אלשטיין מוכן לרכוש מניות בן משה באי.די.בי, אך מתנגד לתנאים

למרות מעבר לרווח נקי של 125 מיליון שקל ברבעון הראשון - הערת "עסק חי" ממשיכה ללוות את דוחות אי.די.בי, על רקע חוב פיננסי של 3.7 מיליארד שקל

מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין / צילום: תמר מצפי
מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין / צילום: תמר מצפי

חברת אי.די.בי פתוח סיימה את הרבעון הראשון של 2015 ברווח נקי של 125 מיליון שקל, ועם הון עצמי חיובי של 440 מיליון שקל. את עיקר הרווח יצרה לאי.די.בי ההחזקה ב-55% ממניות כלל ביטוח, ששוויין עלה ברבעון הראשון ב-8% ויצר לאי.די.בי רווח הון של 140 מיליון שקל. בנוסף, נהנתה הקבוצה ברבעון הראשון מירידה חדה של 39% בהוצאות המימון (לעומת הרבעון המקביל) ל-293 מיליון שקל, בין השאר עקב האינפלציה השלילית שנרשמה בישראל בחודשים ינואר-מארס.

אלא, שלמרות השיפור לכאורה במצבה הפיננסי, ממשיכה אי.די.בי לסחוב על גבה הערת "עסק חי" מרואי החשבון שלה, בשל בעיותיה התזרימיות הסבוכות. לחברה חוב פיננסי (סולו) של 3.66 מיליארד שקל, לצד תשלומי ריבית של 720 מיליון שקל אותם תידרש לפרוע בשנים הקרובות.

כך למשל, עד סוף 2015 היא נדרשת לפרוע 774 מיליון שקל, כשאת התשלומים הללו יממנו הכסף בקופה ועוד 259 מיליון שקל שהתחייב בעל השליטה אדוארדו אלשטיין להזרים לה. עד סוף מארס 2017 יעמדו בפני אי.די.בי פירעונות של עוד כ-940 מיליון שקל, כשהמקורות לפירעונות אלו אמורים להגיע ממכירת החזקותיה בכלל ביטוח, ששוויין הבורסאי עומד על 1.9 מיליארד שקל.

עוד בטרם ההזרמה הנוספת, אלשטיין כבר השקיע באי.די.בי כ-1.1 מיליארד שקל, אולם שווי המניות שבידיו עומד על כ-700 מיליון שקל בלבד. כעת הוא ניצב בפני אתגר נוסף בדמות מנגנון ההיפרדות (במב"י) שהפעיל שותפו לשעבר, מוטי בן משה, ביום חמישי האחרון. בן משה נקב במחיר של 1.64 שקל למניית אי.די.בי בו הוא מבקש לרכוש את מלוא מניותיו (61.5%) של אלשטיין בחברה, כאשר לאלשטיין זכות לחייב את בן משה למכור לו את מלוא החזקותיו (16.2%).

הליך הבמב"י יגיע לידי סיום ביום חמישי הבא, ולכאורה אמור אלשטיין להרים את הכפפה ובהשקעה של 152 מיליון שקל בלבד - לגרור את בן משה להפסד של כחצי מיליארד שקל, שנה וחצי בלבד מאז שהכריע ביהמ"ש על העברת השליטה בקונצרן לידי השניים. אלא שבן משה הכניס לבמב"י סעיף נוסף, לפיו הרוכש גם ייטול על עצמו את התחייבות הנרכש כלפי נאמני הסדר החוב של אי.די.בי אחזקות, בהיקף של 256 מיליון שקל נוספים (חלקו בהצעות הרכש למניות שבידי הציבור).

לסעיף הזה אלשטיין מתנגד לפי שעה, בטענה כי הוא אינו מהווה חלק מהסכם השותפות ביניהם (אלא התחייבות כלפי ביהמ"ש), ולכן גם טרם הודיע כי ירכוש את החזקות שותפו. הוא עצמו הציע לאחרונה לנאמני ההסדר לקחת על עצמו את התחייבות שותפו, אולם רק במידה שאלו יפעלו להעביר לידיו את ההחזקות של בן משה בחינם. כך, שלא מן הנמנע כי אלשטיין יודיע בימים הקרובים כי יבצע את הרכישה ללא התנאי הנוסף, ובמקביל יבקש לפעול בדרכים משפטיות כנגד הצעת בן משה.

במקביל, שלחו אתמול נאמני ההסדר מכתב לבן משה ובו הם מבהירים כי ההתחייבות שניתנה בהסר החוב להצעות הרכש היא משותפת לו ולאלשטיין, ולכן היא מחייבת את שניהם כל עוד לא אושר אחרת לפי החוק.

התסריט האופטימי של בן משה

החלטתו של בן משה להפעיל את הבמב"י התקבלה בשבוע שעבר, לאחר שהבין כי הוא ואלשטיין לא יוכלו להמשיך ולעבוד במשותף, ולמרות ההפסד העצום שמכירת מניותיו באי.די.בי עשויה לקבע לו. גם כיום מאמין בן משה בלב שלם כי אילו הוביל הוא באופן בלעדי את פעילות החברה לאחר הסדר החוב, היא הייתה נמצאת כיום במקום טוב לאין שיעור, וללא הערת "עסק חי" בדוחותיה.

בסביבתו של בן משה משרטטים תסריט, לפיו מיד לאחר שהשניים קיבלו את השליטה באי.די.בי, במאי 2014, העניק השוק לבעלי השליטה החדשים לגיטימציה לפעול להארכת המח"מ על החוב. זאת למשל באמצעות המרת האג"ח הקצרות מסדרות ז' ו-י' לסדרה ט' הארוכה, שהקרן שלה תחל להיפרע רק בעוד חמש שנים. מהלך זה לבדו, אם היה מצליח, היה דוחה פירעונות של כ-1.8 מיליארד שקל מהשנים 2014-2018, לשנים 2020-2025. כך, היה מוביל את החברה לעמידה בהתניות הפיננסיות מול הבנקים, ומשאיר בידיה מרחב תמרון רב יותר בצד המימוני, כולל תמיכה בחברה הבת דיסקונט השקעות.

בנוסף, במצב כזה, שהיה משפר את יציבותה הפיננסית של אי.די.בי, הייתה המפקחת על הביטוח דורית סלינגר אמורה להעניק לאי.די.בי את האפשרות להמשיך ולשלוט בכלל ביטוח, מה שהיה מאפשר לחברה לרשום את שווי כלל ביטוח לפי שווי גבוה יותר משווי השוק, וכך להציג הון עצמי איתן יותר. כל זה לא קרה, ובמצבה הנוכחי של אי.די.בי מצפים המשקיעים להיפרדות של בעלי השליטה, מה שבא לידי ביטוי בזינוק של יותר מ-20% במניית אי.די.בי בשבוע האחרון.