כישלון לבזק: לא הצליחה להפחית הארנונה שמשלמת בעזריאלי

נכשל ניסיונה של חברת בזק להפחית את תעריף הארנונה שמשלמת החברה לעיריית תל אביב בגין 4 קומות מתוך 17 הקומות ששוכרת החברה במרכז עזריאלי בתל אביב.

במגדל המשולש בעזריאלי 46 קומות, מתוכן ב-17 קומות מחזיקה בזק, כאשר המחלוקת נוגעת ל-4 קומות מתוכן. עיריית תל אביב חייבה את בזק בגין כל הקומות ששוכרת בזק במגדל על פי סיווג "שטחים שאינם למגורים", שהתעריף לגביהם נע בין 231-338 שקל למ"ר.

בזק ערערה על כך לוועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית תל אביב בטענה כי הסיווג בארבע הקומות מתוך ה-17, צריך להיות "בית תוכנה", "בית מלאכה" או "תעשייה", שהתעריף בסיווגים אלה נע סביב 147 שקל למ"ר, מאחר ובקומות אלה מתקיימת פעילות שונה מיתר הקומות. לטענת בזק, בארבע קומות אלה פועל אגף ההנדסה של החברה, הכולל את יחידת הפיתוח הטכנולוגי במסגרתה עובדים מתכנתים ומהנדסים בפיתוח ויישום מערכות תקשורת תוכנה ותשתיות.

בחודש אוגוסט 2013 דחתה הוועדה את הערר של בזק, וקבעה כי סיווג ארבע קומות שאותן שוכרת בזק במגדל המשולש בעזריאלי, יישאר הסיווג הנוכחי: "שאינו למגורים". הוועדה דחתה את הערר בנימוק כי עיקר העיסוק בקומות אלה הוא שיפור השירות לכלל צרכניה ולא ייצור מוצר לקהל הרחב. עוד טענה העירייה כי בזק לא הוכיחה שהיא מייצרת תוכנות למכירה, וכי לא הוכח שבנכס קיימת פעילות תעשייתית או כזאת העונה להגדרה של בית מלאכה.

בזק הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה כי ביחידות הפיתוח של בזק מתבצעת פעילות ייצורית שעניינה פיתוח מערכות תוכנה ולכן הסיווג תעשייה קרוב יותר לשימוש האמיתי שנעשה בקומות מאשר הסיווג "לא למגורים" שתעריפו יקר.

בתגובה טען מינהל הארנונה של עיריית תל אביב באמצעות עו"ד נעמה חליפה כי בזק אינה בית תוכנה כדרישת צו הארנונה וכי החברה לא הוכיחה שהיא מפתחת מוצר חדש שהוא עיסוקה העיקרי או שעיקר הכנסותיה מיצור תוכנה זו. בנוסף בזק לא הוכיחה יצור של מוצר חדש, העונה על הגדרה של בית מלאכה או תעשייה.

שופטת בית המשפט המחוזי דפנה אבניאלי דחתה את הערעור של בזק, וקבעה כי החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית תל אביב תואמת את אופי השימוש שנעשה בנכס בפועל. בנוסף השיתה אבניאלי על בזק תשלום הוצאות בסך 25 אלף שקל.

"ניסיונה של בזק לגרום למינהל הארנונה של עיריית תל אביב לשנות את סיווג השימוש ביחידות הפיתוח בקומות שבמחלוקת נועד לאפשר לה ליהנות מתעריף נמוך מזו שבו חויבה" קבעה אבניאלי. "היתרון הכלכלי הגלום בשינוי הסיווג מובן מאליו. "זו גם הסיבה שאין להעניקו כלאחר יד אלא רק לנכסים המשמשים כבית תוכנה או כבתי מלאכה או כבתי תעשייה. מסקנת ועדת הערר כי בזק כשלה בהוכחת טענותיה ואין לסווג את הקומות שבמחלוקת כמבוקש על ידה, אינה חורגת ממתחם הסבירות. יתירה מכל, המסקנה נובעת מעדותו של עובד בזק, שתיאר בפני הוועדה את פעילותה של בזק ואת השימוש הנעשה בקומות שבמחלוקת".