למה רק למחצית מהצרכנים הערבים יש כרטיס אשראי?

האוכלוסייה הערבית בישראל מונה 1.7 מיליון איש, אך נראה שהם אינם נתפסים כקהל יעד עם פוטנציאל שיווקי משמעותי ■ הם ממעטים לרכוש אונליין ומשוועים למועדון צרכנות עבורם ■ וגם: מדוע רק ל-40% מהם יש חשבון בנק?

קניות בסלולר / צילום: שאטרסטוק
קניות בסלולר / צילום: שאטרסטוק

כמעט 1.7 מיליון איש מונה האוכלוסייה הערבית בישראל, כ-21% מכלל אזרחי המדינה. זוהי קבוצת צרכנים רוויית פוטנציאל, שבחלק מהענפים עדיין כנראה לא הפנימו אותו - כך עולה מסקר שביצע מכון "מותגים יפעת גת" עבור אתר פאנט. הנתון המפתיע ביותר הוא שמחצית מהאוכלוסייה הבוגרת במגזר הערבי לא מחזיקה כלל בכרטיס אשראי. עוד עולה מהסקר, כי הצרכנים הערבים עדיין לא אימצו את הרגלי הקניות באינטרנט למרות שהם מרבים לגלוש באינטרנט, בעיקר ברשתות חברתיות, וגם דרך הטלפון הסלולרי.

הסקר בוצע טלפונית וכלל יותר מ-600 מרואיינים מהמגזר הערבי, שני שלישים מהם בגיל 19 ואילך ושליש בגילאי 13-18 - ניתוח הממצאים התבצע בהתאם לקבוצות הגיל ברוב הסגמנטים.

אתר האינטרנט פאנט מקבוצת פנורמה שערך את הסקר, הינו האתר הנצפה ביותר במגזר הערבי בישראל. על פי מחקר העוסק בהרגלי צריכת המדיה שערכה לשכת הפרסום הממשלתית ופורסם בעבר ב"גלובס", פאנט זוכה לחשיפה של 86% ומקדים בקרב הגולשים במגזר את פייסבוק ו-youtube.

שי לחוביצר, יועץ שיווק ואסטרטגיה למגזרים בחברת קסיופיאה מרקטינג, מתייחס בעיקר לפספוס הגדול והתמוה לדבריו, המתייחס לחוסר המאמצים השיווקיים של בנקים בכל הנוגע לשיווק כרטיסי אשראי במגזר הערבי. לדבריו, "כשנער יהודי מגיע לגיל 18, עטים עליו הבנקים עם מועדונים ייעודיים וחשבון צעיר. זה ממשיך איתו גם לצבא ואחר כך בתור סטודנט. לנער הערבי, או בכלל לצרכנים הערבים, אין מועדון צרכנות ייעודי, למרות שגם הם ישמחו להנחות בקולנוע, בבתי קפה או ברשתות אופנה. זה פספוס של 500-600 אלף כרטיסים פוטנציאליים. כסף הוא כסף, כך שלא ברור לי למה הגופים הבנקאיים משקיעים סכומים מינוריים בפרסום לקהל הערבי - המהווה 21% מהאוכלוסייה, כששיעור הפרסום לקהל הזה עומד על 5% מנתח הפרסום במקרה הטוב. אולי זה עניין של שמרנות, או קריאה לא נכונה של השוק. לפני כמה שנים בנק הפועלים החליט להעמיק את הפעילות במגזר ופתח סניפים, אך יש חברות בנקאות ואשראי אחרות שלא עשו מאמצים דומים. הצרכן הערבי צורך מותגים, מסתובב בקניונים, קונה מכוניות חדשות ונוסע לחו"ל - ציר הצריכה שלו השתנה עם השנים, ועדיין רוב החברות מתייחסות לקהל הזה במידה רבה של שמרנות".

אייפון - הסמארפון המועדף

קניות באינטרנט הן ערוץ שהולך ותופס תאוצה משמעותית מבחינת האוכלוסייה הכלילת בישראל, אך בקרב האוכלוסייה הערבית הוא עדיין בחיתוליו. באוכלוסייה זו, 68% מהנשאלים בקבוצת הגיל הבוגרת לא קונים דרך האינטרנט בכלל, 14% השיבו שהם קונים לעתים רחוקות, 10% קונים באינטרנט לפעמים ו-7% כבר אימצו את הרגלי הצריכה החדשים כשהשיבו שהם קונים באינטרנט לעתים קרובות.

ל-91% מבני ה-19 ואילך יש ברשותם טלפון סלולרי לשימושם האישי. 67% מתוכם מחזיקים בסמארטפון. גם אצל הצעירים, מכשירי טלפון חכמים נמצאים אצל רוב המחזיקים במכשיר סלולרי: 59% מבני ה-13-18 סיפרו שיש ברשותם מכשיר טלפון חכם, 20% סיפרו שיש ברשותם טלפון סלולרי רגיל ו21% לא מחזיקים ברשותם טלפון סלולרי כלל.

מותג הטלפון המוביל בקרב צרכני המגזר הערבי הוא אייפון: 44% מהצעירים ו-38% מהמבוגרים בעלי הטלפונים הסלולריים סיפרו כי הם מחזיקים במכשיר של אפל, כ-30% מחזיקים בטלפון מדגמי סמסונג, ל-14% מקבוצת הבוגרים טלפון סלולרי של נוקיה לעומת 8% מקבוצת הצעירים, נתון דומה גם באשר לשיעור מחזיקי מכשירים מתוצרת LG: 12% מקבוצת הבוגרים ו-8% מקבוצת הצעירים.

90% מהנשאלים דיווחו שהשימוש העיקרי שלהם בסמארטפון הוא גלישה באינטרנט. 68% מקבוצת הבוגרים ו-60% מקבוצת הצעירים סיפרו שהם משתמשים באפליקציות סלולריות.

תדירות הכניסות היומיות לאפליקציות הסלולריות גבוהה יותר בקרב קבוצת הנשאלים הצעירה: 22% מתוכם לעומת 13% מקרב קבוצת הבוגרים השיבו שהם נכנסים יותר מ-21 פעמים ביום לאפליקציות שבסלולרי שלהם, 26% מקבוצת הצעירים ו-15% מקבוצת הבוגרים סיפרו שהם עושים שימוש באפליקציות בתדירות של עשר פעמים ביום, 26% מהצעירים ו-17% מהבוגרים נכנסים לאפליקציות כארבע-חמש פעמים ביום, ו-15% מקבוצת הבוגרים בלבד דיווחו שהם לא משתמשים באפליקציות (פחות מפעם ביום).

מחוברים לפייסבוק ולווטסאפ

הרוב הגדול נעזרים באפליקציות דוגמת וואטסאפ או פייסבוק כדי לתקשר עם חבריהם, כמחצית מהנשאלים סיפרו שהם צופים בסרטוני וידיאו באפליקציות דוגמת יו-טיוב, שיעור דומה שולחים וצופים בתמונות באינסטגרם. 52% מהמשיבים בקבוצה הצעירה שומעים מוזיקה בסלולרי, לעומת 36% מקרב קבוצת הבוגרים, גם בכל הנוגע לצפיית בסדרות ובסרטים דרך הסלולרי התמונה נוטה לכיוון הצעירים: 44% השיבו שהם נוהגים לצפות בתכנים דרך הסמארטפון, לעומת 15% בלבד מקבוצת הבוגרים. אפליקציות אחרות עוזרות לגולשים בדרכים: 23% מהנשאלים הבוגרים נעזרים באפליקציית ניווט דוגמת waze.

חשבון בנק: לא מוצר צריכה בסיסי

לכמעט 40% מבני ה-19 ומעלה אין חשבון בנק - נתון שמזנק באופן טבעי ל-96% בקרב קבוצת הנשאלים הצעירה. 52% מתוך מי שלא מחזיק בחשבון בנק בקרב קבוצת הנשאלים הבוגרים הם אזרחים בני 65 ואילך, ושיעור דומה כולל את הנשאלים מקבוצת הגיל בטווח של 19-24. נזכיר, כי מגיל 16 רשאי אזרח במדינת ישראל לפתוח חשבון בנק באופן עצמאי (מגיל 14 ניתן לפתוח חשבון בנק בהסכמת ההורים).

כשליש מקרב בעלי חשבונות הבנק, מחזיק בחשבון בבנק הפועלים, בפער גדול אחריו נמצא בנק לאומי עם 16% מהנשאלים. ל-13% יש חשבון בבנק ערבי ישראלי, ולשיעור דומה יש חשבון בבנק דיסקונט. 9% מחזיקים בחשבון בבנק הדואר.

נתון מפתיע מתייחס לשיעור מחזיקי כרטיס האשראי: מחצית מהנשאלים בני 19 ומעלה לא מחזיקים בכרטיס אשראי - רובם בקבוצת גיל 55 .

בקרב מחזיקי כרטיסי האשראי, ביחס ישיר לבנק הפופולרי בקרב צרכני המגזר הערבי, כרטיס האשראי הנפוץ בארנק הוא של ישראכרט, עם שיעור של 44%. שיעור של 29% מחזיקים בכרטיס ויזה של כאל, ו-21% בכרטיס אשראי לאומי קארד. כ-11% מחזיקים בכרטיסים של דיינרס, שיעור זהה מחזיק בכרטיס של אמריקן אקספרס, ל-10% יש כרטיס של מזרחי טפחות ול-10% כרטיס אשראי מפתח דיסקונט.

מועדון הצרכנות הבולט בקרב המגזר הערבי הוא "לייף" של סופר-פארם עם 7% המחזיקים בכרטיס האשראי של המועדון (בהנפקת ישראכרט), 6% מחזיקים בכרטיס אשראי של שופרסל (שאותו מנפיקה לאומי קארד) 6% מחזיקים בכרטיס אשראי של מועדון H&O (בהנפקת cal). ל-3% יש כרטיס מועדון של YOU (מגה). 4% מחזיקים בכרטיס אשראי של חבר (המיועד לאנשי הקבע וגמלאי צה"ל). עיקר ההטבות שמחזיקי כרטיסי האשראי היו רוצים לקבל הן הנחות והוזלות.

רבות דובר על הצרכן הישראלי חובב ההנחות, גוזר הקופונים מהעיתון או מהסלולר ואץ לממש עסקה טובה, אלא שהתופעה אינה גורפת. מהסקר עולה, שבמגזר הערבי תדירות השימוש בקופונים נמוכה: 67% מהנשאלים הבוגרים השיבו שאינם משתמשים בקופונים, 11% משתמשים בהם לעתים רחוקות, ו-18% משתמשים בקופונים רק לפעמים. שיעור של 4% בלבד השיבו שהם משתמשים בקופונים לעתים קרובות.

סלולר במגזר הערבי
 סלולר במגזר הערבי

אפליקציות סלולריות
 אפליקציות סלולריות