ביה"ד: אפליה מחמת מין כוללת גם אפליה מחמת זהות מגדרית

מרינה משל פוטרה לאחר שהמעסיק דרש ממנה לא לחשוף את זהותה המגדרית, והיא סירבה ■ נקבע כי אפליית טרנסג'נדרים אסורה בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אף שהגנה מאפליה מחמת זהות מגדרית לא מופיעה בחוק במפורש

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

בית הדין הארצי לעבודה הכיר לאחרונה לראשונה בכך שאפליה מחמת מין ונטייה מינית על-פי סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה כוללת בחובה גם אפליה מחמת זהות מגדרית.

הקביעה העקרונית התקבלה במסגרת פסק דין שאישר הסדר פשרה בתביעה שהגישה טרנסג'נדרית לסבית בשם מרינה משל, באמצעות עו"ד הדר פלד-טל, נגד המרכז לטכנולוגיה חינוכית, שממנו פוטרה לאחר שסירבה לטענתה לבקשת המעסיק שלא לחשוף בפני התלמידות את זהותה המגדרית.

עוד נקבע בפשרה כי משל תקבל פיצוי בסך 20 אלף שקל מהמרכז לטכנולוגיה חינוכית, אך מבלי שמי מהצדדים יודה בטענות של האחר או בשאלות האחרות שעלו במסגרת התביעה.

מדובר בפעם הראשונה שבה בית הדין הארצי לעבודה מביע עמדה חד-משמעית לפיה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מגן גם על טרנסג'נדרים.

הדיון בנושא נדרש הואיל והחוק אינו קובע במפורש את ההגנה על טרנסג'נדרים. לפי סעיף 2 לחוק, "מעסיק לא יפלה בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ־גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים".

פסק הדין של בית הדין הארצי ניתן לאחר שלפני כשנה דחה בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב את תביעתה של משל בדעת רוב. נציגי הציבור בבית הדין האזורי קבעו כי הפסקת עבודתה של משל הייתה משיקולים עניינים. בדעת מיעוט סברה השופטת עידית איצקוביץ' כי הפיטורים של משל היוו אפליה אסורה.