הרטוג: "חלקן הגדול של החברות בבורסה אינן ציבוריות"

שלשום (ב') נערך בבורסה לניירות ערך הכנס המרכזי בישראל לניהול סיכונים תאגידי בתחומי ביקורת, חקירה ומשפט - "תאגידים בחדר החקירות". הכנס נערך על-ידי משרד גולדפרב-זליגמן, אודיט בקרה וביקורת ואיגוד החברות הציבוריות.

את הכנס פתחו עו"ד אלי זהר, יו"ר גולדפרב-זליגמן; גיורא הרטוג, מנכ"ל אודיט בקרה וביקורת, שכיהן בעבר כראש מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך; ואילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות.

לדברי הרטוג, "מתוקף תפקידי הקודם כראש מחלקת חקירות ברשות לנירות ערך, אני מכיר היטב את הרגולציה הרבה שחברות ותאגידים כמו גם הגופים המפוקחים מתמודדים איתם. ראשי החברות שיושבים כאן, חשופים כיום לסיכונים רבים בהיבטים אלה. הרגולציה הזו מחייבת תאגידים להקפדת יתר, בעולם משתנה ולא ודאי ולהטמעת תהליכי אכיפה פנימיים בשורה של תחומים. לצד הסיכונים הרגולטוריים ממשיכה להתנפנף חרב התביעה הפלילית".

לדברי עו"ד זהר, "קיים מאבק מוגזם בשחיתות הסוחף, בשם עקרונות ראויים, את יכולת ההבחנה בין פשיעה אמיתית לבין פשיעה מדומה, בין שחיתות אמיתית לשחיתות מדומה. ככל שנקל על דיני הראיות, כך נקל על רשויות החקירה להביא אנשים אל הדין. זה התחיל בשנות ה-80' וזה הולך ומתדרדר. מדינה בת תרבות לא יכולה להתנהל כך".

השופטת בדימוס ורדה אלשיך אמרה כי "עודף רגולציה מביא ליצירת תפקידים חדשים, שלטעמי מאוד בלתי נחוצים ומקבילים כבר לאלו שקיימים או כאלה שלבימ"ש יש ממילא סמכות להסתמך עליהם. זה מביא לעלויות שנופלות על קופת הנושים ופוגעות בהם. שכרם של אלה משולם מאותה קופה".

את הכנס חתם פאנל בכירים, אותו הנחה עורך "גלובס" חגי גולן, בהשתתפות נתן חץ, ד"ר אייל סולגניק, הרטוג, עו"ד רועי בלכר, עו"ד רמי ששון ופלטו שעסק בנושא "בין אכיפה מנהלית לאכיפה פלילית".

אחד הדברים המרכזיים שנידונו בפאנל הוא כשירות דירקטורים למלא את תפקידם בחברות ציבוריות בישראל. לטענת הרטוג, שלאחרונה מונה לחקור את נסיבות קריסתה של חברת אורכית, ושבתפקידו הקודם כראש מחלקת חקירות ברשות לניירות ערך החלה חקירת מתן השוחד של חברת סימנס בחברת החשמל, דירקטור צריך קודם כל לחשוב אם יש לו את הכישורים והידע לכהן כדירקטור. לדבריו, חלקן הגדול של החברות הנסחרות בבורסה בישראל אינן חברות ציבוריות כהגדרתן. הן חברות של בעלי שליטה, חברות משפחתיות, חברות פרטיות, שחלק קטן מהן עבר לידי הציבור, ולחלק מבעלי החברות נוח למנות דירקטורים שהם אנשים שלהם. עד שהחברות הציבוריות בישראל לא יהיו באמת חברות ציבוריות כמו בארה"ב, דירקטורים לא יהיו באמת דירקטורים מקצועיים וימשיכו להיות עושי דבריו של בעל השליטה.

בתגובה לדבריו של הרטוג, טען חץ כי דווקא חברות בהן יש בעל עניין מרכזי בחברה, יש לו הכי הרבה מה להפסיד, ולכן הוא מפעיל שיקול דעת, ושומר על החברה.

לדברי ד"ר סולגניק, לשעבר משנה למנכ"ל קבוצת אי.די.בי., במציאות הנוכחית על דירקטור לראות לאיזה דירקטוריון להצטרף, גם מבחינת היכולת והכישורים שלו וגם לראות מי יושב איתו בדירקטוריון, לקיים התייעצויות מאסיביות, לשאול, לאתגר ולתעד.