חתומה עליהם. חתמנו על הסכמים עם קוריאה הצפונית ועם רוסיה וראינו שהן אינן מכבדות את ההסכמים שעליהן חתמו. "יש לי ספקות רבים מאוד האם איראן תכבד את ההסכם שעליו היא מתדיינת עתה".

ואם יהיה הסכם, הוא צריך לאסור כליל הפעלת צנטריפוגות כלשהן באיראן, כדי שלאיראנים לא תהיה שום אפשרות לייצר חומרים בקיעים, הזהיר רומני. אסור לוותר בסוגיה זו. איראן חיה מעל ים של נפט והיא אינה זקוקה לכורים גרעיניים כדי להניע את כלכלתה.

הפוליטיקאי הרפובליקני אף הכריז, כי לו הוא היה נשיא, הוא לא היה מקל על חלק מהסנקציות על איראן, כפי שעשה אובמה, אלא, להיפך, הוא היה מחמירן. לדבריו, ארה"ב צריכה להכין תוכנית פעולה צבאית אם ייכשלו האופציות האחרות.

בתשובה על שאלה על המריבה האישית בין רה"מ נתניהו לבין אובמה, שהגיעה לשיאה עם הגילוי שאחד מהפקידים הבכירים בממשל הגדיר את נתניהו כ'צ'יקן שיט', אמר רומני, כי העלבון הזה מהווה פגיעה אישית בנתניהו אך הוא גם משקף את מדיניותו הכללית של ממשל אובמה כלפי ישראל.

רומני הכריז, שלכאורה אין לאובמה מדיניות חוץ ושהימנעות מעשיית שטויות, כפי שאובמה אמר פעם, אינה מדיניות. אבל, למעשה, אובמה מנהל מדיניות חוץ גרועה, שמנוגדת לגמרי לעקרונות מדיניות החוץ של כל נשיאי ארה"ב אחרי מלחמת העולם השנייה.

עד לתחילת כהונתו של הנשיא הנוכחי, הונחתה מדיניות החוץ ע"י שלושה עקרונות, אמר רומני: ארה"ב צריכה להיות מעורבת בעולם, לא להיבדל ממנו; ארה"ב צריכה להפיץ את ערכיה בעולם; ארה"ב חייבת להיות חזקה ולהגדיל את עוצמתה באמצעות חתימה על הסכמים עם מדינות בעלות ברית.

אובמה, טען רומני, הופך על פיהם את שלושת העקרונות. למשל: הוא מחליש את הצבא ומתרחק מבעלות ברית כמו ישראל.

רומני והנואם שקדם לו, הסנטור לשעבר ג'ו ליברמן, קידמו במילים חמות את הקמת "מועצת הישראלים האמריקאים". ליברמן הגדיר את כנס היסוד של הארגון כ"אירוע היסטורי". כדבריו: "כאנשים פרטיים וכחברי הקהילה הישראלית אמריקאית יש לכם חזון וערכים ואתם מתארגנים עתה כדי לנקוט פעולות שיהיו מבוססים על חזון וערכים אלה. אתם משיקים מיזם נועז וחשוב. אתם הולכים לקדם שני עניינים שגדולים מכם - מדינת ישראל וארה"ב".

זו, למעשה, הפעם הראשונה שמהגרים ישראליים בארה"ב מבדלים עצמם מהקהילה היהודית שם ויוצרים מסגרת חילונית בעיקרה, וזו גם הפעם הראשונה שמדינת ישראל נותנת גושפנקה רשמית להתאגדות של בניה שבחרו להגר לארה"ב.