סרוסי: "מחירי הדירות יכולים לרדת; חשוב להגדיל את ההיצע"

יו"ר בנק הפועלים בראיון למגזין "בנקאות": "כל פעם שמנסים להכניס אלמנט אחר, כמו מיסוי, השוק מתבלבל - לפעמים מאיץ את רכישת הדירות ולפעמים נעצר" ■ "המערכת הבנקאית מספקת בנקאות ברמה גבוהה בהשוואה בינלאומית"

יאיר סרוסי / צילום: תמר מצפי
יאיר סרוסי / צילום: תמר מצפי

"אני מודע לטענות השונות ביחס למערכת הבנקאית, אבל צריך לזכור שהמערכת הבנקאית בישראל מספקת לצרכן, לבית העסק ולחברות הגדולות בנקאות ברמה גבוהה בהשוואה בינלאומית. איכות כוח האדם של העובדים והמנהלים גבוהה, השירות והטכנולוגיה מתקדמים. אם נבחן מה שקרה בישראל בשנים האחרונות, נראה שינוי מבני ניכר. אי אפשר לדבר כיום על בנקאות במנותק מהשוק הפיננסי, שכולל עוד הרבה שחקנים. הבנקים הם כבר מיעוט ביחס לשוק הפיננסי, שכולל גם את חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, קופות הגמל ומנהלי ההשקעות". כך אומר יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים ונשיא איגוד הבנקים, בראיון למגזין "בנקאות" של איגוד הבנקים.

- מהי תמונת המאקרו במשק הישראלי, על בסיס הסתכלות על העולם?

"התופעות העיקריות שאנחנו רואים בשנים האחרונות מתמקדות בשני נושאים - אחד, התהליכים שמתרחשים במדינות המתפתחות והמעבר של עוצמה כלכלית למזרח אסיה, תוך מעבר חלק ניכר מכושר הייצור העולמי מזרחה. הנושא השני הוא הטכנולוגיה, בעיקר סביב האינטרנט והמובייל, יחד עם תופעת הרשתות החברתיות. כל התהליכים האלה, הן בתחום הייצור והן בטכנולוגיה, מגלמים הזדמנויות מעניינות לכלכלת ישראל, ואנחנו צריכים ללמוד איך לנצל אותן.

"השאלה המרכזית שצריכה להעסיק אותנו היא איזה סוג של כלכלה אנחנו יכולים לבנות בעולם החדש שנוצר, שהוא מאוד תחרותי ברמה בינלאומית. מבחינת תעסוקה, יש הבדל ניכר בין סוגי סקטורים. רואים גידול במספר חברות הטכנולוגיה שנוצרות כאן, אבל תעסוקתית הוא מתאים רק ל-15%-10% מהאוכלוסיה". הגידול בחברות הייצוא נבלם והוא היחיד שיכול לספק גיוון בתעסוקה ברמת הכנסה טובה".

- צמיחה בתחומים אחרים מתבססת על גידול בצריכה הפרטית.

"אכן רואים בשנים האחרונות שעיקר הגידול בצמיחה נבע מצריכה, ובמקביל ראינו האטה בתחום ההשקעה, בעיקר בציוד. על הירידה הזו פיצתה השקעה גדולה שביצעה המדינה בתשתיות - בעיקר תחבורה ואנרגיה. גם הנדל"ן והבנייה נמצאים בקצב פעילות גבוה, ובתחום הטכנולוגיה כבר מרגישים מחסור במהנדסים ועובדים אחרים ברמות הגבוהות. החולשה שלנו היא בהשקעות שאמורות לפתח תעשייה עתירת ידע לייצור ויצוא. כלומר, מסטארט-אפים לחברות ומחברות לחברות עתירות ידע.

"העולם נמצא ברוב האזורים בתהליך של התאוששות. באירופה הוא עדיין שביר, אבל בשני הקצוות העולמיים, ארה"ב מצד אחד וסין מצד שני, הכלכלות חזקות. איך ישראל מתחברת לזה? אנחנו רוצים להיות לפחות בקצב צמיחה של 3% ועדיין לא מגיעים לשם. אחת הבעיות של כלכלת ישראל היא שמצד אחד רמת האבטלה מאוד נמוכה, אבל מצד שני חלק גדול מאותה תעסוקה היא ברמות שכר מאוד נמוכות.

"המטרה צריכה להיות העלאת הכלכלה לפסים של צמיחה ולשכר גבוה, וזה חייב להיות מבוסס על ידע. אין משהו אחר שיכול לעזור לנו מלבד חינוך והשכלה בתחומים האלה. הציפייה היא לצמיחה של 3%, אבל המרכיבים המובילים שלה נשארים בינתיים הנדל"ן והצריכה, ועדיין לא רואים את התעשייה הרגילה כמפצה".

- איך אתה רואה את ההתפתחויות בשוק הנדל"ן ומחירי הדירות?

"השאלה היא האם מחירי הדירות יכולים גם לרדת. התשובה היא כן, וכדי שזה יקרה, התהליך החשוב ביותר הוא הגדלת ההיצע. אין קיצורי דרך. כל פעם שמנסים להכניס אלמנט אחר, כמו מיסוי, השוק מתבלבל - לפעמים מאיץ את רכישת הדירות ולפעמים נעצר. ראינו את זה בדוגמה של יוזמת מע"מ אפס בממשלה הקודמת.

"כאשר מציינים את הצורך בהגדלת ההיצע, לא מדובר בכמויות בלתי אפשריות. כאשר מספר התחלות הבנייה יעבור את ה-50 אלף בשנה, צפויה לדעתי עצירה של המחירים. הבעיה העיקרית היא שחסרה עקביות במדיניות. אם המאמץ הזה יימשך שנתיים-שלוש, נראה שינוי. אם ינסו לקצר תהליכים, בניסיון לגרום לשינויים תוך שנה, זה יגרום לכך שלא נראה שינוי. השילוב של מדיניות עקבית בתחום ההיצע, לטווח של מספר שנים, יחד עם העלייה הצפויה בריבית בעולם, יגרום לבלימת מחירי הדירות ויביא גם לירידת מחירים.

"כמו כל שוק, זה שוק של ציפיות, ואחד האתגרים החשובים הוא לשנות את הציפיות של הציבור באמצעות נחישות. אם תהיה הבנה שזו מדיניות ארוכת טווח, ולא רק של ממשלה מסוימת, כולל יותר היצע בשיווק קרקעות והאצה בתוכניות הבנייה השונות, נראה את השינוי".

- היכן צריך לבנות יותר?

"צריך לתת עדיפות לחיזוק יישובים קיימים על פני בנייה על קרקע חדשה, חקלאית. לדוגמה, בערים לוד ורמלה יש לא מעט קרקעות פנויות בתוך הערים, ובשתיהן הקרקע היא בבעלות המדינה. בנייה מאסיבית בערים האלה, שקרובות יחסית לתל-אביב, יכולה לשחרר חלק מהביקושים באזור המרכז. זה מהלך בעל השפעה כפולה - גם משנה את היישובים הקיימים וגם משפיע על המחירים".

- ומה עם הפריפריה?

"הדבר החיובי שקרה כתוצאה מעליית המחירים הוא שקיימת נכונות יותר גבוהה לעבור לפריפריה. למשל, ראינו ביקושים גדולים בקריית גת, בבאר שבע וגם בצפון. ההשפעה על מחירי הדירות תהיה קודם כל דרך המרכז, אבל ברור שיותר קל לפתח יחידות דיור באזורי הפריפריה. המנוף הוא היצע. היצע גדול יותר באזור המרכז ישפיע על המחירים בכל מדינת ישראל".

- לצד הטיפול בהיצע, יש מקום לשקול שינויים בתחום המיסוי?

"ייתכן שיש לשקול שינויים מסוימים במיסוי, אבל זה לא לב העניין. המיקוד צריך להיות במתן יציבות לשוק ויצירת תנופה של תכנון ובנייה, תוך שחרור צווארי בקבוק בתכנון ובשיווק קרקעות. יש כלים נוספים. למשל, כאשר עבדתי במשרד האוצר, לפני כשלושים שנה, היו הרבה יותר פתרונות של דיור ציבורי שענו על צרכים של אנשים שלא היה להם כל פתרון אחר. כלכלת ישראל של היום עשירה מאי פעם, ואם בעבר יצרו פתרונות בדיור הציבורי, אין סיבה שלא יספקו פתרונות כאלה כיום".

- היקף המשכנתאות בשיא, ואומרים שהבנקים מוטרדים מירידת מחירים.

"זה לא נכון. המטרה של הורדת מחירים צריכה להיות משותפת לכל אזרחי ישראל ולסקטור העסקי. המטרה של כולנו היא לאפשר לכל האזרחים לרכוש דירות ברמת מחירים סבירה, וזו גם עמדת המערכת הבנקאית. כל עוד מדובר בתהליך רציף, כלומר בלי התערבויות מסיביות של מיסוי והפרעות אחרות, נראה המשך גידול בהיצע הדירות ושוק שממשיך להתנהל, כאשר שוק המשכנתאות מלווה אותו בהתאם לקצב הגידול. אחת הסיבות לגידול בסכומי המשכנתאות היא הכפלת מחיר הדירה. אני חושב ששוק המשכנתאות הגיע לרמות היקף די יציבות".

צרו איתנו קשר *5988