בעיקר ערך מורלי ופסיכולוגי

ההצלחה של המכרז הראשון של "מחיר למשתכן" מראה שהשיטה יכולה לעבוד

כמו חשיבות הניצחון במשחק הראשון של העונה, להצלחה במכרז הראשון של "מחיר למשתכן" יש בעיקר ערך מורלי ופסיכולוגי. רק 337 דירות, ועוד בעפולה שמחוץ לאזורי הביקוש, ובכל זאת - השיטה עובדת.

יזמי הנדל"ן, שטוענים תקופה ארוכה שכבר אי אפשר לבנות פה דירה בפחות מ-6,000 או 7,000 שקל למ"ר - בגלל המחסור בעובדים, בגלל מחירי התשומות, בגלל תקני הבנייה, בגלל הממ"דים ועוד ועוד - יבנו מאות דירות במחיר של פחות מ-5,000 שקל למ"ר.

עכשיו, כדי לחולל מפנה בשוק, צריך יהיה לחבר רצף של ניצחונות. מכרזים לעשרות אלפי דירות שייסגרו בהנחות דומות - מאות אלפי שקלים פחות ממחיר השוק - שישכנעו סוף סוף את מחוסרי הדירה שכדאי להם להמתין להגרלות. נכון להיום, כל עוד מדובר בהסתברות אפסית לזכייה בדירה מוזלת - חכו לעשרות האלפים שירשמו להגרלה על אחת מאותן 337 דירות זולות בעפולה (מרביתם בוודאי כלל לא חושבים לגור בעיר, אבל אם המדינה נותנת צריך לקחת) - שר האוצר משה כחלון לא עשה שום דבר.

ובמקביל למבחן הכמויות הקריטי כל כך, באוצר צריכה היום להידלק נורה אדומה לנוכח שמות הזוכים במכרז. בכיר מאוד באוצר הודה היום ש"חיכינו שהאריות יזכו במגרשים, אבל הם הפכו לחזירים ורצו להרוויח מרצדס על כל דירה".

העובדה שקבלנים בינוניים וקטנים זכו בכל המכרזים בעפולה, כשחלקם בוודאי גילו שנפלו ברשותם הרבה יותר מגרשים ממה שתכננו מראש, יכולה לייצר כאבי ראש לא קלים למודל החדש. בענף שעובד על שולי רווח נמוכים, ובמודל שלא משאיר הרבה מקומות לטעויות או לבלת"מים באמצע הדרך (התייקרות בתשומות, תקלה באתר הבנייה וכד'), קבלן שירים ידיים באמצע הדרך, או שיסיים את הדירות בסטנדרט עלוב במיוחד, עלול לסכן את כל המילים היפות והחגיגות שהיו היום במשרד האוצר.