"אורי אלון הוא הבעלים של הפועל ירושלים; הוא זה שחותך דברים"

פגישה עם גיא הראל בבית קפה-תל אביבי מתקיימת ממש ברגעים שמתפוצצת אחת מהפרשות הגדולות בכדורסל הישראלי. השמות יוצאים החוצה, אבנר קופל, קליסקי, ומי יודע מה ילד יום. "חכו, זה רק קצת הקרחון", אומר בכיר בספורט הישראלי. אנחנו בכלל באנו לדבר על פרשה מסתורית אחרת שמעסיקה את הראל, 40, מנכ"ל הפועל ירושלים - מה קרה לקבוצה שלו? הקבוצה שנבנתה עם מודל של שישה בעלים, רובם אמריקאים, בהובלת יזם האינטרנט אורי אלון, מתרסקת עם חמישה הפסדים רצופים. הדחה מוקדמת מהיורוקאפ, רק המפעל השני בחשיבותו, אחרי שסיימה את השלב הראשון עם מאזן מזעזע של 2-8. כוכב גדול (דונטה סמית) שיוצא משליטה. הפסדי ליגה מוזרים.

"יש מומנטומים שליליים בעונה", אומר הראל, "כרגע זה בתהודה יותר גדולה כי זה לא הפסד אחד או שניים. אני לא בטוח שאפשר לשים את האצבע רק על סיבות מקצועיות. בכל מקרה, הסיטואציה הזאת מטרידה אותנו. אנחנו מנסים לקבל החלטות מהראש ולא מהבטן בגלל שיש לנו אורך רוח ובגלל שנעשתה כאן בנייה לטווח ארוך. גם בשנה שעברה את עיקר השינויים עשינו אחרי ניצחונות ולא אחרי הפסדים, כי אז אתה יכול לשפוט את הדברים יותר נכון. וגם עכשיו בתקופות הקשות משתדלים לא לשלוף מהמותן, מדברים עם המאמן, מנסים לעזור לו".

- ובכל זאת, איך עוצרים את כדור השלג הזה?

"מנצחים. באים כמו גברים, עולים למשחק, ומנצחים".

***

כשהראל מדבר על טווח ארוך, חלק מזה הוא מודל הבעלות המפורסם של הקבוצה. מספר בעלים עם שריר פיננסי מאוד-מאוד חזק, כל אחד מתחום אחר: סוכן שחקנים שנחשב לאחד מהגדולים והמשפיעים בעולם (ארן תלם); שחקן NBA שנמצא בצמרת השחקנים המרוויחים בליגה בעשור האחרון (אמרה סטודמאייר); הווארד וויטשנר, לשעבר שותף בכיר בגולדמן זאקס. על השריר של אייל חומסקי ואורי אלון לא צריך להרחיב.

- המודל שלכם הוא ייחודי בישראל. שורת בעלים רחבה עם יכולות כלכליות, ומן הסתם לכל אחד יש רצונות אחרים. איך עובדים בתוך מודל כזה? מי לוקח את ההחלטה בסוף?

"ברמת הבעלות זה מאוד ברור - אורי אלון הוא הבעלים של הקבוצה. יש לו שותפים. אייל חומסקי זה המנג'מנט פרטנר, והוא בפועל מעורב בניהול השוטף. אורי, כיו"ר הדירקטוריון וכבעלי הקבוצה, הוא זה שבסופו של דבר מקבל את ההחלטות. כשנוסעים לפגוש שחקן וצריך לפרוץ מסגרת תקציב, אורי הוא זה שחותך דברים. אני כמנכ"ל לא מתנהל מול שישה שותפים בכל החלטה. זה כמו דירקטוריון - יש תקציב, המנכ"ל רוצה לקבל החלטה, הוא לא צריך להתחיל להרים טלפון לכל חברי הדירקטוריון".

- יש החלטות שאורי לוקח ומעדכן את השותפים בדיעבד?

"כן. למשל עם ההחתמה של דונטה סמית. שם הייתה דרושה פעולה מהירה, נסענו לניו-יורק ביום חמישי, החתמנו אותו בשישי בבוקר, ועדכנו את השותפים: 'חבר'ה, היה מצב להחתים את דונטה סמית, החתמנו את דונטה סמית, שיהיה בהצלחה'. אם זה לא משהו שדורש חריגה ממסגרת התקציב, אז מעדכנים בדיעבד. כשישבנו עכשיו בניו-יורק עם גל מקל אז השותפים כבר היו חלק מהעניין כי עוגת התקציב נגמרה. אורי קיבל את ההחלטה שנפגשים עם מקל, טסתי לניו יורק והודענו לשותפים 'יכולה להיות פה חריגה, נשתף אתכם בתהליך' אבל מי שיקבל את ההחלטה יהיה אורי".

- במקרה של מקל הלכתם עם סכום בראש שבכל מקרה לא התכוונתם לשבור אותו?

"הלכנו עם סכום, אבל זה מאוד דינמי. 24 שעות ישבנו איתו, רצינו למצות את התהליך, הייתה יממה מאוד אינטנסיבית כי רצינו לוודא שאנחנו לא מפספסים כלום ועדיין שומרים על שפיות".

- והרגשתם די מהר שזה לא בספירות הכלכליות שלכם.

"מה זה לא בספירות שלנו? יש לנו בעלי בית עם כיסים עמוקים. אבל זה לא נכון להתנהל ככה. כל אלו שבאים ונותנים פול גז בניוטרל גומרים אחרי זה בלי אוויר, וזה לא נכון עכשיו לבוא ולהשתגע כי גם ככה התקציב כבר גדול. היו מקרים שהחתמנו שחקנים אחרי שמסגרת התקציב נסגרה - את ליאור אליהו למשל, וזו החתמה גדולה להפועל ירושלים. ברייסי רייט הגיע אחרי שהתקציב נסגר. יש מסגרת תקציבית עם תוכנית לשלוש וחמש שנים קדימה, במסגרתה יש התחייבות של הבעלים להשקיע המון כסף, לא אכנס למספרים. זה לא שיושבים ביולי ואז אומרים לכל אחד כמה הוא שם. כדי לייצר מודל כלכלי נורמלי ברור שצריך לדמם לא מעט כסף".

- כמה שונה הדינמיקה עם קבוצת בעלות שהיא לא ישראלית? אתה יודע, בארץ אחרי תקופה של חוסר הצלחה, בטח בקבוצה עם כמה בעלים, הכל מתחיל להיות על בריקדות?

"אחד היתרונות בשותפים אמריקאים הוא שאין להם את הטירוף שיש לנו סביב הספורט, את האמוציות. ולכן מודדים את הכל לפי עמידה ביעדים. יש יעד תקציבי, יש יעד של כמות מנויים, יש מפרסמים, ויש יעדים מקצועיים. מבין כל הקריטריונים האלו - במנויים עברנו את היעד, בייצור הכנסות אנחנו סביב היעד, מבחינת הקהל אנחנו עומדים ביעד, מבחינת זכויות שידור ומפרסמים אנחנו עומדים. אז כשהשותפים מסתכלים הם רואים תמונה שלמה. נכון, במסגרת התמונה הזאת לא הצלחנו באירופה, חד-משמעית. להגיד כרגע אם הצלחנו או לא הצלחנו בליגה, איך אפשר? מה, לפני חודש היינו הצלחה מטורפת ועכשיו אנחנו לא? בוא נבדוק את זה ביוני".

- כמה מטריד אותם הכישלון אירופה? חוסר הצלחה כזה יכול להביא לכך שהיורוליג יעכבו את הכניסה שלכם, הרי על בסיס מה תבקשו עכשיו כרטיס חופשי?

"זה מטריד כי זה יעד שלא עמדנו בו. היעד היה לפחות להגיע להישגים של שנה שעברה שזה פיינל-8, ובטח לעלות מהשלב הראשון. וכן, חוסר הצלחה יכול לעכב אותנו מלהיכנס ליורוליג. אנחנו בקשר רציף עם ג'ורדי (ברתומיאו - הקומישינר של היורוליג), הוא רוצה לראות עוד דברים לפני שהוא מכניס אותנו. יש לנו דיאלוג שבו הם אומרים לנו, 'תביאו לנו חבילה כוללת - זכויות שידור, מנויים, אולם, בעלי בית יציבים'. אנחנו צריכים להמשיך לעבוד כדי להראות להם את הרצינות שלנו".

- יש לכם כבעלים את אמרה סטודמאייר שהוא שחקן NBA וארן תלם שזה סוכן שחקנים ענק, אתם נעזרים בהם?

"סטודמאייר, מן הסתם, מהרגע שנפתחה העונה ב-NBA הוא עסוק בכדורסל ובקבוצה שלו. אבל כשאני צריך אותו בעזרה עם שחקנים או לדבר עם שחקנים, הוא עוזר, בקיץ בעיקר, מרים טלפון, שולח לי SMS, מציע לי שחקנים, שואל אם אני צריך משהו. לצערי עוד לא הייתה לו השפעה ממשית על שחקן שהבאנו. עם ארן תלם הקשר הוא רציף, גם אם עד עכשיו הוא לא עזר לנו כסוכן שחקנים ולא הביא לנו מישהו".

- "בניתם על תלם שינצל את היכולות שלו בשוק כדי להביא לכם שחקנים?

"לא. כי אני מכיר את העולם הזה (גיא הראל היה סוכן שחקנים - ט"ו). אם לארן תלם יש שחקן בסין שמרוויח מיליון דולר, הוא לא יגיד לו 'תשמע, לך להפועל ירושלים חוזה בפחות כסף, תיקח את זה'. אין חיה כזאת. ארן הוא איש ישר ולא יערבב את השחקנים שלו. מצד שני הוא איש עם המון ידע וקשרים בעולם הכדורסל, וזמין 24/7 להפועל ירושלים".

***

- בוא נדבר קצת על מכבי. אם גל מקל יחתום אצלם זה יכאב לכם?

"לא. אני מאוד רוצה שהוא יהיה אצלנו. אבל ברגע שהוא לא אצלנו זה לא מעניין אותי. אני מתעסק בנו. אנחנו לא מסתכלים על מכבי".

- נו באמת, חגגתם את הניצחון עליהם בגמר גביע ווינר בתחילת השנה כאילו סוף העולם הגיע.

"אנחנו לא מסתכלים על מכבי. זה בכלל לא ברזולוציות. הטירוף שהיה באותו יום נובע מהטירוף שהגיע מהיציעים. אם יהיה טירוף כזה בארינה גם במשחק נגד קבוצה אחרת - נס ציונה, אילת, ראשון - אתה תראה את אורי אלון חוגג אותו דבר. היום הפועל ירושלים יכולה ללכת מספיק זקופה ולהסתכל על עצמה. כשפגשתי את אורי בניו-יורק עכשיו הוא אמר לי 'כשעשיתי את אוריון, הסטארט-אפ הראשון שלי, אם כל הזמן הייתי מסתכל איפה אני ביחס לגוגל - לא הייתי מגיע לכלום. כי זה פאקינג גוגל! אבל אמרתי שאעשה את המנוע חיפוש הכי טוב שיש, כי זה מה שאני יודע לעשות, וגוגל באו וקנו אותי'".

- קשה מאוד להביא בעלים לקבוצת ספורט ישראלית, מה מכרתם להם?

"שיווקנו כאן חזון, שזה אורי, ושילבנו שני דברים מאוד גדולים - כדורסל, וירושלים. ברור שכדורסל וירושלים זה לא מספיק. אתה צריך שהשותפים יראו דמות שהם יילכו אחריה. יכולנו להישאר עם תקציב קטן, לקחת מכל אחד מהם כמה לירות בכל פעם ולרוץ ככה 20 שנה, אבל אני לא חושב שמישהו מהשותפים היה מתחבר לזה. יש פה מודל מאוד בריא של בעלות. אין פה איזה שיגעון של בנאדם שקם בבוקר ומחליט כמה להשקיע. וזה יוביל את הפועל למקומות טובים. גם אם מחר יקום אחד המשקיעים ויחליט לצאת - זה בסדר גמור. הולכים אחרי אורי, אורי מביל את הספינה הזאת, ואם מישהו קצת מתעייף בדרך, זה מאוד בסדר".

- השארתם מאחור את מלחה, אפילו מגדל עזבו, דני קליין שהיה סמל מצא את עצמו בחוץ. זו הייתה המטרה, להשאיר את ירושלים ההיא מאחור?

"לא. המטרה היחידה שהייתה זה לעשות את המערכת הכי מקצועית ומתאימה ליעדים. אתה ואני מכירים את הסטנדרטים של הספורט הישראלי, והפועל ירושלים מנוהלת מאוד טוב ברמת הספורט הישראלי. אבל בעלי הבית לא מכירים את הספורט הישראלי, זה גם לא מעניין אותם. אורי מכיר גוגל, אורי מכיר טוויטר, אורי מכיר אורבן קומפאס. אייל מכיר אדלר-חומסקי. ארן תלם מכיר 'וסרמן מדיה גרופ'. זה מה שהם מכירים. זה שבארץ כל קבוצה שמשלמת בזמן נחשבת אימפריה - זה לא מעניין אותם. זאת אומרת שצריך היה להרים את הסטנדרט".

- ובסוף מכל ההוא-הא, אתם נמצאים בסיטואציה שהתנהגות של שחקן אחד מאיימת לפרק הכל. כשלקחתם את דונטה בסמית, ידעתם מן הסתם שמדובר בחבית חומר נפץ.

"אתה קורא לזה חבית חומר נפץ. אנחנו ידענו שאנחנו מביאים טיפוס צבעוני. העניין של האופי שלו היה על השולחן, ברמה שאתה מנתח אותו ואומר - אוקי, הוא יודע למסור, הוא יודע לעשות את זה ואת זה, והוא גם טיפוס. וזה בסדר. ידענו מה החבילה שמגיעה. אני חי את הכדורסל ואת העולם הזה. ידענו מי זה דונטה סמית, ואין הרהורי חרטה אפילו לא לשנייה. הוא ווינר בנשמה. יש עכשיו משבר שצריך לפתור אותו, כי הוא מרגיש חרא. הוא קיבל קנס משמעותי מאוד (25 אלף דולר) אחרי מה שקרה במשחק האחרון, הוא ידע שיקבל קנס, והוא הסכים לקבל אותו. ועדיין, זה שחקן שבכל פעם מחדש שתהיה לי הזדמנות אני אקח אותו".