הכול אישי

סגנון ההגשה של אושרת קוטלר במהדורה של חדשות 10 קצת צורם

אושרת קוטלר / צלם: יונתן בלום
אושרת קוטלר / צלם: יונתן בלום

חדשות 10 עם אושרת קוטלר, יום ג' 21:00

התוודיתי כאן בעבר על חיבתי לנבחרת האקטואליה של ערוץ 10, יחד עם זאת, עליי להודות שקשה לי עם סגנון ההגשה של אושרת קוטלר. קוטלר אימצה לעצמה עם הזמן סגנון הגשה שאומר - אני לא רק אגיש לכם את הידיעות החדשותיות, אלא גם אומר לכם מה אני חושבת עליהן.

הנה שתי דוגמאות מהמהדורה של אמש (ג'): בידיעה הפותחת של החדשות, שעסקה בפרשת ההטרדות המיניות במשטרת ישראל, סיכמה קוטלר בקריאה לשוטרות וקצינות להוסיף ולהתלונן. מאוחר יותר, בדיווח על מפעלי כיל בדרום, סיימה קוטלר את הדיווח בהבעת הזדהות עם העובדים.

לפני שאומר מה לדעתי פגום בגישה הזאת, עליי לציין ששתי העמדות הן בהחלט לגיטימיות, שלא לומר ראויות: תופעת ההטרדות המיניות לא תיפסק לפני שנשים רבות יותר יגישו תלונות; ולגבי כיל - זה בהחלט מקומם לראות עובד שמרוויח 6,000 שקל לחודש מפוטר, בעוד מנכ"ל המפעל גורף שכר של מיליונים.

עכשיו לסגנון: חדשות אינן מענה קולי אוטומטי. אפשר בהחלט לצפות מהמגישים שיביעו רגש מסוים באינטונציה, בשפת הגוף, לפעמים אפילו במילה. רק שקוטלר - לא רק שמתחה את מנעד המחוות האלה עד לקצה, היא כבר שינתה פאזה והפכה ממגישה לפרשנית.

בהתחלה הסגנון הזה הרים גבה, אחר-כך הוא עורר עניין, ועכשיו כמדומני שהוא יכול להתקבל כלגיטימי בתוכנית חדשות שיש בה מקום לביטוי אישי רחב יותר: מהדורת הלילה, תוכנית הבוקר, מגזין סוף השבוע. במהדורה המרכזית זה קצת צורם.

עם כל הכבוד לניקיון האורוות שמבצעת המשטרה, העניין שבגינו קראה קוטלר לשוטרות להתלונן נמצא עדיין בחקירה. אפשר שהחקירה תסתיים בכתב אישום ואפילו בהרשעה, אבל בינתיים עומדת לנחקר זכותו לחפות, ומעצם קריאתה של קוטלר לעוד נשים להתלונן, משתמעת כבר הכרעתה בפרשה אליה היא מצווה - גם לפי המוסר וגם לפי החוק, להתייחס בצורה נקייה יותר.

הוא הדין לגבי כיל: גם אני שותף לתקווה של קוטלר להצלחת מאבק העובדים, אבל איך אפשר לצפות שמנכ"ל או איש עסקים ירצה לנמק את צעדיו ברצינות בערוץ שכבר קבע מי צודק?

אחד הדברים הטובים בחדשות 10 הוא החופש שניתן לכתבים לחשוב באופן נון-קונפורמיסטי, ואי-הממלכתיות הזאת בהחלט ניכרת בשידורי החדשות (ואף עלולה לעלות לערוץ בחייו), אלא שברגע שנון-קונפורמיזם הופך לבון-טון מוצהר, הוא מתחיל לשעמם.

שמרו את החוצפה המבורכת לבחירת הנושאים ולעומק התחקירים, לא לטון שמלווה את הגשתם.