"חוק הלבנת ההון יביא לנדידת לקוחות אל 'מאכערים'"

בשבוע שעבר אישרה ועדת החוקה של הכנסת את צו איסור הלבנת הון. הצו הוא המשך לתיקון לחוק המחיל את משטר איסור הלבנת ההון על ציבורעורכי הדין ורואי החשבון. התיקון לחוק, שיכנס לתוקף בעוד כתשעה חודשים, מחייב עורכי דין ורואי חשבון המבצעים פעולות בעלות אופי פיננסי עבור לקוחות, לבצע זיהוי ללקוחות והערכת סיכון להלבנת הון, וכן לשמור את הרישומים למקרה שמשרד המשפטים ידרוש אותם (ראו מסגרת).

התיקון לחוק, הצו והכללים האתיים שיותקנו, יוצרים ביחד מציאות חדשה המחייבת את עורכי הדין ורואי החשבון, בטרם ביצוע שירות עסקי, לבצע זיהוי הן ללקוח, הן לנהנה בעסקה, והן לבעל השליטה (כשמדובר בתאגיד).

כמו-כן יחויבו עוה"ד ורואי החשבון לבצע "הליך הכרת הלקוח" ובמסגרתו לברר מה עיסוקו של הלקוח, מה מטרת הפעולה, ומה מקור הכספים. בנוסף, יהיה עליהם לבדוק את "הרשימה" - שהיא רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז כפעיל טרור - כדי לוודא אם הלקוח מופיע בה, לערוך בדיקות מיוחדות ללקוחות בעלי מעמד פוליטי, ועוד.

התיקון לחוק, הצו, והכלל האתי שנקבע לצדם, הינם תוצר של מתווה פשרה שהושג בין לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון לבין משרד המשפטים. מי שקראו להילחם במהלך החקיקתי המשולש הזה מלחמת חורמה, היו עורכות הדין יעל גרוסמן ורוני בלקין, סנגוריות המתמחות בעבירות צווארון לבן ובאיסור הלבנת הון. ואולם, עמדתן של גרוסמן ובלקין, מחברות הספר "הלבנת הון - להלכה ולמעשה" שמשמש ספר יסוד בתחום, לא התקבלה והתיקון עבר מבלי שהתקיים בו דיון ציבורי של ממש.

"משימה בלתי אפשרית"

"לדעתנו, יש לתיקון לחוק השלכות מקצועיות דרמטיות, והוא פוגע במרקם יחסי האמון בין עורכי הדין ורואי החשבון ללקוחותיהם, וככל שמדובר בעורכי הדין גם מכרסם בחובת החיסיון המקצועי ובזכות הבסיסית לייצוג משפטי הוגן", הן מתריעות היום.

- מדוע?

"יש לכך מספר סיבות. ראשית, בהתבסס על המידע (מהלקוח) ובחינת סבירותו, וכן בהתבסס על מידע נוסף שייאסף, כולל מידע שיפרסם הממונה באינטרנט, יצטרכו עורכי הדין ורואי החשבון לבחון ולהעריך את מידת הסיכון שבפעולה שהם מבצעים עבור הלקוח, בהיבט של הלבנת הון. אלא שבמקרים לא מעטים, אין לעוה"ד ולרואי החשבון את הכלים הדרושים להערכת הסיכון. כך, למשל, ביחס לטענה של הלקוח שמקור הכספים בירושה, או בעבודה בחו"ל, או בחסכונות שנצברו לאורך השנים".

בעייתיות נוספת בתיקון לחוק נובעת, לדברי גרוסמן ובלקין, מכך שעורכי הדין ורואי החשבון יחויבו להדריך את עובדיהם בדבר דרכי מילוי החובות, וכן לפקח על אופן ביצוען. "מעבר לעובדה שיש לכך השלכות כלכליות משמעותיות ומעמסה גדולה, מדובר במטלה כמעט בלתי-אפשרית עבור המשרדים הקטנים", אומרות גרוסמן ובלקין.

"עורך הדין הקטן לא יוכל באמת להתפנות לפיקוח הזה ולא יוכל לבצע אותו. זוהי דרישה שלא ניתן לעמוד בה. כמו-כן, הנושא של הדרכה ופיקוח בהלבנת הון הוא מורכב מאוד ולא תמיד עו"ד שאינו מכיר את תחום הלבנת ההון, יוכל לבצע את הדבר. עו"ד שעוסק בתחום המסחרי או בנדל"ן יתקשה לעמוד כראוי במשימה של הדרכה ופיקוח בנושא של הלבנת הון. זהו פתח למציאת כשלים והטלת עיצומים, כאשר תיערך הביקורת על עורכי הדין".

- מה לגבי המשרדים הגדולים?

"המשרדים הגדולים יצטרכו להכשיר כוח אדם מיומן על-מנת שיפקח על נושא הציות, בעוד שבמשרדים הקטנים תוטל מלאכת ההדרכה והפיקוח על בעל המשרד. מי שיפקח על עורכי הדין ורואי החשבון במילוי החובות יהיה ממונה, שימונה מטעם משרד המשפטים, והוא יוכל לפתוח בהליך של הטלת עיצומים אישיים על עורכי הדין ורואי החשבון שיפרו, לדעתו, את הדרישות".

הסיכון שבהערכת סיכון

ואולם, בכך לא די. בהתאם לחוק החדש, וכחלק ממתווה הפשרה שהושג, נקבעו כללים משמעתיים האוסרים על עורך הדין ועל רואה החשבון לבצע פעולה, שלהערכתם יש בה רמת סיכון גבוהה להלבנת הון. גרוסמן ובלקין מוצאות גם בכך בעייתיות רבה והן מדגישות כי לא מדובר בביצוע פעולה כאשר מתקיים "חשד" לעבירת הלבנת הון.

"איסור זה קיים כבר היום, וכל המפר אותו מבצע עבירה פלילית. בחוק החדש מדובר על "הערכת סיכון"". לדבריהן, מכיוון שקו הגבול בין "חשד" להלבנת הון לבין "הערכה לרמת סיכון גבוהה להלבנת הון" אינו ברור כלל, פירושו של דבר שקו הגבול שבין העבירה הפלילית להפרה האתית הוא מעורפל ביותר. "טשטוש קו הגבול בין עבירה פלילית לאתית הוא בעייתי מאוד", הן מבהירות.

גרוסמן ובלקין מציינות בנוסף כי עצם העמדתו של עו"ד לדין משמעתי בשל ביצוע פעולה תוך הערכה לרמת סיכון גבוהה להלבנת הון, תעמיד אותו במצב בלתי אפשרי, "שהרי כדי להסביר מדוע העריך שרמת הסיכון אינה גבוהה, יהיה על עורך הדין להפר את חובת החיסיון כלפי הלקוח, ולשתף את חברי בית הדין המשמעתי שידונו במקרה, בשיקוליו המקצועיים, תוך חשיפת עובדות הנוגעות ללקוח שאסור לו, לפי החוק, לחשוף".

לסיכום, אומרות גרוסמן ובלקין, "ההשלכות של הקמת המערך החדש, הכולל עיצומים והעמדה לדין משמעתי, עלולות להיות דרמטיות, וזאת במיוחד על מקצוע עריכת הדין". לעמדתן, ההשלכות עלולות לגרום לעורכי דין המקפידים על הוראות החוק, להימנע ממתן שירות דווקא באותם מקרים גבוליים, שבהם זקוקים הלקוחות יותר מכל לשירות זהיר ומקצועי. לדבריהן, "כתוצאה מכך עלולים הלקוחות לנדוד דווקא אל בעלי מקצוע פחות קפדניים ופחות זהירים, או אל "מאכערים" למיניהם. תוצאה זו תהיה הפוכה מזו שאליה התכוון המחוקק".

החוק החדש: מניעת ניצול לרעה של עו"ד ורו"ח להלבנת הון

צו איסור הלבנת הון, שייכנס לתוקף בעוד תשעה חודשים, מטיל על עורכי דין ורואי חשבון בחובה לזהות את לקוחותיהם, לבצע הליך "הכרת הלקוח", ולשמור רישומים שערכו בשיחות עם הלקוחות. זאת, למקרה שיתעורר נגד הלקוח חשד להלבנת הון ומשרד המשפטים ידרוש את המסמכים. החוק קובע במפורש כי אין בהוראותיו כדי לפגוע בחיסיון עו"ד-לקוח.

לפי החוק החדש, חובת הזיהוי תוטל על עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי, המוגדרים בתיקון לחוק כ"שירות עסקי". במצב זה עורכי הדין ורואי החשבון יחויבו לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים. החוק נועד למנוע ניצול לרעה של נותני שירות עסקי, המבצעים פעולות פיננסיות עבור לקוחותיהם, לצורך הלבנת הון או מימון טרור.

התיקון לחוק מגדיר בחוק מהן הפעולות שייחשבו ל"שירות עסקי": קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי נדל"ן; קנייה או מכירה של עסק; ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך או נכסי נדל"ן, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי, בבורסה, בחברת ביטוח או בבנק דואר; קבלה, החזקה, או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד; והקמה או ניהול של תאגיד, עסק, או נאמנות לאחר. החוק נחקק לאור הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום, הכוללים דרישה להחיל את משטר איסור הלבנת הון על מגזרים אלה.