זכייני השידור ממשיכים להכתיב את סדר היום של הכדורגל הישראלי

1. מינהלת הליגה בכדורגל הוציאה השבוע את מכרז השידורים של הכדורגל הישראלי. זה המבחן הגדול הראשון של המינהלת מאז הקמתה. כל מה שקרה עד עכשיו היה בעיקר קוסמטיקה (עם כל הכבוד לפרסום מועדי המשחקים זמן ארוך מראש, הקמת אתר אינטרנט או גיוס חסות ממי עדן).

עכשיו מונח לא רק כסף גדול, לפחות פוטנציאלית, על השולחן - אלא הרגע של המינהלת להראות האם היא מביאה את הבשורה. האם יש לה יכולות אחרות לנוע בתוך השוק המקורטל של הזכויות; האם תצליח לעשות מה שלא עשו כאן גופים גדולים ממנה, למשל ספורטפייב; האם תנצל את המתנה שנפלה לה לידיים עם הטלטלה שגרמה הכניסה של ONE לשוק שידורי הטלוויזיה.

סכום הסף שהעמידה המינהלת אמנם מכוון גבוה יותר - 55 מיליון שקל, לעומת 43 מיליון שקל שמשלמים הזכיינים כיום על המוצר; אבל בהקשר הזה צריך לזכור כי לא כל מספר גבוה יותר שתשיג המינהלת ייחשב להישג, גם אם המינהלת תציג את זה ככה. למה? כי בעצם הקמת המינהלת נולד עד מנגנון שצריך להשאיר אצלו כסף (תקציב שנתי של כ-7 מיליון שקל, בין היתר במימון המועדונים).

השורה התחתונה שתצטרך להיבחן בסופו של יום היא האם המינהלת הצליחה להביא לקבוצות יותר כסף ממה שהביאה ההתאחדות: מענק הטלוויזיה לכל אחת מ-14 החברות בליגת העל עומד ב-2015/16 על כ-1.8 מיליון שקל, 20% מתקציב המינימום של קבוצה בליגה. זהו סכום נמוך בכל פרמטר, מגרד כמעט את הרצפה. אם המינהלת לא תצליח לעלות מדרגה אחת מעל הרצפה ב-2016/17 - אפשר יהיה להכתיר את מכרזי הטלוויזיה כנפילה.

לאורך כל הדרך פלירטטה המינהלת עם הרעיון של הקמת ערוץ עצמאי, שיבוא באמצעות חבירה לגורם מחו"ל. ככל שהתקרב רגע האמת התברר שלחצים כאלו ואחרים שהופעלו על המינהלת היו בין הגורמים שהביאו אותה לרדת מהעניין הזה ולוותר על מכרז להקמת ערוץ. ההתקפלות הזאת, גם אם הטיעון שלה הוא חשש שעצם היציאה למכרז שעלול לפגוע בבירור בזכיינים המקומיים, יגרום לשוק "להעניש" אחר כך את המינהלת - הוא רמז ראשון לכך ששום דבר לא השתנה ביחסי הכוחות. הזכיינים ממשיכים להיות אלו שמכתיבים את סדר היום, ומשאירים למינהלת את המרווח הקטן לסדר את חבילות השידורים טיפה שונה ולקוות לטוב.