הבחירות יעלו עד 2 מיליארד שקל; תקציב הביטחון ייפגע

מציאות כלכלית חדשה-ישנה בישראל: מ-1 בינואר עוברים לתקציב של 1/12, מערכת הביטחון תצא למלחמה על תוספות של מיליארדים ■ בכיר באוצר: "לא מן הנמנע שנצטרך להגיש תקציב דו-שנתי ל-2015-2016"

בנימין נתניהו - מבצע "צוק איתן" / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו - מבצע "צוק איתן" / צילום: רויטרס

עלות עריכת בחירות למשק תנוע בין 1.5 ל-2 מיליארד שקל - כך מעריכים היום (ג') במשרד האוצר.

אומדן זה כולל עלות ישירה של 450 מיליון שקל (כספים שיופנו למימון מפלגות ולהוצאות שכר ואחרות של ועדת הבחירות המרכזית ומנגנון יום הבחירות), ובנוסף מעריכים באוצר את אובדן ההכנסות למשק מיום השבתון של הבחירות ב-1 עד 1.5 מיליארד שקל.

בעיתוי מושלם, אך מקרי לחלוטין, ערכה היום החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי-בויאנג'ו את הכנס השנתי של האגף שבראשותה. "אני לא רואה סיכוי שתקציב 2015 יאושר בזמן, ולכן החל מה-1 בינואר ראש הממשלה היא מיכל עבאדי", הכריז בכנס שר האוצר יאיר לפיד והוסיף חצי ברצינות: "כשאני אומר את זה, זה מוצא בעיניי".

המעבר לתקציב 1/12 מקנה לחשב הכללי באוצר סמכות כמעט מוחלטת בניהול תקציב המדינה. הוא המוסמך לקבוע איזה סכום בפועל יקבל כל משרד והאם מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות לשלם תוספות למשרדים מעבר למהלך העסקים הרגיל של פעילותם.

עבאדי, שזוכה להערכה מקצועית רבה הן מצד לפיד והן מצד נתניהו, מנוסה מאד בניהול המדינה בהתאם לתקציב 1/12 רק לפני שנתיים היא ניהלה כך את התקציב במשך 7 חודשים, עד לכניסתה של ממשלת נתניהו הנוכחית לתפקידה. ואולם נראה כי הפעם תידרש החשבת הכללית לעמוד מול סיטואציה קשה מזו שנתקלה בה בעבר.

לפי החוק מתוקצבים המשרדים בחלק היחסי של תקציב השנה הקודמת המוצמד למדד. ואולם לפני חלוקת התקציבים לכל משרד צריך החשכ"ל לנכות מהתקציב הכולל תשלומי חוב וריבית ממשלתיים, תשלומי שכר לעובדי המדינה ותשלומים שהמדינה התחייבה לשלם לספקים. את היתרה מחלקים כאמור ל-12 והחלק היחסי מחולק בין משרדי הממשלה על-ידי החשב הכללי.

המשמעות היא שהמשרדים מתחרים ביניהם על העוגה המצומקת שנותרה לחלוקה. "הגוזל" הגדול והרעב ביותר בקן של החשבת הוא ללא ספק משרד הביטחון. מערכת הביטחון היא הנפגעת העיקרית מביטול תקציב 2015, כיוון שהובטחה לה התוספת הגדולה ביותר - 6 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה צפויה מערכת הביטחון לקבל כנראה רק 1.7 מיליארד שקל. עיקר הסכום - 4.3 מיליארד שקל - שהיה אמור להיות משולם במסגרת "קופסה", לא יועבר.

קשה להפחית בחומרת המצב מבחינת הצבא: הרי גם כשחשבו שתוספת 6 מיליארד השקלים מונחת בכיסם טענו במערכת הביטחון כי הסכום אינו מאפשר את הפעלת הצבא מעבר לחודש מאי. כעת, כשיקבלו פחות משליש מהסכום שציפו לקבל, צפויה למערכת הביטחון להפעיל את כל צופרי האזעקה העומדים לרשותה.

מעבר למאבק התקציבי שצפוי להתפתח הולכת ומתחדדת השאלה מה יעלה בגורלו של תקציב 2015. נכון להיום העריכו באוצר כי במקרה הטוב יאושר התקציב בסביבות חודשי מאי-יוני זאת בהנחה שתוקם ממשלה בתוך 45 יום מהבחירות. ואולם במידה ויחולו עיכובים נוספים עשוי תקציב 2015 להפוך לבלתי רלבנטי.

"לא מן הנמנע שנצטרך להגיש תקציב דו-שנתי ל-2015-2016", אמר ל"גלובס" בכיר באוצר.

מה יעלה בגורל התקציב-2015
 מה יעלה בגורל התקציב-2015