יועצת האמנות של בנק UBS: "אמנות היא תחום לא מוגן"

פטרישיה אמברג - מנהלת מחלקת ייעוץ האמנות של בנק UBS השווייצרי, נותן החסות ליריד האמנות הישראלי "צבע טרי" - שומרת על הלקוחות בענף שיש בו "הרבה אנרגיה קרימינלית"

פטרישיה אמברג / צילום: תמר מצפי
פטרישיה אמברג / צילום: תמר מצפי

אולי קיבלתם הזמנה לערב הפתיחה של יריד האמנות "צבע טרי", שנועד למוזמנים בלבד. ודאי חשבתם שאתם נמנים עם המעגל המצומצם של שוחרי אמנות מובחרים, ואז נתקלתם בפקק האדירים בדרך אל החניה או החוצה ממנה, כשהמוני שוחרים כמותכם עשו את דרכם ליריד היוקרתי, בהזמנות שלופות. ואולי, לעומת זאת, נמניתם עם אותם 300 איש, שנבחרו בקפידה והוזמנו ערב קודם לכן למתחם היריד, באתר הדייב-אין המיתולוגי. היו אלה גדולי ה-V שב-VIP - לקוחות, ואולי גם לקוחות פוטנציאליים, של הבנק השווייצרי UBS בישראל.

האנשים שמחזיקים חשבונות המצדיקים את תשומת-ליבה של מחלקת "ניהול המותרות" בבנק, מנהלים תיקי נכסים של 50 מיליון דולר ומעלה. הם הוזמנו לאירוע פרטי של הבנק, שנתן לשם כך חסות נדיבה ליריד "צבע טרי". אחת הסיבות לאירוע הנפרד היא להבטיח ללקוחות לא רק תנאי צפייה אופטימליים ביצירות האמנות, אלא גם יחס אישי ומעל לכל דיסקרטיות. בעלי הון ונכסים לא אוהבים להיחשף לצד הרכישות שלהם. כאן לא תפגשו את מי שאינו חלק מהמילייה הפיננסי שלכם.

ירידי אמנות, כמו כל הפקה מורכבת ויקרה, זקוקים למימון, ומקורות המימון, כידוע, צריכים לדעת מה יוצא להם מזה. לצד יריד ארט-באזל, במהדורותיו בשווייץ, במיאמי ובהונג קונג, התמזל מזלו של יריד "צבע טרי", שיזמותיו המקומיות, שרון טילינגר ויפעת גוריון, הצליחו לכלול אותו בין מספר ירידים נבחרים בעולם הזוכים לתמיכת UBS.

"אני לא מעוניינת להשוות בין ירידים, כיוון שלכל מקום בעולם קנה המידה שלו והוא משרת את הקהל שלו", אומרת בראיון ל"גלובס" פטרישיה אמברג, העומדת בראש המחלקה לייעוץ אמנות (Art Competence) ב-UBS. אמברג ביקרה בישראל לראשונה בעת "צבע טרי 7", שהתקיים בתחילת החודש. "מבחינתנו היריד הוא קודם כל הזדמנות טובה להכיר את האמנות המקומית וכמובן למינגלינג, למפגשים עם לקוחות ועם אנשי עולם האמנות".

המחלקה בראשותה מייעצת בין היתר לאספנים פרטיים ולאוספים תאגידיים, ברכישה ובבנייה של אוסף האמנות שלהם. היא עוסקת לא מעט בצדדים החוקיים של עולם האמנות, בניהול סיכונים ובבדיקת מהימנות של עסקאות, אבל כמי שהתמחתה הן בניהול ופיננסים והן בתולדות האמנות היא נהנית מחיבור בין שני העולמות.

"יש לנו רשת מסועפת של קשרים מקצועיים בעולם, ואנחנו מציעים אותה ללקוחות הבנק. אבל לצורך ייעוץ ענייני אנחנו צריכים קודם כל להגדיר ולהבין במה הלקוח מתעניין", הא מסבירה. "אנחנו מכסים את כל התחומים - עתיקות, אמנות קלאסית, אימפרסיוניסטית ומודרנית, אמנות עכשווית, קרמיקה - יש תחומי אספנות שונים וספציפיים מאוד".

כך למשל, לאספן המתחיל ניתן לטוות לוח עבודה בן שלושה ימים בלונדון, לצורך "בירור טעם", מתארת אמברג: "אנחנו מצמידים לו מומחה אמנות ועוברים באופן אינטנסיבי בתערוכות, במוזיאונים ובגלריות, ומפגשים אישיים עם מומחים מתאימים".

כמובן שבבניית אוסף תאגידי הטעמים שונים. צריך לבדוק אם מדובר באוסף למטרות מיתוג, תרומה לתרבות ולקהילה או לקישוט המשרדים.

שירות נוסף הוא איתור עבודות אמנות נדירות ברחבי העולם. לא תמיד מדובר בסיפור בלשי כמו שזה נשמע. במקרים רבים מדובר פשוט בסריקה עקבית ומושכלת של היצירות ה"מסתובבות בשוק", מעקב אחר מכירות פומביות - ולעתים גם השתתפות בהן בפועל, בשליחות הלקוח.

- כיצד משלמים לכם על השירות הצמוד הזה?

"בכל מקרה לגופו. יש מקרים שבהם התשלום הוא סכום שנקבע לפי אופי השירות ומורכבות המשימה, יש מקרים שהתשלום לפי שעות עבודה".

- ניתן להשוות את השירות שלכם בתחום האמנות לייעוץ השקעות?

"בשום אופן לא", מסתייגת אמברג נחרצות. "העיסוק באמנות הוא בתחום המותרות והתשוקה האישית, ולא בתחום ההשקעה הפיננסית. מדובר בשוק ללא פיקוח, שוק לא סדיר ונטול מדדים אובייקטיביים. כשמדובר במניות, למשל, ניתן לעקוב אחר שווי מניה בבסיסי נתונים ומדדי בורסות. באמנות המדד הגלוי היחיד הוא פרסומי מכירות פומביות - ואלה מכסים בקושי שליש מנפח הפעילות בשווקים".

- אחד מתפקידי המחלקה שלך הוא הערכות שווי ואמינות של מקור יצירות. על מה אתם מתבססים?

אמברג: "אנחנו נעזרים במומחים חיצוניים. לשם כך אנחנו מקושרים למומחים מתחומים שונים. בהערכה של יצירה של אמן מסויים כזה או אחר צריך לדעת את מי לשאול. זה היתרון שלנו לעומת האספן הבודד, שמעוניין ביצירה ואין לו איך לבדוק אותה.

"אמנות היא תחום לא מוגן, ויש בו הרבה 'אנרגיה קרימינלית'", היא מחייכת. "לא במקרה אמנות נכללת בקטגוריית המוצרים הנתונים לזיוף, הברחות והטעיית רשויות".

- איך יודעים אם עליתם על זיוף?

"כאשר אנחנו מעורבים ברכישת עבודות אנחנו קודם כל בודקים פרובננס - 'אילן היוחסין' של היצירה - המתעד באיזה ידיים עברה. מצאתי די הרבה מסמכים שיש בהם אי-התאמות או חללים לא מוסברים בהיסטוריה של היצירה", אומרת אמברג, וחושפת משהו מהרקע שלה, בתחום הפיננסים והביטוח, וגם מהאופי השווייצרי, שדיוק וקפדנות הם מתכונותיו המפורסמות.

"לפעמים קשה לקבוע אבל כשניכרת רשלנות בתיעוד זה בדרך-כלל מדליק נורות אדומות".

- מה הופך אספן ללקוח מתאים למחלקה שלך?

"מדובר באוספים בעלי משקל, שיש בהם לפחות יצירה אחת ששווייה 50 אלף דולר ומעלה".

פרט למחלקה זו, יש ב-UBS מספר מחלקות המתמחות באמנות - אחת מהן אחראית על האוסף של הבנק עצמו, שבו יותר מ-30 אלף יצירות והוא מתמקד באמנות בת זמננו, המוצגת בעיקר בסניפי הבנק בעולם, או בהשאלה לתערוכות; יחידה אחרת עוסקת במתן חסויות ושיתופי פעולה - כמו זה שנעשה עם ירידי אמנות יוקרתיים ועם מוזיאונים מובילים, עליהם נמנים מוזיאוני גוגנהיים, פונדסיון ביילר בבאזל, המוזיאון הלאומי במונקו ומוזיאון לואיזיאנה בדנמרק.

- מה האינטרס שלכם בירידי אמנות?

"עבורנו זוהי פעילות משלימה", מסבירה אמברג. "ירידים ומוזיאונים הם פלטפורמות שמייצרות עבורנו נקודות מגע עם השוק, לשים יד על הדופק של הסצנה, בלי להתערב בה באופן אקטיבי. זו גם נקודת מפגש עם הלקוח שלנו. אנחנו מציעים ללקוחות סיורים מודרכים ביריד, פוגשים את אנשי המקצוע ומנהלים משא-ומתן - בהתאם להיכרות שלנו ולצרכי הלקוח".

- ומה קורה כאשר לקוח מבקש למכור יצירה?

"כמובן שננסה למקסם את הערך והרווח של הלקוח שלנו, אבל גם אז זה לא נחשב לייעוץ השקעות, אלא בעיקר להבנה של השוק שבו אנחנו פועלים".