השקל שוב שובר שיאים

בנק ישראל חייב להבהיר מי בעל הבית במלחמת המטבעות

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר thinkstock
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר thinkstock

ביום רביעי האחרון הגיע השקל לשיא שנתי לעומת סל המטבעות - 81.3 נקודות, כשהתירוץ התורן הוא כמובן אי הפחתת הריבית השקלית על ידי בנק ישראל בתחילת השבוע.

מתחילת השנה התחזק השקל לעומת סל המטבעות בקרוב ל-4%. התחזקות זו מפתיעה במיוחד על רקע העובדה כי המגזר העסקי ניצל את שער הדולר במחצית השנה האחרונה על מנת להמיר מראש או להגן על תקבולי היצוא, ועל כן היקף המרותיו הגורם לחץ על השקל קטן. גם הגופים המוסדיים הקטינו פעילות לאחר שביצעו הגנות בהיקפים גדולים, הגנות שתרמו אף הן להתחזקות השקל. בנק ישראל אף רכש בתקופה זו למעלה משני מיליארד דולר, הרבה מעבר לתכנית הרכישות הקבועה שלו לעיקור השפעת הגז ותחליפיו, ולמרות זאת נסחר השקל בשיא. התגברות הפעילות הספקולטיבית באה לידי ביטוי גם בגידול בהיקף פעילות הבנקים הזרים שהבינו שחילופי שלטון והיעדר ממשלה יאפשרו להם לפעול בסביבה נוחה ללא הפתעות מיוחדות.

בדיוק בגלל זה טענתי כי בנק ישראל נמצא במלכוד וכי הפחתת ריבית ככלי לטיפול בשער החליפין לא תשיג את המטרה. זאת, כפי שהוכח בהפחתה האחרונה, שאמנם הפתיעה את השוק בטווח המידי אולם אפקט ההפתעה נמוג תוך תקופה קצרה.

צריך להבין כי הלחץ שמפעילים הבנקים הזרים על בנק ישראל באמצעות התקשורת להפחתת ריבית מכוון היטב - רובם מכרו דולרים והצטיידו באג"ח שקלי או במכשירים פיננסיים אחרים שאינם מדווחים וכל הפחתת ריבית תגדיל מהותית את רווחיהם.

גם הרכישות במתכונת הנוכחית אינן מייצרות כל ערך מוסף במלחמתו של הבנק המרכזי כנגד הפעילות הספקולטיבית המתרחשת לנגד עינינו. כשבנק ישראל רוכש כ-400 מיליון דולר במהלך המסחר ובאותו ערב מגיע שחקן ובהמרה של כמה עשרות מיליוני דולרים, תוך ניצול המחזור הדליל בשעות אלו, מעקר לחלוטין את השפעת התערבות הבנק, ברור לכל בר דעת שדרושה כאן חשיבה מחוץ לקופסא על מנת להתמודד ביעילות כנגד התופעה. כנ"ל לגבי המרות שבוצעו באופן תמוה ב-7:30 בבוקר או ביום שישי ב-22:00 בלילה. לכל אלו מטרה אחת שאינה המרת מט"ח לשמה אלא ניסיון בוטה להשפיע על שערי המסחר.

דווקא מה שקרה ביום שישי האחרון בניו יורק חייב להאיר את עיני קברניטי הבנק. בשעות הערב רכש גוף מסוים דולרים ועקב המחזור הדליל השפיעה הרכישה על שער השקל שנחלש מהותית. אם בנק ישראל היה הרוכש הרי שאני מסיר בפניו את הכובע. זה בדיוק מה שהוא צריך לעשות. אם מוכרי הדולרים מתעקשים למכור בשעות לא שעות במטרה ברורה להשפיע על שער החליפין, חייב גם בנק ישראל לפעול באותה דרך על מנת לשדר מסר ברור מי בעל הבית במגרש המשחקים.

כמובן שזה אינו מהווה פתרון לאורך זמן. על מנת להתמודד ביעילות מול הגופים המתוחכמים ביותר בשוק המט"ח העולמי דרוש פיקוח הדוק יותר, בדומה למה שנעשה בשנים האחרונות בחו"ל. רק לפני כמה ימים התבשרנו על קנס שיא בסך 2.5 מיליארד דולר בו נקנס דויטשה בנק בגין מניפולציות בשערי ריביות. קנס זה מצטרף לשורה של קנסות והשעיות סוחרים בבנקים אחרים שפעלו בתיאום על מנת להשפיע על שערים.

יחד עם הגברת הפיקוח ודרישת דיווח הדוקה יותר שתאפשר מעקב אחר תופעות חריגות במסחר ומקורותיהן דרושה נקיטת אחד או יותר מהצעדים הבאים:

■ הקמת קרן נוספת שתספוג את עודפי ההיצע שיוצר מגזר ההיי-טק ותגרום לאיזון בחשבון השוטף. קרן כזו מקבילה לתכנית רכישות מסודרת וכשהשוק מודע מראש לתכנית שכזו זה מקטין משמעותית את המוטיבציה של שחקנים לרכב על הגל ולהמיר מט"ח בתקווה שהשקל יתחזק.

■ בנוסף זו העת לקבוע רצפה לסל המטבעות עליה יגן הבנק המרכזי. התזמון מצוין - שער הדולר ברמה סבירה. בנק ישראל לא יצטרך להגן על הרצפה כי הגופים המוסדיים יעשו זאת עבורו (הגופים המוסדיים מחזיקים בהגנות מפני התחזקות השקל בהיקף עצום המוערך ב-15-20 מיליארד דולר ובהינתן רצפה, הגנות אלה מיותרות) ובמידת הצורך יש לבחון הטלת מס על תנועות הון ספקולטיביות על ידי האוצר.

כמובן שלכל אחד מהצעדים יתרונות וחסרונות אולם תלותה של הכלכלה הישראלית בשער החליפין היא כה משמעותית ועל כן דרושה פעולה נחשה ומשותפת אותה יבצעו בנק ישראל והאוצר על מנת להתמודד כהלכה במישור המקומי של מלחמת המטבעות.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים.

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי. החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.