האתגר: איך לקצץ 4 מיליארד ש' מההסכמים הקואליציוניים

ראש הממשלה ושר האוצר במסקנה משותפת: ויתורים מצד ראשי הקואליציה - או העלאות מסים לקראת התקציב הבא

משה כחלון / צילום: ליאור מזרחי
משה כחלון / צילום: ליאור מזרחי

רק ויתורים מרחיקי לכת של השותפים הקואליציוניים יאפשרו "לסגור" את התקציב הבא ללא העלאות מסים - זו המסקנה משיחה שניהלו בנושא שר האוצר וראש הממשלה בשבוע שעבר. הסכום שעליו דובר עמד על 4 מיליארד שקל - כמחצית מסך הכספים שהובטחו למפלגות במסגרת ההסכמים. על הכוונת: פריסת העלאת שכר חיילי החובה, ביטול או צמצום של מע"מ אפס על מוצרי יסוד ודחיית העלאת קצבאות הילדים. מטבע הדברים, עיקר הקיצוץ יצטרך לבוא מאלה שלהם הובטחו את הסכומים הגדולים ביותר - כך שהחרדים עלולים להפוך לכאב הראש הגדול של נתניהו.

מעל ל-8 מיליארד שקל חולקו לשותפים הקואליציוניים במסגרת ההסכמים. אך למרות שלאותם הסכמים יש תוקף משפטי מחייב, לנתניהו נותר מרחב תמרון לא מבוטל לצמצם את היקף ההוצאות המובטח. אם לא יצליח בכך - יידרש האוצר לקצץ בתקציבים הקיימים של המשרדים החברתיים, שכבר היום נמצאים ברמת שפל היסטורית.

לקראת דיוני התקציב כבר אופפים מסכי עשן את המספרים המרכזיים: מהי תקרת ההוצאה המותרת, מהו היקף הגידול בהוצאות שהממשלה כבר התחייבה לו ("הטייס האוטומטי"), מהי תחזית ההכנסות המעודכנת ומהו גודל הגירעון הצפוי. המספרים האלה, מכונים "מסגרות התקציב", ובאוצר נוהגים לשמור אותם בסודיות רבה עד רגע לפני הגשת התקציב לאישור הממשלה. הנתון הפומבי היחיד שפורסם הוא האומדן של בנק ישראל שלפיו יעמוד ה"בור התקציבי" על 16 מיליארד שקל. בדיונים פנימיים דיבר בעבר הממונה על התקציבים אמיר לוי על אפשרות לבור גדול עוד יותר, אך בישיבות האחרונות התברר כי הבור צפוי לעמוד על "מספר דו-ספרתי נמוך", כלומר, 10-12 מיליארד שקל. הערכות מעודכנות מדברות על עדכון כלפי מעלה של מיליארדים בודדים בתחזית ההכנסות שהוצגה בזמנו ל-2015 (ועמדה על 261.8 מיליארד שקל). במקביל, צפוי גידול קטן יחסית בטייס האוטומטי. לגבי תקרת ההוצאה - נראה כי זו תגדל בשיעור המתוכנן של כ-8 עד 9 מיליארד שקל, לאחר שאגף התקציבים יוותר על ביצוע התאמת מחירים.

הדרך לקביעת מסגרות התקציב עוברת השנה דרך התשובות לשני סימני שאלה גדולים: גודלו של תקציב הביטחון והיקף התוספות התקציביות שיועברו מכוח ההסכמים הקואליציוניים. התשובה לשאלת גודל תקציב הביטחון אפופת מסתורין. ועדת לוקר אמורה להמליץ לנתניהו על גודלו של התקציב לשנים הקרובות. ההערכות מדברות על גידול של מיליארדים בתקציב ומעבר למסגרת תקציב רב-שנתית - כאשר המספר האחרון שהועלה היה 58 מיליארד שקל, לעומת 52.3 מיליארד בהצעת תקציב 2015, שלא אושרה בגלל נפילת הממשלה. ועדיין - לאיש במשרדים הכלכליים אין גישה ישירה להמלצות הוועדה והכול בגדר ספקולציה מלומדת במקרה הטוב, וספקולציה פרועה במקרה הפחות טוב.

להסכמים הקואליציוניים, לעומת זאת, יש אומדני עלות מדויקים. מעבר לכך, לכל מפלגה יש סעיפים שעבורה הם בבחינת "ייהרג ובל יעבור", ויש כאלה שעליהם אפשר לדבר. המו"מ הקשה ביותר צפוי מול החרדים. העלאת קצבאות הילדים היא בבחינת עובדה מוגמרת, אבל על מועד תחילת ההעלאה אפשר לדבר. כיום מדובר על העלאה רטרואקטיבית מיום כינון הממשלה, אבל התאריך עשוי להידחות ליום אישור התקציב. מאבק קשה יותר צפוי סביב התקציבים שהובטחו למוסדות תורניים ולאברכים - באוצר ישמחו מאוד לא לראות את תוספת הבטחת ההכנסה לאברכים, למשל, נכנסת לספר התקציב.

אצל "כולנו", מפלגתו של שר האוצר כחלון, העניינים פשוטים יחסית: על השלמת ההכנסה לקשישים שר האוצר אינו מתכוון לוותר. מדובר בתוספת קצבה לקשישים שכל קיומם מקצבת הזקנה של הביטוח הלאומי, בעלות כוללת של 400 מיליון שקל. התוספת הזו, הנחשבת להמלצה החשובה ביותר של ועדת אלאלוף למלחמה בעוני, שאי-אישורה כבר הביא את כחלון בעבר אל מחוץ לממשלה. לעומת זאת, חיילי החובה יצטרכו כנראה להמתין לקבלת תוספת השכר שלהם - נושא שלא נחשב לבעיה חברתית זועקת.

אחרי כחלון והחרדים יישאר לנתניהו רק הבית היהודי - שם מדובר בתוספות קטנות יחסית שמתוכן כבר חולקו 400 מיליון שקל לטובת מימון סייעת שנייה בגני הילדים. תקציב נוסף שעשוי להיחתך הוא "דמי הכיס" שקיבלה כל מפלגה בהתאם למספר חבריה - לפי חישוב של 20 מיליון שקל לח"כ. במקרה הזה,הקיצוץ אמור לעבור בקלות יחסית.

ההבטחות העיקריות למפלגות בהסכמים
 ההבטחות העיקריות למפלגות בהסכמים