מסע אחר

"המסע המופלא של אהרוני וגידי", יום ב' 21:00, ערוץ 10

אז אפרופו אירועי הדרבי התל-אביבי, "המסע המופלא של אהרוני וגידי" היא יופי של סדרה.

זה לא רק ניסיון נואש להישמע אקטואלי בתום שבוע שבו כל נושא - מהסכם הגרעין האיראני ועד להכנסת מוצרי-מזון לפיקוח - נמדד ביחס ישר לאירועי הדרבי התל-אביבי, וזה גם לא משום שבשבועות הקרובים תתנגש הסדרה הזאת עם המשחק המרכזי בליגת העל.

זה פשוט בגלל שאהרוני וגידי, אפילו בלי שביקשו לעצמם את התפקיד, הפכו לסמלים עבור קבוצת אוכלוסייה שלא מוצאת לעצמה יותר מדי ייצוג על המסך.

לא מדובר רק באנשים שלא חשוב להם להשתכר למוות ואז לפרוץ למגרשי כדורגל, אלא גם באנשים שכאשר הם יוצאים לחו"ל למשל ובאים בקרב עמים אחרים, לא דחוף להם לחגוג את עצמם בצרחות בעברית, לא למלא עד להתפקע שקיות בבתי כלבו דרגה ז' באירופה - ואחר-כך ללבוש אותם בגאווה כאילו נתפרו ביד אומן, לא בוער להם להביא את המכה בקזינו המקומי או לבדוק עד כמה גמישים הם כללי העישון במדינה החדשה - נו, אתם יודעים, אנשים שמהווים את הישראלי הנכחד, זה שהווייתו לא הייתה "לעומתית" כמו זו של ראש הממשלה או של האוהדים שפורצים לדשא, נניח.

"המסע המופלא של אהרוני וגידי" אינה סדרת מופת, אבל הטיימינג שלה מושלם: היא תפסה רבים מאיתנו ברגע שכל מה שמתחשק לנו לשמוע הוא קול רך וצחוק של טוב-לב, ולכן זה לא משנה בכלל לאן ייקחו אותנו במסע המופלא הזה: הם יכולים לאכול אוכל רחוב, לשיר עם ילדים, לצחוק על בריאותו הרופפת של גידי... זה אפילו לא חשוב במקום שבו הנוף הוא רק תפאורה להתנהגות אנושית שחסרה כל-כך במקומותינו.

ולא רק לנו היו חסרים מן "אהרוני וגידי" שכאלה, עם או בלי מירכאות, אלא שנדמה כי הסדרה הזאת הייתה תוסף המזון החיוני לערוץ 10 עת החל בתהליך השיקום המרשים שלו.

פתאום יותר מ-20% רייטינג, פתאום הם הביסו את התוכנית שזכיינית ערוץ 2 רשת הציבה מולם (מול קשת זה יהיה קשה יותר - אבי ניר הוא בדיוק האיש שיביא טנקים לקרב סכינים), פתאום החלה רוח חדשה לנשב במסדרונות הערוץ הזה, ולא רק כי אין להם כסף לתקן את החלון.

* ציון: 9