תשבץ הגז הטבעי: לא למצרים, אולי גם לא לטורקיה. לאן?

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק , ושר האנרגיה, יובל שטייניץ, נשמעו לאחרונה אופטימיים למדי בנוגע למתווה הגז הטבעי. שניהם העריכו שהמתווה יאושר בקרוב מאוד.

תשובה דיבר במפגש עם אנליסטים בתל אביב, בדרכו לגיוס 700 מיליון שקל. שטייניץ התבטא בשיחה עם עיתונאים בניו יורק בדרכו ליוסטון, טקסס, לפגישה עם ראשי נובל אנרג'י.

ייתכן כמובן שהמתווה יעבור את משוכת הכנסת, אם יווצרו התנאים הפוליטיים להעברתו. אולם מהמצגת למשקיעים של קבוצת דלק ניתן היה ללמוד בעיקר עד כמה תואם המתווה את האינטרסים הגיאופוליטיים של מדינת ישראל.

במצגת לאנליסטים הציג תשובה כיווני פיתוח וכמה דרישות של מונופול הגז הטבעי, שעל הממשלה לעמוד בהן כדי שפיתוח המאגרים יעמוד בכלל על הפרק. שלוש הדרישות העיקריות של מונופול הגז מהממשלה הן:

1. הבטחת יציבות רגולטורית.

2. ביטול תלות בין יצוא מתמר לפיתוח לוויתן.

3. הבטחת משטר מס שיאפשר, בעיקר, פיתוח פרויקטים ליצוא.

הפרשנות המעשית של סעיף 3 ברורה: לאפשר מכירת גז טבעי ליצוא במחיר הנמוך ממחיר הגז הטבעי בישראל, ולשלם את המסים בגין היצוא לפי מחיר הגז הנמוך ולא לפי הבנצ'מרק של מחיר הגז בשוק הישראלי. דרישה שהופכת את הצרכן הישראלי לפראייר ומקטינה את הנתח של ממשלת ישראל בעשרות אחוזים.

מהמצגת עולה שהשוק המקומי המצרי, שנדמה כי היה חשוב כל כך לשיפור ולביצור היחסים הבינלאומיים, שבגינו אמור היה להיות מופעל סעיף 52 - שוב אינו חשוב כל כך. כל הגז הטבעי שייוצא מישראל למצרים, בהתאם למתווה הגז הטבעי, מיועד אך ורק למתקני ההנזלה של יוניון פנוסה ובריטיש גז. בכל המצגת לא מוזכרת העובדה שבעוד מספר חודשים BG תיבלע לתוך רויאל דאץ' של, ענקית ה-LNG הבינלאומית שאירן מעניינת אותה הרבה יותר מישראל. אפילו לא MMbtu אחד ידלוף לשוק המצרי המקומי.

פרויקט "אפרודיטה" הקפריסאי, שבו שולטות דלק ונובל אנרג'י, יספק את מרבית הגז שיופק ממנו לשוק המקומי המצרי. במצגת מציינת דלק גם את חוזה "דולפינוס" לאספקת גז טבעי מ"תמר" ללקוחות פרטיים במשק המצרי. אלא שזהו חוזה בהיקף קטן של 5 bcm בשלוש שנים, שביצועו אינו כרוך כלל במתווה הגז הטבעי.

אגב: 7 חודשים חלפו מאז נחתם חוזה "דולפינוס", אולם ממשלת ישראל, זו הדוחפת כל כך לשיפור היחסים עם מצרים, טרם העניקה היתר יצוא על פיו, למרות המשבר החמור במשק הגז המצרי.

אם חוזה "דולפינוס" היה מקבל אישור, טוענת דלק, הוא היה כבר יכול להיות תפעולי, מאחר שהוא מתבסס על תשתית EMG וההשקעה בהבאתו למצב תפעולי הינה נמוכה ביותר. אבל נראה שהסיוע למשק הגז המצרי, הנמצא כאמור במצב משברי, אינו דחוף עד כדי כך לממשלת ישראל.

לשלב השני של פיתוח לוויתן יש שתי אופציות:

1. יצוא לטורקיה באמצעות צינור.

2. הקמת מתקן FLNG להנזלת גז טבעי בים.

כדי לקדם את האפשרות הראשונה ניתלו מחברי המצגת בדבריו של נשיא טורקיה, טאייפ רצ'יפ ארדוגאן, שאמר לאחרונה, בעקבות התגברות המתיחות בין טורקיה לרוסיה, על רקע המעורבות הרוסית בסוריה, ש"במידת הצורך, טורקיה יכולה רכוש גז טבעי ממקורות אחרים, לא רק מרוסיה".

אכן, היחסים בין רוסיה לטורקיה מתוחים לאחרונה, בגלל אינטרסים מנוגדים בסוריה ובגלל חדירת מטוסים רוסיים למרחב האווירי הטורקי. אלא שהיחסים מתוחים גם בגלל שרוסיה הודיעה לפני שבוע שקיבולת קו ה-Turk Stream, תהיה רק 16BCM לשנה ולא כפול מכך, כפי שתוכנן תחילה. מה שאומר הכנסות קטנות מהמתוכנן לממשלה הטורקית.

כל זאת לא אומר עדיין, שכדאי לבסס תוכנית כלכלית ארוכת טווח על הצהרה מתלהמת אחת של ארדואן. בשלב זה, הסיכוי לייצא גז לטורקיה נותר עדיין נמוך, בעיקר בגלל עלותה הגבוהה של ההשקעה הראשונית וגם בגלל התנגדותה של קפריסין להנחת צינור גז טבעי שיעבור במים הטריטוריאלים שלה.

מעבר לכך, לרוסיה השפעה רבה על המתרחש בקפריסין, הן בגלל נוכחות רבה של טייקונים רוסיים בקפריסין, המחזיקים כספים רבים בבנקים מקומיים והן בגלל השפעת יוון, המדינה החברה באיחוד האירופי המקורבת ביותר לרוסיה, על ממשלת קפריסין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר לפני שבועות אחדים בקפריסין, לשיחות שפרטיהן לא הודלפו. לא ידוע על כל התקדמות במתן אישורים לצינור שיעבור במים הטריטוריאליים של קפריסין, פרויקט שאם יאושר, עשוי להתחרות - למגינת ליבו של ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, שלאחרונה קירב את צבאו באופן משמעותי לגבול הישראלי ולמתקני הגז הישראלים - בגז הרוסי המשווק לתורכיה.

* הכותב הוא עיתונאי עצמאי בתחום האנרגיה והתשתיות