אפקט גרסטל: מי יישא במחיר שביתת הפרקליטים?

לכאורה, נוצר נזק של מאות מיליונים למדינה; אלא שבמרבית המקרים מסוג זה מבוטלים פסקי הדין בהסכמת הצד השני (או בלעדיה) והמדינה זוכה עדיין ליומה בבית המשפט

 הילה גרסטל / צילום: איל יצהר
הילה גרסטל / צילום: איל יצהר

העיצומים שעליהם הכריזו הפרקליטים בפרקליטות המדינה בעקבות הקמת נציבות הביקורת על מערך התביעה, כבר הביאו לכמה הפסדים "טכניים" למדינה בתיקים אזרחיים שבהם ניתנו פסקי דין בהיעדר הגנה. לכאורה, נוצר נזק של מאות מיליונים למדינה. אלא שבמרבית המקרים מסוג זה, מבוטלים פסקי הדין, בהסכמת הצד השני (או בלעדיה) והמדינה זוכה, עדיין, ליומה בבית המשפט. מי שעשוי לספוג את עלות הסכסוך בין צמרת משרד המשפטים לבין הפרקליטים, הם דווקא בעלי דינה של המדינה, שעינוי דינם יתמשך ויתארך. כך קרה לאחרונה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

הבקשה, שהוגשה באוקטובר האחרון באמצעות עוה"ד יוסי בנקל, אלי כהן ואורטל אלגרבלי ממשרד ראב"ד מגריזו, בנקל ושות', עוסקת בטענה להטעיה מצד רמ"י. רמ"י מסרה לחוכרים שונים הצעה לרכישת מגרשים שגודלם 540 מ"ר ומטה, במחיר "מבצע", שהוצג כ"הזדמנות בלתי חוזרת".

לטענת המבקש, הדבר נעשה תוך הטעיית הציבור, כשרמ"י מודעת לכך שלאחר תקופת ה"מבצע", מחיר העסקה, לא רק שירד, אלא יעמוד על אפס שקלים, בהתאם להחלטת רמ"י עצמה. המבקש, ששילם את מחיר המבצע, חש מרומה, וביקש להחזיר את הסכום ששילם בתקופת המבצע. משלא הושבו כספיו, הגיש בקשה לנהל תביעה ייצוגית בעניין.

השופטת ארנה לוי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב נתנה למדינה מספר אורכות להגשת תגובתה לבקשה לאישור התביעה כייצוגית, עד שהמועד האחרון להגשת התגובה היה בסוף מארס האחרון. יום לפני המועד האחרון להגשת התגובה, הודיעה עו"ד כרמית בן-אליעזר, סגנית פרקליטת מחוז ת"א (אזרחי), כי לא תוכל להשיב למדינה בשל שביתת הפרקליטים, שהחלה בעקבות הקמת נציבות הביקורת על התביעה.

"הח"מ מבקשת לעדכן את בית המשפט הנכבד כי על פי החלטת ארגון הפרקליטים היא אינה יכולה להגיש את כתב התגובה לבקשה לאישור התביעה הייצוגית שאמור היה להיות מוגש בתיק", כתבה.

פרקליטת המחוז מפשילה שרוולים

השופטת לוי החליטה לגלות הבנה למצבה של הפרקליטה כשהחליטה לרשום לפניה את הודעתה של עו"ד בן-אליעזר ולקבוע כי הפרקליטות תגיש לבית המשפט "עדכון", ב=30 ליוני 2015. כלומר, הוחלט שלאור העיצומים שנוקטים הפרקליטים, ניהול התיק יתעכב עד סוף יוני ואף יותר מכך.

החלטת השופטת בעניין השעיית הדיון בתיק לא נשאה חן בעיני המבקש ועורכי דינו, שהגישו לבית המשפט בקשה לעיון מחדש בהחלטה, במסגרתה טענו גם כי השעיית הדיון בעקבות ההודעה שהוגשה לבית המשפט - חורגת מסדרי הדין.

בעקבות הבקשה, הגישה הפרקליטות את תגובתה, בה עדכנה שבעקבות חילופי הגברי בצמרת הפרקליטות, ומינויה של עו"ד ליאורה חביליו לתפקיד פרקליטת מחוז תל-אביב (אזרחי), תוגש תגובת המדינה לבקשה לאישור התביעה כייצוגית ע"י עו"ד חביליו בעצמה ובחתימתה. במקרה זה יוצא, שאת מחיר שביתת הפרקליטים, שילמו, בדרך של עיכוב ההליך, בעלי דינה של המדינה.

החלטתה של עו"ד חביליו, להפשיל שרוולים ולהיכנס לייצוג בתיק בעצמה, מעידה על הפער בין התייחסות הדרג הבכיר בפרקליטות לנושא הקמת הנציבות לבין היחס של מרבית הפרקליטים בפרקליטות המדינה. כפי שפורסם בעבר, צמרת הפרקליטות, הקרובה יותר ליועץ המשפטי לממשלה - האדם שהסמיך את הנציבה לכהן בתפקידה מכוח מסמך עקרונות שעליו חתם - משתפת פעולה עם הנציבות ונמנעת מהשתתפות בצעדי השביתה של ארגון הפרקליטים, בעוד הדרג הזוטר מתנגד לעצם קיומו של המוסד בכל תוקף.

כלי ניגוח נגד פרקליטים?

נציבות הביקורת על התביעה, שבראשה עומדת הנציבה, הנשיאה בדימוס של בית המשפט המחוזי מרכז, הילה גרסטל, הוקמה אשתקד בדרך של האצלת סמכויות ביקורת מן היועץ המשפט לממשלה, לנציבה. מאז הקמת הנציבות, התנגד ארגון פרקליטי המדינה לשיתוף הפעולה עמה ואף הכריז על סכסוך עבודה ועל עיצומים בעקבות הקמת גוף הביקורת.

בין היתר, טוענים בארגון הפרקליטים כי בעקבות הקמת הנציבות, הם כפופים לביקורת=יתר מצד ריבוי לא סביר של גופים ובכלל זה נציבות שירות המדינה, מבקר המדינה, ביקורת פנימית במשרד המשפטים וכעת - גם הנציבות החדשה.

עוד טוענים הפרקליטים שהקמת הנציבות נעשתה בניגוד להמלצות של ועדה שבחנה את הקמת גוף הביקורת, והמליצה על דרך עיצובו. גם הדרך של האצלת סמכות הביקורת לנציבה במסגרת "מסמך עקרונות" במקום הליך של חקיקה, שמלווה בתכנון ובחינה מעמיקה של המהלך ודרך ביצועו, ספגה ביקורת מצד הפרקליטים.

עוד מתריעים בארגון הפרקליטים על החשש, שלדברי הארגון הפך לממשי ביותר, מפני הפיכת הנציבות לכלי ניגוח נגד פרקליטים. במכתב ששיגרה בשבוע שעבר עו"ד לימור פלד, יו"ר ארגון הפרקליטים, ליועץ המשפטי לממשלה היא טענה, שאיום בהגשת תלונות לנציבות משמש כבר היום כאמצעי ללחוץ על פרקליטים, באופן העלול לפגוע בתפקודם, כדבר שבשגרה.

במכתבה של פלד מפורטים מספר מקרים של איומים לכאורה. לדוגמה, מקרהו של פרקליט מפרקליטות מחוז, "המטפל בתיק בעל חשיבות והדים ציבוריים, שאוים שוב ושוב על-ידי באת-כוחו של הנאשם (שהוא כשלעצמו דמות בעלת כוח והשפעה), תוך כדי ניהול המשפט עצמו, בהגשת תלונה לנציבות".

דוח חריף

שלשום (א') פרסמה הנציבה גרסטל דוח חריף המבקר את משך הטיפול בתיקים פליליים עד להכרעה בהם. בין היתר נחשפה בדוח תופעה הנוגעת לתיקים עם ריבוי חשודים, כאשר מחליטים להעמיד חשוד אחד לדין ושמים את החשוד השני "בהמתנה", כדי לשקול את הצעדים להמשך לאחר קבלת ההכרעה בעניינו של החשוד הראשון.

כך למשל, בתיק שטופל בפרקליטות מחוז חיפה, נרשמו 2,130 ימים בין ההחלטה להגיש כתב אישום נגד החשוד שהועמד לדין, לבין ההחלטה לסגור את התיק בעניינו של החשוד השני - זה שלא הועמד לדין.

בפרקליטות מיסוי וכלכלה, מצאה גרסטל, כי משך הזמן הממוצע שחולף ממועד הגשת כתב האישום נגד חלק מהחשודים ועד מועד החלטת סגירת התיק לגבי שאר החשודים עומד על 835 ימים.