עתירה: למה אי-אפשר למנות אישה למנהלת בתי הדין הרבניים?

ויצ"ו, נעמ"ת ועמותת "מבוי סתום" טוענים כי גם לפי ההלכה היהודית אין מניעה למנות לתפקיד אישה, שכן "מדובר בתפקיד מינהלי-אדמיניסטרטיבי במהותו"

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

לשרת המשפטים ציפי לבני יש לפחות סיבה אחת לשמוח על כך שראש הממשלה פיטר אותה אתמול - היא לא תצטרך לעמוד ולהגן בבית המשפט העליון על המצב המביך שבו בשנת 2014 בישראל לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים ניתן למנות אך ורק גבר. זאת, לפי חוק משנת 1955.

עתירה שהוגשה אמש (ג') לבג"ץ על-ידי ארגוני הנשים נעמ"ת, ויצ"ו ועמותת "מבוי סתום" מבקשת לשים סוף למצב ומבהירה כי גם לפי ההלכה היהודית אין מניעה למנות לתפקיד אישה, מאחר ש"מדובר בתפקיד מינהלי-אדמיניסטרטיבי במהותו", כלשון העתירה.

לאור מצבן של נשים בבתי הדין הרבניים, נטען, חובה על המדינה לשקול את מועמדותה של אישה.

ועדת המינוי לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים הייתה אמורה להתכנס אתמול ולמנות מנהל חדש מתוך רשימה של מועמדים גברים. מועמדותן של נשים, לפי העתירה, לא נשקלה כלל.

לאור פיטוריה של לבני ולאור העתירה, לא ברור אם ישיבת הוועדה תתקיים בקרוב. מה שבטוח הוא שראש הממשלה חסך לשרת המשפטים לשעבר מעמד מביך.

האפשרות שקיים תפקיד אדמיניסטרטיבי במשרד המשפטים שאליו יכול להתמנות, בהגדרה, רק גבר, עשויה להישמע לרבים מופרכת בישראל של שנת 2014. אך מי שלמד דבר או שניים על מערכת בתי הדין הרבניים, יודע שהנכנס בשערי בתי הדין הרבניים עובר מסע בזמן, לפחות בכל הנוגע למקומן של נשים בחברה.

לכאורה, האפליה בין גברים לנשים מקורה בהלכה היהודית, שבין היתר אינה מאפשרת לנשים לכהן בתפקיד דיין. אך הוראות כגון זו שבסעיף 13 לחוק הדיינים מוכיחות שלא תמיד קיים קשר להלכה היהודית - לפעמים מדובר בכוחו של ההרגל להרחיק נשים ממרכז העשייה הציבורית ומוקדי כוח והשפעה.

חוק הדיינים, שחוקק ב-1955, קובע כי לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים רשאי להתמנות אדם הכשיר להיבחר לתפקיד רב עיר. במילים אחרות, החוק קובע כי אישה אינה יכולה להתמנות לתפקיד.

העותרות מבהירות שוב ושוב כי התפקיד אינו משלב פסיקה על-פי ההלכה היהודית וכלל אינו קשור במישרין להלכה היהודית - מדובר, לטענתן, בתפקיד של מנהל. אם כן, מה הטעם להוראה המפלה? את זה תצטרך המדינה להבהיר בתשובתה בבג"ץ.

בתפקיד מנהל בתי הדין כיהן במשך 22 שנים, עד 2010, הרב אליהו בן דהן. לאחריו מונה הרב שלמה דייכובסקי, שכיהן בתפקיד עד לאוגוסט האחרון.

טרם בחירתו של דייכובסקי הוגשה עתירה דומה, שביקשה להורות לשר המשפטים לפרש את חוק הדיינים כאילו הוא מתיר מועמדותה של אישה, אולם העתירה נדחתה לאור העובדה שבאותו הזמן שר המשפטים טרם גיבש את עמדתו בנושא. לבסוף נבחר דייכובסקי מתוך רשימת מועמדים שכללה גברים בלבד.

באוגוסט האחרון, לאחר שדייכובסקי פרש לגמלאות, מינתה לבני לראשונה אישה לתפקיד במסגרת מינוי זמני. לבני הורתה כי מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, תכהן בתפקיד עד למינוי מועמד קבוע. בכך יצרה לבני תקדים חשוב, שיכול היה להוביל לשבירת ההגמוניה הגברית בבתי הדין הרבניים. ואולם, לטענת העותרות, הוועדה למינוי מנהל בתי הדין הרבניים, שבה הייתה לבני חברה עד לא מכבר, כלל לא שקלה את מועמדותן של נשים.

העתירה מפרטת כי לאחר שנשלחו לשרת המשפטים לשעבר מכתבים בקריאה שתשקול את מועמדותן של נשים לתפקיד, קיבלה בתיה כהנא-דרור, יו"ר עמותת "מבוי סתום", הודעה מלשכת השרה כי מועמדותה לתפקיד נשקלת.

אלא שלטענת העותרות: "המועמדות לא נשקלה בנפש חפצה... בשום שלב עד מועד הגשת עתירה זו ובכלל לא זומנה כהנא-דרור אל שרת המשפטים או אל נשיא בית הדין הרבני הגדול, לא נערך עימה כל ראיון, ולא נבחנו כישוריה וידיעותיה בכל עניין הקשור לבית הדין הרבני ובכלל".

במשך השנים הוצע שינוי החוק בכנסת פעמים רבות כדי לתקן את העיוות ההסטורי, אך הדבר לא נסתייע. גם לאחרונה הוגשו הצעות לשינוי החוק על-ידי חברות כנסת שונות מכל קצוות הקשת הפוליטית. פיזור הכנסת הצפוי יביא ככל הנראה לגלגול ההצעות לפתחה של הכנסת הבאה.

בית המשפט העליון הורה למדינה להשיב לעתירה עד יום חמישי.