הערכות: ההסכמים הקואליציוניים לא יקוצצו, הגירעון יעלה

התקציבים שהובטחו לשותפים הקואליציוניים בממשלה לא יקוצצו, ולכל היותר יידחו תשלומים בהיקף של 2 עד 2.5 מיליארד שקל משנת 2016 ל-2017, כך העריכו היום (ה') גורמים במערכת הפוליטית המעורבים במו"מ על תקציב המדינה. נכון להיום, נראה כי האוצר נכשל במאמציו לפרוס את העלאת קצבאות הילדים על פני שנתיים. מדובר בהישג לח"כ יעקב ליצמן שטוען כי לאוצר "יש מספיק כסף" כדי לעמוד בכל ההתחייבויות.

בדיון שכינס השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראשי יהדות התורה ושר האוצר משה כחלון, הבהיר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כי אין בכוונתה של הסיעה החרדית להגיע לפשרות ולהיעתר לדרישת האוצר לקיצוץ בהסכמים הקואליציוניים - גם אם הדבר יוביל לאי-אישור התקציב ולהקדמת הבחירות. במהלך הדיונים הונחה על השולחן הצעת פשרה לפרוס את מתן הקצבאות בשנתיים, אולם ביהדות התורה דחו את ההצעה.

במהלך הפגישה הציג ליצמן לראש אגף התקציבים אמיר לוי את חישוביו, לפיהם אין לאוצר בור תקציבי כפי שנטען. סגן שר הבריאות טען כי לנוכח העובדה שהמדינה פעלה ללא תקציב במהלך השנה החולפת, הצטברו בקופת האוצר למעלה מ-12 מיליארד שקל. בכירים באוצר הודו כי הבקיאות של ליצמן בפרטים הייתה מרשימה וכי הם ייאלצו ככל הנראה לוותר על הקיצוץ בהסכמים הקואליציוניים של הסיעה החרדית. "לא נקבל שום שינוי בהסכם. אין סיבה שנצא פראיירים. לא נסכים להיות מבוזים על ידי הציבור שלנו", הבהירו גורמים ביהדות התורה.

אם בסופו של דבר השותפים הקואליציוניים יקבלו תוספות בהיקף של כ-6 מיליארד שקל ב-2016, לא תהיה לאוצר ברירה אלא לשנות את שני הכללים לניהול תקציב המדינה - תקרת ההוצאה ויעד הגירעון - כדי לסגור את הבור התקציבי המוערך ב-10-14 מיליארד שקל. במקרה כזה נראה כי תקרת ההוצאה התקציבית המותרת תועלה ב-10 מיליארד שקל או יותר, ויעד הגירעון התקציבי יועלה ל-3.3%.

ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה תתקיים ב-30 ביולי, שבוע לאחר המועד המקורי המתוכנן, ובינתיים באוצר ממשיכים להתנגד לשינוי מגבלת ההוצאה ומקווים כי יעד הגירעון יישאר מתחת ל-3% - בהתאם לעמדתו של שר האוצר משה כחלון. באוצר אמרו בימים האחרונים כי גם גירעון של 2.9% נחשב לגבוה מאוד מבחינת המשק הישראלי.

לפי כללי ניהול התקציב הרב-שנתיים, ההוצאה התקציבית ב-2016 אמורה להיות מוגבלת ל-337.5 מיליארד שקל, ויעד הגירעון ל-2%. לפני שלושה שבועות הזהירו כלכלני בנק ישראל - במסגרת סקירת ההתפתחויות הכלכליות החצי שנתית במשק - כי כדי לעמוד בתקרת ההוצאה תידרש הממשלה לקצץ 10 מיליארד שקל בהוצאותיה, וכדי לעמוד ביעד הגירעון היא תידרש להגדיל את הכנסותיה ב-6 מיליארד שקל נוספים. במסגרת אומדן זה העריכו כלכלני בנק ישראל כי עלות ההסכמים הקואליציוניים תעמוד על 6 מיליארד שקל ב-2016 ו-7.5 מיליארד מ-2017 ואילך.

ואולם, בבנק ישראל לא הביאו בחשבון גידול בתקציב הביטחון. מאז פרסום הסקירה של בנק ישראל הוגש לראש הממשלה דוח ועדת לוקר לרפורמה במבנה תקציב הביטחון. הדוח לא פורסם עדיין לציבור, אך לפי הערכות, הוועדה ממליצה להגדיל את תקציב הביטחון ב-4 מיליארד שקל כבר ב-2016. לפיכך, נראה כי החריגה של הממשלה מכלל ההוצאה עשויה להגיע ללא פחות מ-14 מיליארד שקל. העלאת תקרת ההוצאה בסכום כזה תחייב את הגדלת יעד הגירעון בכמעט אחוז וחצי, כלומר מעל לקו ה-3%.

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הובטחו למפלגות החברות בקואליציה (למעט הליכוד) הבטחות שעלותן התקציבית מעל ל-8 מיליארד שקל לשנה. הסעיף התקציבי הגדול ביותר הוא החזרת קצבאות הילדים לרמתן מ-2013, בעלות המוערכת בכ-2.5 מיליארד שקל לשנה. בנוסף הובטחו לחרדים הגדלת התמיכות במוסדות דת ובאברכים בהיקף של מעל למיליארד שקל, וכן תקציבים לרשתות החינוך העצמאיות ולמשרד הדתות ופטור ממע"מ למוצרי יסוד.

למפלגת "כולנו" הובטחו בין היתר העלאת שכר חיילי החובה בהיקף של 1.3 מיליארד שקל, והשלמת הכנסה לקשישים מעוטי יכולת בהיקף של כחצי מיליארד שקל. ל"בית היהודי" הובטחו תקציבים שונים לחינוך הממלכתי-דתי, לחטיבה להתיישבות ולמוסדות שונים המזוהים עם המפלגה בהיקף שנתי של כ-2 מיליארד שקל.

אתמול אמר שר האוצר משה כחלון כי התקציב יכלול את דרישותיה של מפלגת כולנו. בנוסף אמר כחלון כי יתנגד להעלאות מסים, בדגש על מיסוי הכנסות מעבודה - משום שמסים אלה "דורסים את הצמיחה".

 הכללים ושברם, החריגות הצפויות מהכללים הפיסקאליים בתקציב 2016