הכנסות-העתק והשכר המפנק במשרדי עורכי הדין הגדולים

העובדה ששוק עריכת הדין רווי אינה סוד. מספר עורכי הדין המוסמכים עולה כל שנה, והיחס המספרי בין עורכי דין לתושבים הולך וגדל. אבל מה מצבנו ביחס לעולם, לארה"ב שאנחנו כל-כך אוהבים להידמות לה? האם אנחנו חריגים? מה מצבם הכלכלי של משרדי עורכי הדין בישראל ביחס למשרדים שם?

לכל השאלות הללו משיב עבור "גלובס" עו"ד דוד (דודי) זלמנוביץ', בסקר השוואתי חדש שערכה חברת המחקר GLawBAL בראשותו.

המסקנות העולות מהסקר מעורבות - היחס בין מספר עורכי הדין למספר התושבים בישראל גבוה ביותר ביחס למדינות אחרות, למרות שישנן כמה מדינות בארה"ב שהצליחו "לעקוף" אפילו אותנו במדד זה; משרדי עורכי הדין בארץ מרוויחים יפה, וחלק מהשותפים בהם מושכים שכר מעורר קנאה, אבל בהשוואה למשרדים מובילים בעולם, ההכנסות האלה נדמים כטיפה בים; וגם - הסקר מוכיח את מה שכולנו כבר יודעים - הישראלים אוהבים להילחם האחד בשני בבתי המשפט, ולכן תחום הליטיגציה גוזל כ-50% מזמנם של עורכי הדין בארץ.

הסקר מעלה כי סקטור עורכי הדין בישראל צעיר מאוד, כאשר כ-70% מהפעילים בו הם מתחת לגיל 40.

באשר לבעיית הצפת המקצוע, מהסקר עולה כי בתחילת שנת 2015 מספר עורכי הדין בישראל שהוסמכו אי פעם עומד על כ-70 אלף עורכי דין, מתוכם רשומים כ-57,820 עורכי דין פעילים. מדובר בשיא עולמי המייצר משוואה של עורך דין אחד לכ-139 תושבים, ועורך דין אחד לפחות מ-24 תושבים בגוש דן.

בסקר צוין כי אין נתון מובהק ביחס למספר עורכי הדין הפעילים בעולם, אך השוואה לארה"ב מלמדת כי בשנת 2013 פעלו בארה"ב כמיליון ורבע עורכי דין - בממוצע עורך דין אחד ל-252 תושבים - מדובר ביחס עורך דין-תושב הקטן כמעט פי 2 מישראל.

עם זאת, כשבוחנים את הנתונים בארה"ב ברמת המדינות או מחוזות, מתברר כי יחס עורך דין-תושב בישראל הוא לא הגבוה בעולם. כך למשל, עולה כי במדינת ניו-יורק יש עורך דין לכל 118 נפשות; ובאזור קולומביה, הנחשב לאזור פדרלי נפרד יש עורך דין אחד לכל 12 נפשות.

זליגת הכנסות מחוץ לענף

הסקר בחן גם את הכנסות המשרדים הגדולים בישראל מול המשרדים הגדולים בעולם, ובמסגרתו נמצא כי התוצר השנתי במשרדי עורכי הדין בארץ בתחילת 2015 היה מעל 14.9 מיליארד שקל לשנה. ההכנסות שנרשמו ממחלוקות משפטיות, פרטיות וציבוריות, היו מעל 3 מיליארד שקל לשנה.

עם זאת, עו"ד זלמנוביץ' מציין כי עורכי הדין מוטרדים מכך שהכנסות בגובה של כ-2.6 מיליארד שקל "זולגות" מהמקצוע לבעלי מקצוע אחרים. לדבריו, "סכומים אלה מגיעים לידי ארגונים עסקיים שונים או מתווכים למיניהם שמתווכים ומייצגים בתחומי הנשייה והחוב, חלקם בתחומי הנזיקין, הביטוח הלאומי (כגון החברות למימוש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי), בתחומי המקרקעין ועוד".

בנוסף, מציין עו"ד זלמנוביץ', התקדמות הטכנולוגיה, רשת האינטרנט והרשתות החברתיות הפכו את הידע המשפטי והמוצרים המשפטיים לזמינים, שיתופיים וזולים, ולפיכך "כיום חלק ממשקי-הבית נוהגים לצרוך ייעוץ משפטי ואף מסמכים משפטיים ממידע מזדמן הקיים ברשת".

גם פרופסיות אחרות מציבות דריסת רגל במחוזות משפטיים, ובהם יועצי מס, רואי חשבון ולעתים אף שמאיים ומתווכים; וגם לא מעט "מאעכרים" מסדירים כיום זכויות משפטיות שונות, שבאופן רגיל הן נשוא להתדיינות משפטית בליווי של עורך דין.

לפי הסקר, ההכנסות שזולגות החוצה משוק עריכת הדין יכולות לספק עבודה לכ-6,500 עורכי דין בעלי מחזור הכנסה ממוצע. "להערכתנו, רק בתחום ייצוג במכר של דירה יד שנייה קיים פוטנציאל שכר-טרחה של כ-340 מיליון שקל בשנה שאינו מגיע למשרדים; ובתחומי הנזיקין, החיובים וכדומה - הסכומים הינם גבוהים בהרבה", אומר עו"ד זלמנוביץ'. "ואם לא די בכך, לאחרונה שומעים אנו יותר ויותר על אזרחים ותאגידים המפקידים בירור סכסוכים בידי מייצגים ובוררים משורות העולם התחתון. וזו לא בדיחה".

גבוה, אבל נמוך יחסית

באשר להכנסותיהם של כלל עורכי הדין בעולם - אין נתונים מרוכזים על כך; ואולם, כדי לקבל מושג על היקף ההכנסות של משרדי עורכי דין בחו"ל, מציג עו"ד זלמנוביץ' את הכנסותיהם של עשרת המשרדים המכניסים בעולם לשנת 2014.

הנתונים מעוררים קנאה. במקום הראשון בהכנסה הכוללת של המשרדים הגדולים ב-2014 ממוקם משרד Baker & McKenzie, עם הכנסה שנתית של 2.54 מיליארד דולר.

בסקר בוצעה השוואה גם בין ההכנסה של שני המשרדים הגדולים ביותר בעולם מול הכנסתם של כל המשרדים בישראל, ונמצא כי שני המשרדים המובילים בעולם הגיעו להכנסה שנתית של 19.6 מיליארד שקל ב-2014 - הכנסה הגבוהה ב-5 מיליארד שקל מהכנסתם השנתית ב-2014 של כל משרדי עורכי הדין בישראל, העומדת על כ-14.9 מיליארד שקל.

מהנתונים עולה עוד כי ההכנסה המצרפית של עשרת המשרדים המובילים בעולם היא כ-20.64 מיליארד דולר - פי 52 מהכנסתם של עשרת המשרדים הגדולים בישראל, שעומדת על כ-1.55 מיליארד שקל.

נתון השוואתי נוסף: מספר עורכי הדין בעשרת המשרדים הגדולים בארה"ב עומד על מעל 29 אלף, והינו פי 17 ממספרם בעשרת המשרדים הגדולים בישראל (כ-1,730).

במונחים של הכנסה שנתית ממוצעת ברוטו לעורך דין, עולה מהסקר כי עורך דין באחד מעשרת המשרדים הגדולים בישראל תורם להכנסת המשרד כ-229 אלף דולר בשנה מול הכנסה שנתית ממוצעת של כ-702 אלף דולר לעורך דין בעשרת המשרדים הגדולים בעולם - פער של פי 3.

כאשר בוחנים את ההכנסה הממוצעת לעורך דין בעשרת המשרדים הגדולים בארץ מול מחזור ההכנסה השנתי הממוצע לעורך דין הגבוה בעולם - הפער גדל לכמעט פי 10, כאשר מחזור הכנסה שנתי ממוצע הגבוה בעולם לעורך דין הוא במשרד Wachtell עם מחזור הכנסה שנתי ממוצע של 2.25 מיליון דולר לשנה.

פערים ברווחים לשותפים

נתון מעניין העולה מהסקר הוא הכנסותיו הכוללות של משרד אינן מלמדות בהכרח על מיקומו בפרמטר של "ההכנסה לעורך דין" או "משיכת שותף ממוצע".

כך, למשל, בעוד במקום הראשון בהכנסה הכוללת לשנת 2014 נמצא משרד Baker & McKenzie (עם הכנסה של 2.54 מיליארד דולר); ואילו במקום הראשון בפרמטר של מחזור הכנסה ממוצע לעורך דין ממוקם מזה שנים רבות משרד Wachtell, בעוד שהכנסותיו הכוללות ב-2014 (כחצי מיליארד דולר) מציבות אותו רק במקום ה-51 בעולם.

במשרד Wachtell מחזור ההכנסה השנתי ברוטו הממוצע לעורך דין עומד על 2.25 מיליון דולר - נתון הגבוה פי 3.7 מההכנסה ממוצעת לעורך דין ב-Baker & McKenzie.

עוד עולה מהסקר כי השנים 2013 ו-2014 סימנו שונות רבה בין המשרדים בפרמטר של הכנסות עורכי הדין השותפים בהם - בין כאלה שהרווח לשותפים נסק כמעט ב-20% לבין אלה שהשותפים בהם ראו עלייה מינורית ברווחיהם.

מבט אל עשרת המשרדים המצליחים ביותר בעולם בפרמטר זה מלמד כי הרווח השנתי הממוצע לשותף-הון נע בין 2.69 מיליון דולר ל-4.98 מיליון דולר. "יצוין כי הרווח הממוצע לשותף-הון לעתים רחוק מהכנסותיהם של בכירי הפירמה, ויש שותפים בארה"ב המושכים בשנה 8-10 מיליון דולר ואף יותר", אומר עו"ד זלמנוביץ'.

גם בישראל נרשמה שונות מאוד גדולה ברווחי השותפים: בין משרדים גדולים, בינוניים וקטנים; בין משרדים בהם ניתן שירות כולל ללקוח לבין משרדי נישה ובוטיק בתחומים ייחודיים; בין משרדים במרכז הארץ לאלה בפריפריה; ובין משרדים הפועלים במשותף, באופן כזה או אחר, עם משרדים בינלאומיים לבין משרדים מקומיים.

רמות התגמול ברוטו של השותפים בארץ נחלקות בסקר ל-8 רמות, ובכל רמה יש חלוקה בין משרדים קטנים לבין משרדים גדולים, בינוניים ומשרדי בוטיק. רמת תגמול מבטאת תגמול משכר-טרחה בלבד, משיכות של שותפים, ולא תגמול מדמי ייזום, ניירות המירים וכיוצא בזה.

ברמה הראשונה: במשרדים הקטנים נרשמו משיכות חודשיות ממוצעות של 13,500- 19,000 שקל, והיא כוללת בעיקר שותפים זוטרים וצעירים, שבדרך-כלל מנגנון השותפות שלהם הינו שותפות לתיקים; במשרדים הגדולים, הבינוניים ובמשרדי בוטיק - ברמה הראשונה - מצויים בעיקר שותפי החוזה, ומשיכותיהם החודשיות הממוצעות עומדות על 31,750-46,250 שקל.

ברמה החמישית ניתן למצוא בעלי משרדים קטנים ייחודיים, עם ממוצע משיכה החודשי של 34,250-61,000 שקל. במשרדים הגדולים, הבינוניים והבוטיקים יגיעו המשיכות ברמה החמישית לממוצע חודשי מכובד מאוד של 91,250-148,500 שקל.

מהרמה השישית ומעלה אנחנו מגלים את השמנת של משרדי עורכי הדין, מספר השותפים ברמות הגבוהות הולך ומתמעט, והמשיכה הממוצעת לשותף הולכת וגדלה.

ברמה השישית ממוצע המשיכה לשותף מגיע ל-138,250-246,750 שקל לחודש; ברמה השביעית נמצא מספר קטן אף יותר של שותפים בכירים ביותר, שמשיכותיהם החודשיות עומדות על ממוצע של מעל 248 אלף שקל בחודש; ולסיום - הרמה שמינית והחריגה, שבה לא יותר ממספר עשרות בודדות של שותפים, המושכים מדי חודש בממוצע מעל 359 אלף שקל ברוטו בחודש.

שיטת תמחור אלטרנטיבית

כמה כל זה עולה ללקוחות עורכי הדין? הסקר משיב גם לשאלה זו, כאשר הוא בוחן את תעריפי שכר-הטרחה של עורכי הדין בישראל ובעולם.

בשנות המיתון ארגון היועצים המשפטיים בארה"ב, ה-ACC, ערך סקר במשרדי עורכי הדין בארה"ב והציג נתון מדהים, לפיו בעוד כלל הוצאות החברות משנת 2000 ועד 2007 עלה בכ-20%, ההוצאות לייעוץ משפטי עלו בכ-75%.

עד שנת 2007 משרדי עורכי הדין בארה"ב ואנגליה נהנו מ-7 השנים הטובות, בהן תעריפי עורכי הדין עלו באופן קבוע, ובממוצע שנתי של 7%. מגמה זו נבלמה בשנת 2008, ובהמשך, בשנת 2010, לא נרשמה עלייה בתעריפים. ב-2011 נרשמה עלייה מתונה, ובשנים 2012-2014 נרשמה התאוששות מוחלטת בתעריפים.

עם זאת, מציין עו"ד זלמנוביץ', "גם אם לא קיימת ירידת תעריפים פומבית, הרי הללו יורדים באופן סמוי, עקב ביקוש הלקוחות דרך הנחות אגרסיביות יותר, ובעיקר מעבר לשיטות תמחיר אלטרנטיביות, שזוהי למעשה הטלטלה הגדולה ביותר אותה חווה סקטור עורכי הדין בארה"ב כתוצאה מהמיתון. כיום ההערכה היא שיותר מ-32% מהסדרי שכר-הטרחה עם לקוחות הם בתמחיר שונה מתמחיר שעות (תיקים מתומחרים על-פי הצלחה או ריטיינר).

למרות זאת, בעולם קיימים משרדים ששכר-הטרחה עבור שעת עבודה של חלק משותפיהם נוסק כל שנה מחדש, ומגיע לערך לשעה של 1,500 דולר, 1,800 דולר ואף מעל 2,000 דולר לשעה. בישראל כמובן, לא מתקרבים לסכומים הללו.

לדברי עו"ד זלמנוביץ', בישראל, מאז ומעולם שיטות התמחיר האלטרנטיביות לתמחיר השעה, הינן שגרה מקובלת וקושי תמחירי עימו מתמודדים משרדים רבים בישראל, אך המיתון השפיע גם על עורכי הדין הישראלים, שהיו צריכים להקפיד שבעתיים על רמות היעילות בתיקים, התמהיל, הסדרי שכר-טרחה ברורים ועוד. היציאה מהמיתון לא הביאה עמה עדנה בנושא זה, ולקוחות רבים עומדים יותר ויותר על רצונם לתמחר תיקים באופן אלטרנטיבי לשיטת השעות.

מהסקר עולה כי בשנת 2014, במשרדים בארץ שעיקר עיסוקם במשקי-בית או בתחומים שתמחירם נמוך, מחיר השעה הפורמלי ירד ביחס לשנים 2012 ו-2013, ובחלק מהמקרים, להערכת זלמנוביץ', הוא נמצא על גבול הכדאיות הכלכלית.

"משרדים אלה מציגים מחיר מחירון נמוך ביותר של 120-180 שקל לשעת מתמחה, כ-260-380 שקל לשעת עורך דין, 420-500 שקל לשעת שותף זוטר ועד 600 שקל לשותף בכיר", מפרט זלמנובי'ץ.

במשרדים "נחשבים יותר" תעריף מתמחה מגיע עד 260 שקל לשעה, 380-620 שקל לשעת עורך דין ו-540-900 שקל לשעת שותף בכיר. במשרדים גדולים יותר, תעריף שעת עבודה נע בין 240-320 שקל לשעת מתמחה, 740 שקל לשעת עורך דין ועד מעל 1,400 שקל לשעת שותף.

הדובדבן שבקצפת הם משרדי הבוטיק היוקרתיים ומשרדי הענק - שם גובה המשרד 300-400 שקל לשעת מתמחה, 640-900 שקל לשעת עורך דין ו-880-2,000 שקל לשעת שותף בכיר.

ואולם, עו"ד זלמנוביץ' מצנן קצת את ההתלהבות מהתעריפים החלומיים ואומר כי "מדובר במחיר השעות הפורמליות, ואילו מחיר השעות בפועל הוא נמוך יותר בין מספר אחוזים בודדים במשרדים הגדולים והבינוניים ומשרדי הבוטיק היוקרתיים - שם הרגישות למחיר של הלקוחות הרבה יותר נמוכה - ועד לעשרות אחוזים פחות במשרדים הקטנים, ובעיקר אלה הנותנים שירות למשקי-הבית ולפרטים, ובהתאמה רגישות לקוחותיהם למחיר גבוהה הרבה יותר".

כמחצית מזמנם של עורכי הדין בארץ מושקע בליטיגציה

לפני כשבועיים פנתה העיתונאית אריאנה מלמד לעורך דינה בשידור חי בערוץ 2 מתוך בית "האח הגדול", בבקשה כי יכין תביעת דיבה כנגד האדריכל ישראל גודוביץ', בעקבות ויכוח שניהלו השניים מול מצלמות בית "האח הגדול". הפנייה לא נותרה עקרה, וכשבוע לאחר שהודחה מהבית, הוגשה תביעת לשון הרע מטעמה לבית המשפט.

המציאות הזו, שבה ויכוחים כאלה ואחרים, סכסוכי שכנים ובעצם כמעט כל דבר יכול להפוך לתביעה שתידון בבתי המשפט בארץ, מוכרת לכל. ומסתבר שזה עיקר עיסוקו של עורך הדין הישראלי: מהסקר של חברת המחקר GLawBAL עולה כי כ-50% מזמן עורכי הדין בארץ מושקע בליטיגציה בבית המשפט ומחוץ לו - מדובר במעל 32 מיליון שעות בשנה.

"האמירה שליטיגציה היא 'מלכת המשפט' בישראל אינה קלישאה. כמעט שליש מהשעות המושקעות בשנה הן בתחום הליטיגציה האזרחית לסוגיה השונים. אם נוסיף גם את תחומי חדלות הפירעון וההוצאה לפועל או תחומים נוספים בהם קיימת ליטיגציה (כגון בתחומים הפלילי, המינהלי, העבודה, המשפחה וכדומה) - מדובר בכמחצית מזמן עורכי הדין", אומר עו"ד זלמנוביץ'.

גם בארה"ב כ-31% מזמנם של עורכי הדין מוקדש לליטיגציה אזרחית (לעומת 33% בישראל), אך ישראל מציגה נתון גבוה יותר של פעילויות בתחומי הליטיגציה השונים, ובפרט בתחום חדלות הפירעון - 6.4% בישראל מול 4% בארה"ב.

כן עולה מהסקר כי בעוד תחומי הליטיגציה, המקרקעין, החברות, מיזוגים ורכישות והמס מציגים היקף פעילות דומה בין המדינות - תחום שוק ההון בארה"ב מטופל בכפול תשומות מאשר בישראל (7% מול 3.3%). בנוסף, בארה"ב מקדישים מעט יותר זמן לתחום דיני העבודה (6% בארה"ב מול 4.4% בישראל), וכך גם לגבי קניין רוחני (6% מול בארה"ב מול 3.8% בישראל).

 הכנסות עשרת המשרדים הגדולים בעולם

 הכנסה חודשית ממוצעת של שותפים במשרדי עורכי דין