הכנסות המדינה מהביטוח הלאומי היו נמוכות ב-2014 ב-1.3 מיליארד שקל מהתחזית - כך עולה מסיכום נתוני ביצוע תקציב המדינה ל-2014 שפרסם האוצר. בסך הכול קיבל האוצר מהביטוח הלאומי 14.5 מיליארד שקל, לעומת 15.8 מיליארד שקל. מנגד, הפתיעו לטובה ההכנסות מיסוי רכב שעלו במיליארד שקלים על התחזית בחודש דצמבר לבדו.
מהנתונים עולה כי הכנסות המדינה היו נמוכות ב-800 מיליון שקל בלבד מהתחזית והגיעו ל-282.9 מיליארד שקל. ההכנסות מגביית מסים ישירים, מס הכנסה ורכוש עלו ב-3.4 מיליארד שקל על התחזיות, בין היתר הודות לעסקאות גדולות למכירת שליטה בחברות ישראליות בינואר 2014. ההכנסות ממסים עקיפים, כמו מכס ומע"מ, היו נמוכות ב-1.8 מיליארד שקל מהתחזית.
בתחום ההוצאה זכה משרד הביטחון לתוספת תקציבית של 15 מיליארד שקל במהלך 2014, ולעומתו ספגו המשרדים הכלכליים קיצוץ של מעל 4 מיליארד שקלים בתקציבם. התוספת למשרד הביטחון מומנה, בין היתר, באמצעות קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה (1.5 מיליארד שקל); העברות כספים מהאפוטרופוס הכללי (0.75 מיליארד); עודפים בסעיפים תקציביים לא מחוייבים מ-2013 (1.1 מיליארד); הרזרבה לעמידה ביעד ההוצאה (0.75 מיליארד); חיסכון בתשלומי ריבית (1 מיליארד); וכספים שהועברו מסעיפים תקציביים שלא נוצלו (1.9 מיליארד).
עוד גירעון כזה - ואבדנו
במשרד האוצר שחררו אתמול חיוכים נדירים עם פרסום נתוני הסיכום הראשוניים לשנת התקציב 2014. תחזית ההכנסות פגעה כמעט בול, הביצוע של משרדי הממשלה נשק ל-100 אחוז,והגירעון שוב לא חרג מממדיו המקוריים. להיפך, הפער בין הכנסות המדינה להוצאותיה היה נמוך השנה מהמתוכנן - וההפרש החיובי מתקרב בגודלו לסכום שהאוצר חסך בקיצוץ הרוחבי האכזרי שעשה במשרדי הממשלה בספטמבר. אבל, אל תדאגו, אין שום כוונה להשתמש בכסף כדי להחזיר למשרדים המצומקים את תקציבי הסיוע, התמיכות והפרויקטים שלהם, שקוצצו לצמיתות ב-2%. באוצר ימשיכו לרשום הישגים בזמן שאזרחי ישראל ימשיכו לקבל את התמורה העלובה ביותר מבין מדינות ה-OECD לכספי המסים שהם משלמים.
שנת 2014 תיכנס לזיכרון כעוד שנה שבה ניצחה השמרנות הפיסקאלית של פקידי האוצר ובנק ישראל את יצר הבזבזנות של הפוליטיקאים המושחתים. ב-2013, האוצר בנה את התקציב לפי גירעון של 4.6% וסיים אותו עם גירעון של 3.2%. ב-2014, הפער הצטמק לכדי שתי עשיריות האחוז בלבד - 2.8% בפועל לעומת 3% בתכנון - אבל מבחינת האוצר מדובר בהישג שאינו נופל בגודלו מזה של 2013 ואולי אף עולה עליו. ב-2014, נזכירכם, התנהלה כאן המלחמה הארוכה ביותר מאז לבנון הראשונה, המשק העולמי קרטע ואירופה - שותפת הסחר העיקרית של ישראל - שקעה במיתון. המשק איבד חצי אחוז צמיחה, ההוצאות הביטחוניות זינקו ב-7 מיליארד שקלים - ולמרות כל אלה הצליח האוצר לסיים את השנה עם גירעון מתחת ליעד המתוכנן ומתחת לקו ה-3 אחוזי תוצר לראשונה מאז 2008. בראבו.
ומה הלאה? תקציב חדש לא יאושר לפני הקיץ ועד אז המדינה תתנהל לפי תקציב 2014 שמחלק למשרדים בכל חודש סכום שנמוך ב-2.6% ממה שהיו אמורים לקבל במסגרת תקציב 2015, שלא אושר כאמור בכנסת. לקברניטי הכלכלה יש את כל הסיבות להניח שהגירעון ב-2015 יהיה נמוך אף מזה של 2014, ושיחס החוב הציבורי לתוצר ימשיך במסעו למטה. באמות מידה פיסקאליות מצב המשק הולך ומשתפר. באמות מידה של האזרח הקטן - המצב הולך ומחמיר. הציבור משלם על ניצחונה של אסכולת הריסון התקציבי בפחות חינוך, פחות רווחה ופחות בריאות. האם ההישג שווה את המחיר? הטיעונים בעד ההיצמדות למתווה הפחתת הגירעון נשמעים היום חלשים מתמיד. כלי הנשק המרכזי של חסידי ההפחתה היה ונותר האיום באובדן האמון מצד שווקי ההון הבינלאומיים.
אלא שרק אתמול, במקריות אירונית, פרסמה מחלקת המחקר של בנק ישראל מחקר המודה כי לשינויים ביעד הגירעון יש היום השפעה כמעט אפסית על תשואות האג"ח של ממשלת ישראל. בשווקים עצמם המסקנה של בנק ישראל לא הפתיעה איש. בסביבת ריבית אפסית, כשעלויות גיוס החוב שלה נמוכות מאלה של ממשלת ארה"ב, אף אחד לא יתרגש אם הממשלה תסטה מיעד הגירעון בכמה מיליארדים. אפילו סוכנות הדירוג S&P לא לקחה ברצינות את נגידת בנק ישראל שהזהירה את הממשלה מחציית הקו של 3% גירעון בתקציב 2015. כשאשררה את דירוג האשראי של ישראל בספטמבר, הניחה S&P שהגירעון התקציבי יעמוד על 3.6% - ההנחה הזו נראית היום הרבה יותר מדי אופטימית.
גירעון בפועל
האזרחים מקבלים פחות ופחות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
